ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- שם מרדכי
- נושאים שונים
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא מציעא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רבקה בת יעל
" משנה . השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה כדרכה - ישבע השוכר שמתה כדרכה, והשואל ישלם לשוכר. אמר רבי יוסי: כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו? אלא, תחזור פרה לבעלים".
" גמרא. אמר ליה רב אידי בר אבין לאביי: מכדי שוכר במאי קני להאי פרה - בשבועה, ונימא ליה משכיר לשוכר: דל אנת ודל שבועתך, ואנא משתעינא דינא בהדי שואל. - אמר ליה: מי סברת שוכר בשבועה הוא דקא קני לה? משעת מיתה הוא דקני, ושבועה כדי להפיס דעתו של בעל הבית".
" גמרא. אמר ליה רב אידי בר אבין לאביי: מכדי שוכר במאי קני להאי פרה - בשבועה, ונימא ליה משכיר לשוכר: דל אנת ודל שבועתך, ואנא משתעינא דינא בהדי שואל. - אמר ליה: מי סברת שוכר בשבועה הוא דקא קני לה? משעת מיתה הוא דקני, ושבועה כדי להפיס דעתו של בעל הבית".
לשיטת תוספות (ד"ה "תחזור פרה לבעלים הראשונים") - רבי יוסי וחכמים מסכימים שכל שוכר קונה למפרע את הבהמה שמתה. חכמים סבורים שהשוכר קונה אותה למפרע ברגע מיתת הבהמה; ואלו ר' יוסי סבור שהוא קונה אותה למפרע ברגע שהוא נשבע או ברגע שהוא מביא עדים. לשיטת תוספות, מחלוקת חכמים ור' יוסי - היא המחלוקת שבין המקשה והמתרץ שבגמרא. כלומר, האם קונה למפרע במיתת הבהמה או בשעת הבאת הראיה שהוא פטור מלשלם.
בשיטה זו יש קושי. לשוכר יש רק קנין פירות בבהמה. מה הטעם שהשוכר יקנה למפרע את גוף הבהמה שמתה? מה ההגיון שבדבר? בפשטות, הנבלה שייכת למשכיר; והשוכר נשבע או מביא עדים, שהוא פטור מלפצות את הבעלים על ההפרש שבין שווי בהמה חיה לבין שווי נבילה.
שיטת רבנו-חננאל
רבינו-חננאל רומז לדרך נוספת בהבנת סוגייתנו. לדעתו, רבי יוסי סבור שכל שוכר אינו קונה את הבהמה - ואפילו נשבע. והקושיה של - "דל אנת ודל שבועתך", נאמרה לשיטת חכמים בלבד, שסבורים שמדובר באופן מיוחד שהפרה נקנית לשוכר. זו לשון רבינו חננאל:
"אוקמא ר' אמי בשנתנו לו הבעלים רשות; כגון שאמרו לו - לדעתו. כלומר אם רצונך להשאילה לו הרשות בידך. עכשיו אם ראה אותה השוכר שמתה כדרכה ישבע ויפטר. וישלם השואל לשוכר".
רבינו-חננאל הקדים, והביא בצמוד למשנה את האוקימתא שבסוגיה לקמן בדף ל"ו ע"א - המעמידה את משנתנו - בשנתנו לו הבעלים רשות להשאיל - לדעתו . הוא מוסיף ש"עכשיו", לפי אוקימתא זו, נוצר מצב שהשוכר נשבע ויקבל את הפרה מן השואל.
יש לברר: מדוע הוצרך רבנו-חננאל להביא כאן את האוקימתא של הגמרא בהמשך, ומדוע לא הביאה במקומה - כפי שנוהג בפירושו. מה מוסיפה המילה "לדעתך" באוקימתא שבסוגיה שם?
"לדעתך" – הסכם שכירות מיוחד!
המילה "לדעתך" נאמרה כשהשוכר קיבל את הפרה בקנין; והקנין שבו נתחייב השוכר בחיובי השומרים, נעשה על דעת מילה זו.
נעשה הסכם, שאם יתברר שהפרה מתה באונס, הפרה עצמה תהיה קנויה לשוכר למפרע משעת המשיכה. אולם יש תנאי לביצוע הקנין, והוא שבועה שמתה באונס. אם בירר השואל בשבועתו, שזו היתה המציאות; מתקיימת העסקה - ולמפרע הוא קונה אותה. מטרת העיסקה היא מתן אפשרות לשוכר להרוויח מ"השאלת" הפרה. מכיוון שהשוכר קונה למפרע את הפרה – השואל צריך לשלם לו.
נמצא, שכוונת רבנו-חננאל בהביאו את האוקימתא מהסוגיה לקמן, הייתה לבאר את קושיית הסוגיה - "דל אנת ודל שבועתך". כוונת הסוגיה להקשות, שלא יקנה את הפרה למפרע, שהרי העסקה תלויה בקיום התנאי. ותרצה הסוגיה - לדעת חכמים, - שהתנאי (שבהסכם שמרומז במילה "לדעתך") היה שהפרה תמות; ומטרת השבועה כאן, היא לפייס דעתו; ולא כדי לקיים את התנאי של העיסקה.
מחלקת רבי יוסי וחכמים
נראה, שפירוש המילה "לדעתך" - שאומר לו המשכיר, נתון במחלוקת חכמים ורבי יוסי.
לדעת חכמים זה רמז לעסקה שמשמעותה: הרי פרתי קנויה לך מעכשיו - (להוה-אמינא אם תשבע; ולמסקנה - אם תמות הפרה) - חוץ מגיזותיה וולדותיה.
אך רבי יוסי חולק על ה"עיסקה" המרומזת במילה "לדעתך", שהרי עסקה זו רמוזה במילה אחת בלבד. לשיטתו מכיוון שהבעלים לא מקבל כסף ולא מרוויח – אין עיסקה. לשיטת ר' יוסי, במילה "לדעתך" המשכיר הסכים שהשוכר יהיה רשאי להשכיר ולהשאיל, אך לא הקנה לו את הפרה למפרע.
לפי המהלך של רבנו חננאל - יש באור נוסף בסיום הסוגיה בדף ל"ו ע"ב, וזו לשונה:
"אמר רבי יוסי כיצד הלה עושה סחורה בפרתו כו'. אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי. אמר ליה רב שמואל בר יהודה לרב יהודה, אמרת לן משמיה דשמואל: חלוק היה רבי יוסי אף בראשונה (במשנה הראשונה). הלכה כמותו? או אין הלכה כמותו? אמר ליה: חלוק היה רבי יוסי אף בראשונה, והלכה כמותו אף בראשונה. אתמר נמי, אמר רבי אלעזר: חלוק היה רבי יוסי אף בראשונה , והלכה כמותו אף בראשונה . ורבי יוחנן אמר: מודה היה רבי יוסי בראשונה..."
האמוראים רואים שיש קשר בין משנתנו שהשוכר השאיל את הפרה – לבין המשנה הראשונה שבפרק (בבא מציעא דף ל"ג ע"ב); וזו לשונה:
"המפקיד אצל חבירו בהמה או כלים, ונגנבו או שאבדו, שילם ולא רצה לישבע, שהרי אמרו: שומר חנם נשבע ויוצא, נמצא הגנב - משלם תשלומי כפל. טבח ומכר - משלם תשלומי ארבעה וחמשה. למי משלם - למי שהפקדון אצלו..."
בסוגיה שעל המשנה הראשונה מתבאר שקיימת "עיסקה מראש" בין כל שומר לבין הבעלים. אם השומר יהיה פטור ובכל זאת הוא ישלם לבעלים – הבעלים מקנה לו למפרע את הבהמה. ומכיוון שהתברר למפרע שהבהמה היתה שייכת לשומר – הגנב צריך לשלם לשומר.
לפי שיטת רבנו חננאל, מובן סיום הסוגיה - שקושר בין המשניות, אלא שיש להסתפק האם חלוק היה ר' יוסי אף בראשונה או מודה; שהרי בשתי המשניות קונים למפרע בהמה - בגלל עסקה שכולה באומדנא.
לשיטת שמואל - חולק היה ר' יוסי גם על העיסקה המוזכרת במשנה הראשונה.
ולשיטת ר' יוחנן - מודה ר' יוסי בראשונה, שמכר לו את הפרה למפרע אם תגנב וכו'; כיון ששם הוא מרוויח, שהרי יקבל כסף גם אם לא ימצא הגנב; ולכן קיימת אומדנא חזקה לקיום עיסקה כזו ביניהם.
דיוק ברי"ף
זו לשון הרי"ף בדף מ"ט ע"ב מדפי הרי"ף - "אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוסי".
וקצת קשה, מדוע לא הביא הרי"ף שכן אמר גם רבי יוחנן.
אולם לפי הדרך דלעיל, הרי"ף הביא את דברי שמואל הראשונים, שמהם משמע שאין קשר בין המשניות; מפני שפסק כרבא ולא כאביי.
לשיטת רבא, המילה "לדעתך" כלל לא נאמרה; ולכן במשנה השניה - אין שום עסקה מיוחדת גם לשיטת חכמים; ומאידך במשנה הראשונה קיימת עסקה, והיא להלכה; ונמצא שאין קשר בין המשניות.
בברור דעת רבא נאריך במאמר הבא.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








