ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- גזילה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
לאחרונה שמתי לב שיש על הרצפה ברחובות פרסומות כאלה קטנות (דפים קטנים מקרטון צבעוני) של חברות של מסג'. בדפים מצולמת אישה לא צנועה, בבגדים לא צנועים ובעמידה לא צנועה, בלשון המעטה.
א. האם מותר לי, כשאני רואה את זה, להרים את זה ולזרוק לפח?
ב. האם זה מצווה?
ג. האם זה אסור (כי זה גוזל להם את הפרנסה)?
תשובה:
א. מה שזרוק על הרצפה הוא הפקר גמור ומצד דיני ממונות אין איסור לזרוק לפח.
ב. אפילו לגבי מה שאינו בגדר הפקר ישנה מצוה לבער ולסלק דברים העשויים לעבירות, וכל שכן מראות לא צנועים המכשילים את הרבים. אגב, דבר זה נכון אף אם נגרם לבעלים של הדבר הפסד מכך שאתה משליך את התמונות שלו לאשפה, מכל מקום אתה מקיים מצוה של "לאפרושי מאיסורא" (הפרשה מאיסור), וכמו שיבואר לפנינו.
לפי חלק מהשיטות חובת ההפרשה מאיסור הינה מדרבנן וסמכוה על הלאו של "לפני עיור לא תתן מכשול", ויש אומרים שמן התורה מחויב להפריש חברו מאיסור ויסודו ממצות הוכח תוכיח. חובת ההפרשה היא בין מאיסורי תורה בין מאיסורי דרבנן (נחלת צבי יו"ד סימן ש"ג). הגמרא במס' ברכות (דף כ ע"א) אומרת שאדם הלבוש כלאיים מותר לקרוע את הבגד מעליו כדי להפרישו מאיסור, והפוסקים למדו מכך שמותר להפסיד את ממון החוטא כדי להפרישו מאיסור. עוד עולה מן הגמרא שאין בזה משום בל תשחית, וגם נראה שאינו צריך לשלם את הנזק. הדברים הובאו להלכה בשולחן ערוך יו"ד סימן ש"ג. לכן, אף בנידון שלנו נראה שמן הדין מותר לזרוק לפח למרות שיגרם הפסד ממוני לבעל הפרסומות הלא צנועות, כל שכן נכון הדבר כאשר מדובר כאן בהפקר.
ג. כמובן, אם יש חשש שתסתבך ותינזק מפעולה מעין זו אתה פטור ממצות ההפרשה מאיסור. הדבר מוזכר ברמ"א (יו"ד קנ"ז, א'), שכתב "ואם יוכל להציל עצמו בכל אשר לו, צריך ליתן הכל ולא יעבור לא תעשה. ובמקום שאמרו: כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה הוא נתפס באותו עון, מכל מקום בדבר שיש חשש סכנה אין צריך להוציא ממונו על זה". אמנם דעת המהרשד"ם (יו"ד סימן ר"ד) שאדם חייב להוציא ממון על מצות ההפרשה מאיסור, אך לדעת הפוסקים האחרים אינו צריך. האמרי בינה (חו"מ דיני דיינים סימן י"ט) מבאר את דברי הרמ"א מדוע אין צריך להוציא מממונו על מצות התוכחה, משום שאמנם אדם חייב לתת כל ממונו שלא לעבור על לא תעשה במה שמוטל על גופו, אך לא במה שמוטל על חברו, בזה אין צריך לבזבז את ממונו להציל את חברו כיון שהוא לא גרם לזה והעבירה אינה באה עליו אישית.
אך למעשה, נראה שאולי עדיף שלא תטרח להתכופף ולאסוף את כל הפרסומות מהרצפה משום שבינתיים אתה נאלץ להיחשף בעצמך למראות הלא צנועים, ואין אומרים לאדם שיחטא בשביל שיזכה חברו (שבת דף ד' ע"א). לכן, נראה שכדאי שתתעלם ותמשיך בדרכך.
הערה חשובה: יש להעיר שיש לשאול רב בכל מקרה לגופו, כי לא יתכן שכל אדם יחליט על דעת עצמו שפירסום זה או אחר יש לבערו מן העולם.
מקורות נוספים לעיון:
שערי שלום (דיני לפני עיור לא תתן מכשול) שער אחד עשר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
