ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
השוחט לחולה בשבת:
- ר' אחא וי"א רב יצחק בר אבר א"ר – אסור לבריא שהרי אינו ראוי לכסיסה לפני השחיטה.
- רב דימי מנהרדעא – מותר לבריא שהרי גם בשביל כזית בשר לחולה צריך לשחוט את כל הבהמה.
- רב פפא – כשבער"ש היה חולה והבריא מותר לבריא כי הבהמה לא הייתה מוקצה בער"ש.
המבשל לחולה בשבת:
- ר' אחא וי"א רב יצחק בר אבא א"ר – מותר לבריא שהרי הבשר ראוי לכסיסה לפני הבישול, ורב השתיק את התנא ששנה שבשוגג יאכל ובמזיד לא.
- רב דימי מנהרדעא – אסור לבריא, גזירה שמא ירבה בשבילו. ולרב פפא כשקצץ מהמחובר בשבת אסור שהרי בכניסת שבת היה מוקצה.
משנה. א. השוחט (בדיעבד):
1. במגל – כשר. [הגמ' מסבירה שבמגל יד אסור לכתחילה שמא יבוא לשחוט בצד הפגום.]
2. בצור וקנה – כשר. [הגמ מסבירה שהמשנה שנקטה לשון דיעבד היא כרבי שמדובר בתלוש ולבסוף חיברו.] [ הברייתא, בכל שוחטין, בצור, זכוכית, קרומית של קנה – היינו ר' חייא, שמתיר במחובר אפילו לכתחילה.]
ב. הכל שוחטין [בגמ'. הביאור: לדעת רבה (טז'.) הכל בשחיטה (וכל בע"ח טעונים שחיטה) ואפילו עוף ולדעת רבא (יז'.) (שהקשה על רבה וס"ל שהמשנה מתייחסת לדיני השוחטים)- כפשוטו ומה שהוצרך לנקוט דין זה פעמיים: חדא לאתויי כותי וחדא לאתויי ישראל מומר
.
ג. לעולם שוחטין [בגמ'. לדעת רבה (טז'.) ר' ישמעאל היא, שהפס' "כי ירחיב... ואמרת אוכלה בשר" מתיר בשר תאוה (ולרב יוסף המשנה כר' עקיבא והחידוש שלא חוזרים להיתר נחירה) ולדעת רבא (יז'.היינו בין ביום בין בלילה בין בראש הגג בין בראש הספינה.]
ד.בכל שוחטין חוץ מ:מגל קציר,שיני בהמה,ציפורן [בגמ' (יח:) המחוברת בגוף] מפני שהן חונקים [בגמ' (יח.) בשן אחת מותר לשחוט] [לרבא (יז.) מותר גם בצור, זכוכית, קרומית של קנה].
גמ'. רב כהנא: השוחט [בגמ': בדיעבד] בכלי המחובר לקרקע:
- רבי פוסל, הגמ' מעמידה במחובר מעיקרא
- ר' חייא מכשיר, הגמ' מסבירה שאפילו לכתחילה.
ברייתא. בכל שוחטין: בתלוש, במחובר, כשהסכין למעלה וצוואר הבהמה למטה, כשהסכין למטה וצוואר הבהמה למעלה
ברייתא.
א. אופנים ששחיטתו כשרה:
1. השוחט בסכין המחוברת למוכני והגמ' העמידה בגלגל של יוצרי כלי חרס שמסתובב בכח אדם והברייתא שהשוחט במוכני פסולה היינו כשהגלגל מסובבה ע"י זרם מים.
2. השוחט במחובר לקרקע [והגמ' העמידה בתלוש ולבסוף חיברו].
3. נעץ סכין בכותל ושחט בה [והגמ' העמידה במחובר מעיקרו]
ב. היה צור יוצא מן הכותל או קנה עולה מאליו ושחט בו – פסול. ומעמידה הגמ' שמדובר במחובר מעיקרו.
ג.
דף טז'.
השוחט בגלגל:
- בברייתא המכשירה- מדובר בגלגל של יוצרי כלי חרס (שמסתובב בכח אדם) או בגלגל שמסתובב ע"י מים ובכח ראשון וכר' עקיבא שאמר שאם כפת חברו והפנה עליו זרם מים ומת – חייב, שהרי המים נידונים כחיציו והיינו בכח הראשון של זרם המים שנפלו עליו מיד לאחר שפתח את מעבר המים.
- ברייתא הפוסלת- מדובר בגלגל שמסתובב ע"י מים או שמדובר בכח שני (שקשרו במרחק מזרם המים) דהוי גרמא.
רבי רצה ללמוד שהשחיטה צריכה להיות במכשיר תלוש מהפסוק "ויקח את המאכלת", ור' חייא דחה הוכחתו באמרו שהפס' בא להשמיענו זריזותו של אברהם.
רבא, תלוש ולבסוף חיברו:
א. לעניין עבודה זרה: נחשב תלוש, שהרי אמר מר (שטמ"ק: רב) המשתחווה לבית שלו – אסרו, שהרי אם אמר שנחשב למחובר הרי לא היה נאסר שנאמר "אלהיהם על ההרים" ולא ההרים אלהיהם.
ב. לעניין הכשר זרעים: מחלוקת תנאים אם נחשב תלוש או מחובר (עי' לקמן).
ג. לעניין שחיטה: הגמ' (טז':) דחתה ג' נסיונות לפשוט שהוי מחובר או תלוש מג' חלקי הברייתא: 1. היה צור יוצא מן הכותל או שהיה קנה עולה מאליו – שחיטתו פסולה, משום שאפשר להעמידה בכותל מערה (שדינו כקרקע). 2. נעץ סכין בכותל ושחט בה – שחיטתו כשרה. ודוחה הגמ', שאני סכין שאינו מבטלה בכותל. 3. במחובר לקרקע – שחיטתו כשרה, ודחתה הגמ' שהכוונה לסכין שנעצה בכותל שלא מבטלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
