ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- תורה בכותרות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בית יוסף יורה דעה סימן פז: דגים וחגבים מותר לאכלן בחלב. ריש פרק כל הבשר (קג:) אסור לבשל בחלב חוץ מבשר דגים וחגבים [= הכוונה ל"בשר" של הדגים וחגבים] וכתב הר"ן (לז ריש ע"א) דכיון דלבשלן שרי משמע דלאכלן בחלב נמי שרי. דאיסור בשר בחלב בלשון בישול אפקיה רחמנא וכן כתבו הרמב"ם (שם ה"ה) והרשב"א (תוה"א ב"ג ש"ד פה:) דלאכלן בחלב נמי שרי ומכל מקום אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה כמו שנתבאר בספר אורח חיים סימן קע"ג: [מצד אחד בית יוסף מבאר שכיון שמותר לבשל חלב ודגים משמע שמותר גם לאכול, אך בסוף דבריו כותב שאסור לאכול דגים עם חלב מפני הסכנה. יחד עם זאת המעיין בסי' קע"ג יראה ששם מדובר על דגים עם בשר]
2.מה בעצם כתוב בסימן בשולחן ערוך בסימן קע"ג?
שולחן ערוך אורח חיים סימן קעג סעיף ב: בין בשר לדגים, חובה ליטול משום דקשה לדבר אחר, וחמירא סכנתא מאיסורא .[ חמורה סכנה מאיסור]
3.האם דברי הבית יוסף טעות סופר?
דרכי משה שם אות ד': ולא ראיתי מימי נזהרים בזה וגם בא"ח סימן קע"ג אינו אלא דלא לאכלו בבשר משום סכנה אבל בחלב שרי... ולכן נראה שנתערב להרב בשר בחלב.
[הרמ"א בדרכי משה מסביר בדברי הבית יוסף שכנראה נתחלף המילה עם חלב ודווקא בבשר עם דגים יש סכנה]
4.מה פוסק הבית יוסף בשולחן ערוך?
שולחן ערוך יורה דעה סימן פז סעיף ג: אינו נוהג [=איסור בשר בחלב] אלא בבשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה, אבל בשר טהורה בחלב טמאה, או בשר טמאה בחלב טהורה, מותרים בבישול ובהנאה. ובשר חיה ועוף, אפילו בחלב טהורה, מותר בבישול, ובהנאה; ואף באכילה אינו אסור, אלא מדרבנן. אבל דגים וחגבים, אין בהם איסור, אפילו מדרבנן . הגה: ונהגו לעשות חלב משקדים ומניחים בה בשר עוף, הואיל ואינו רק מדרבנן.
5. אז מדוע בבית יוסף כתב שאסור לאכול דגים עם חלב?
ט"ז שולחן ערוך יורה דעה סימן פז ס"ק ג': בב"י כתוב "ומכל מקום אין לאכול דגים עם חלב מפני הסכנה" והוא טעות סופר. וצ"ל "עם בשר" כמוזכר באו"ח סי' קע"ג וכ"כ בד"מ שנתערב לב"י כאן בשר בחלב ובלבוש העתיק כמו שהוא בב"י ואינו נכון.
ש"ך על שולחן ערוך יורה דעה סימן פז סעיף ג: ה אבל דגים כו' - כתב העט"ז וז"ל ומ"מ אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה כמו שנתבאר באורח חיים סימן קע"ג עכ"ל ובאמת נמשך אחר הב"י שכתב כן. אבל הוא טעות כי לא נזכר שם אלא דדגים עם בשר אסור משום סכנה אבל בחלב לא שמענו ולא ראינו וכל יומא ויומא נהגינן הכי לבשל דגים בחלב ולאכול גם בד"מ השיג על הב"י בזה וכן בספר באר שבע דף ק' ושאר אחרונים השיגו עליו בזה.. משמע בהדיא [=במפורש] דלית ביה אפילו משום סכנה ע"ש והוא פשוט:
6.האם יש מי שסובר בצורה מפורשת שדגים בחלב אסורים משום סכנה?
רבינו בחיי על שמות פרק כג פסוק יט: וכן דעת הרופאים בתערובת דג וגבינה שנתבשלו כאחד שמוליד תכונה רעה וחולי הצרעת.
פתחי תשובה יורה דעה סימן פז ס"ק ט: - עבה"ט ועיין בתשובת חינוך בית יהודה סי' ס"א שמקיים דברי הלבוש דאסור לאכול בחלב משום דחקר אצל חכמי הרופאים דדוקא דגים המטוגנים עם חמאה מותר לאכול אבל דגים המבושלים בחלב יש בו סכנת חולי דדגים מקררים מאד וגם החלב רע ומזיק לגוף ע"ש [ועיין בתשובת ח"ס סימן ק"א שכתב דזה אינו אמת ונאמן עלינו הרמב"ם גדול הרופאים] וכ"כ הפמ"ג בשם בה"ג דדגים עם חלב יש סכנה .. וע"ש דמשמע דעתו דאף עם חלב דוקא לכתחלה יש ליזהר אבל בדיעבד אין לאסור ועיין בתשובת אדני פז סימן מ"ב שכתב בשם הבחיי פרשת משפטים דיש סכנה גמורה בדג עם גבינה וה"ה עם חלב ולכן פסק דאף בדיעבד אסור אבל בדג עם חמאה כתב דשרי כיון שכל העולם עושים כן .. ונ"ל דהאידנא שכל העולם מבשלים גם עם חלב שרי דכיון דדשו בה רבים כו': [הפתחי תשובה מביא כמה דעות שאוסרים, ועל כל פנים למסקנה הוא אומר שהוא דבר שכבר אינם מקפידים עליו כלל]
7.כיצד מתייחסים לממצאים הרפואיים?
שו"ת חתם סופר חלק ב (יו"ד) סימן קא ד"ה אברא: אלא משום דחזינן לרמב"ם דרב גוברי' ברפואות וטבעיות שהשמיט הנ"ל ע"כ ניסה בחקירתו ומצא שנשתנו הטבעיי' בזה ובשכנה"ג בא"ח ראיתי שכ' מ"ש הר"בי בי"ד לאסור דגים עם חלב כמבוא' בא"ח שצווחו עליו הא בחלב ליכא קפידא כלל וכ' שכונתו כך כמ"ש בא"ח שבשר עם דגים מסוכן על פי רופאים הכא נמי עם חלב מסוכן על פי רופאים שאמרו כן ולפע"נד זה אינו אמת ונאמן עלינו הרמב"ם גדול הרופאים.
פחד יצחק, לרב יצחק למפרונטי [ ראש ישיבת פירארה (1679-1756)
,ערך בשר דגים וחגבים עמ' רסה (מהד' מוסד הרב קוק) ואני המחבר צעיר הרופאים,כל ימי גדלתי בין ספרי החכמים וזקני הרפואה, ולא מצאתי סעד וסמך לדברי רבנו בית יוסף, ולא לדברי בעל שארית יהודה אשר חשב להיות בעוזריו, בי מאי סברה איכא לאכול דגים בחמאה וגבינה... ומעתה הנך קורא נעים רואה בעינך, שדברי הרופאים אשר נאמרו לבעל שארית יהודה אין בהם ממש כלל... ומכל מקום כיון שהדבר יצא מפי המלך הרב בית יוסף מנעתי מתוך ביתי אכילת דגים עם גבינה וחמאה .
8.מדוע א"כ חושש החת"ם סופר לסכנת בשר ודגים שהרמב"ם לא הביא להלכה ואילו לדגים וחלב אין חוששים?
שו"ת חתם סופר חלק ב (יו"ד) סימן קא: והשתא נהי שלא נסמוך על זה לעשות מעשה לאכלם זע"ז דאפשר דה"ל כמו דבר הנאסר במנין ואפשר דלא שייך בזה כל הני תירוצי' הנאמרי' בגילוי ומש"וה אנו נזהרים ומנהג אבותינו תורה מ"מ הרווחנו שיצאנו מחמירת סכנתא דהשתא מיהת ליכא סכנתא ואפשר שגם בזמנם לא הי' הסכנה אלא במין ביניתא ולא במינים המצוים בינינו כלל
[נראה שהחת"ם סופר רוצה לומר שאפילו אם נאמר שאין סכנה בבשר ודגים וכמו שאומר בדעת הרמב"ם, על כל פנים בעניין זה מנהג אבותינו בידינו שלא לאכול בשר ודגים יחד. אולם, לגבי דגים וחלב כיון שבזה לא חשש הרמב"ם גדול הרופאים וגם אין לנו מנהג כזה בזה אין לחשוש כלל.] .
9.האם דעה זו של סכנה של אכילת דגים עם חלב נתקבלה בקהילות אשכנז?
ערוך השולחן יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן פז סעיף טו
ויש שרוצים לקיים זה ואמרו שמצאו בספרי הרופאים שיש סכנה בדגים בחלב ואינו כן דרבינו בחיי כתב בפ' משפטים שהסכנה הוא בדגים עם גבינה ומזה נופל צרעת על האדם ע"ש ולא בדגים בחלב. ועוד דאם כדבריהם למה לא קבע זה בש"ע ועוד דכל העולם אוכלים זה ונחשב למאכל חשוב ולכן לית מאן דחש להא מילתא ויכולים לאכול בלי שום קפידא חלילה.
10. מה מנהג הספרדים?
שו"ת יחווה דעת חלק ו סימן מח ד"ה אכן מרן
ובספר יד יהודה לנדא (סימן פז סק"י) כתב, האחרונים כתבו לאסור אכילת דגים בחלב מחמת סכנה, והוא דבר שאין לו יסוד בדברי חז"ל רק מהלכות הרופאים, לכן הכל לפי המקום והזמן, שאין כל הזמנים והמקומות שוים בטבע. ע"כ. (וע' בשו"ת חקרי לב ח"ג מיו"ד ס"ס פז בד"ה אכן, שבכל מקום שאין הרופאים חולקים על דברי חז"ל, יש לסמוך עליהם אפילו להקל. וכמ"ש המהריק"ו שרש קנט. ע"ש). והערוך השלחן (סימן פז אות טו) כתב, שרק באכילת דגים בגבינה יש לחוש לדברי רבינו בחיי בשם הרופאים, אבל באכילת דגים בחלב המנהג פשוט אצלם להתיר. ע"ש. וכן כתב ביד אפרים סימן פז, שברוב מדינות אשכנז לא נהגו להקפיד באכילת דגים בחלב. וכן בפתחי תשובה כתב, שבזמן הזה שכל העולם נוהגים היתר לבשל דגים בחלב, משרא שרי, ושומר פתאים ה'. ע"כ. אבל במקומותינו נוהגים להזהר בזה, וכן כתבו הזבחי צדק (סימן פז ס"ק יח), ובשו"ת רב פעלים חלק ב' (חלק יורה דעה סימן י'), ובספר בן איש חי (פרשת בהעלותך אות טו). וכן ראוי לנהוג להחמיר בין בחלב עם דגים ובין בגבינה עם דגים.
בסיכום:למרות שלפי שורת הדין רבים מהפוסקים התירו, בכל זאת אצל עדות המזרח, הרבה מחמירים בזה וגם אצל חלק מעדות אשכנז ישנם שמחמירים בזה ואינם אוכלים דגים וחלב. ועל כל פנים, הדגים עדיין נחשבים פרווה לכל הדעות]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
