ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- חיוב ההודאה על נס
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- תורה בכותרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חללי צה"ל שנפלו במערכות ישראל.
להתרפק על העבר זה נחמד, אך האם אין מעבר לכך?
בתחילה נביא בקצרה דעת חלק מגדולי תורה שפסקו שיום העצמאות הינו יום שיש לחגוג אותו.
הכוונה ללימוד המקורות
1. עיינו במקור 1,2. עיקר ענינינו איננו קביעת יום העצמאות כיום טוב, ולכן לא נרחיב בנושא זה, אלא נסתפק בדעות אלו בלבד.
יופי, אנחנו חוגגים את יום העצמאות, שמחים ומתרגשים כל שנה מחדש, זה טוב ויפה. אך מהי בעצם מטרת החגיגה, לשם מה אנו מציינים מאורעות מהעבר הן יום העצמאות והן שאר מועדות? זכרון העבר בלבד או יש גם השפעה על ההווה ועל העתיד?
2. עיינו במקור 3. אנו רואים שהחג אינו רק אירוע הסטורי שהיה, אלא יש לו השפעה עלינו כיום. בשעה שהתרחש המאורע שבגינו נקבע החג הופיע אור בעולם, וכל שנה באותו תאריך חוזר ומופיע אור זה. הופעת האור פרושה שיש לתאריך זה מסוגלות להתעלות מסוימת, להשגת מעלה מיוחדת, כדברי חז"ל שחודש אדר הוא זמן טוב לסגירת ענינים עם גויים.
3. עיינו במקור 4. ההארה המיוחדת אינה מאירה מעצמה בעולם, צריך להיות מודעים לחסדי ה', להודות עליהם ואז הם מאירים בעולם ומשפיעים עלינו. בנוגע אלינו, אין אנו יכולים לומר ממה נפשך אם אמור להופיע אור הוא יופיע אלא ככל שנהיה מודעים לגודל היום ולעינינו ונודה לה' על כך, ולא נהיה כפויי טובה, רק כך נזכה לאותה הארה.
4. מהי הנקודה המיוחדת של יום העצמאות?
5. עיינו שוב במקור 1,2. במקורות אלו מובאים שני תכנים שהם ענינו של יום:
א. הישועה הגדולה שזכינו לה ונצלנו ממות לחיים.
ב. החירות שזכינו לה בכך שיש לנו שלטון עצמאי.
על פי דעות אלו ההארה שאנו זוכים לה ביום גדול זה היא הארה של תשועה ושל חירות.
6. עיינו במקור 5. הרב צבי יהודה מאיר לנו נקודה חדשה. נכון, היו לנו ב"ה הרבה ניסים ונפלאות שאפשר לגמור עליהם את ההלל, אבל בעיצומו של יום, בדיוק בה' באייר היתה הופעה מיוחדת. מנהיגי הישוב גילו גבורה גדולה ומיוחדת. ידועה ההתלבטות הגדולה האם להכריז על הקמת המדינה או להמנע מכך מחשש שכל מדינות ערב ילחמו נגדנו, ואיך אנו הקטנים והחלשים נוכל לעמוד נגדם. והנה למרות החששות הופיעה במנהיגינו רוח של גבורה, של אומץ והחליטו על הכרזת והקמת המדינה. רוח גבורה זו אינה גבורה אנושית גרידא, אלא יש ליחסה לרוח המגיעה ממרום.
אם כן, לא רק אור של חירות וישועה זרח עלינו ביום גדול ונשגב זה, אלא בראשית הכל זרח
אור של גבורה.
לסיכום ראינו בקצרה דעת גדולי תורה בדבר הצורך לקבוע את יום העצמאות כיום טוב.
ענין יום טוב אינו נוסטלגיה גרידא אלא המשך השפעה וההארה מכח מה שהתרחש אז.
ככל שאדם יותר מודע לחסדי ה' ומודה עליהם, כך הם ממשיכים להשפיע עליו.
בה' באייר זכינו לישועה ולחירות, והם התגלגלו והופיעו על ידי הגבורה הנפלאה ששרתה על מנהיגינו.
יהי רצון שנזכה כבימים ההם כך בזמן הזה תשרה אותה גבורה, אותה נחישות ועוז על מנהיגי האומה בהווה ועל כל אחד ואחד מאתנו, וככל שנצפה לכך יותר כך נוכל לזכות לספוג את המרב.
מקורות:
1. הרב יהודה גרשוני.
...ובזה יצאתי במקצת ידי חובתי לברר השיטות בנוגע יום העצמאות, שאין ספק בדבר שאפשר לקבוע אותו חג, אדרבא מצוה גדולה לפרסם הנס הגדול בזמננו ולבשר על אתחלתא דגאולה ולהפיח אמונה בה' ובמשיחו שפעמי הגאולה כבר נשמעים מקרוב. יום העצמאות שלנו בארץ ישראל אין סרך לבל תוסיף כי יש כאן קל וחומר כמו לענין חנוכה, אם משעבוד לגאולה אמרו שירה ממות לחיים לא כל שכן?! וזה היה ממות לחיים ממש. ולפיכך ברור שעלינו לקבוע יום טוב ולומר הלל בחג העצמאות.
2. הרב משולם ראטה.
הנה אין ספק שהיום ההוא (ה' באייר) שנקבע ע"י הממשלה וחברי הכנסת ורוב גדולי הרבנים לחוג אותו בכל הארץ זכר לנס של תשועתנו וחירותנו, מצוה לעשותו שמחה ויום טוב ולומר הלל.
3. שפת אמת לחנוכה.
(לגבי ברכת שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה) בספר קדושת הלוי פרש "בזמן הזה"- ממש עתה, שיש בכל שנה הארה מהניסים שהיו אז.
4. שפת אמת לחנוכה.
עשאום יום טוב בהלל והודאה- פירוש על ידי שהכירו גודל הישועה מה' יתברך והללו והודו בכל לבבם על ידי זה המשיכו הארת הנס לעולם. וכן צריך להיות בכל אדם כשמרגיש איזה ישועה ושמתגלה הטוב בגודל חסד ה', כפי השבח וההודיה שנותן כך נשאר אצלו לדורות.
5. הרב צבי יהודה קוק.
אומץ הגבורה ועוז הרוח הזה של אנשי צבוריותנו, אשר נתכנסו ביום ה' אייר בבית המשכיות בתל אביב והודיעו אל מרחבי העולם כולו וממשלותיו כי יש מדינת ישראל...הוא הנהו יסודם ושורשם של כל הניסים והנפלאות אשר בהתגלותו זאת עלינו בהגיעו אותנו אל זמננו זה ואל קיומנו זה.
מבואר כי רוח הגבורה והדעת המתגלה באדם להתגבר על כוחות המשחיתים ומתנגדים לקיומו הוא נס המופיע ממרומים...
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








