ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- חיוב ההודאה על נס
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- תורה בכותרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חללי צה"ל שנפלו במערכות ישראל.
להתרפק על העבר זה נחמד, אך האם אין מעבר לכך?
בתחילה נביא בקצרה דעת חלק מגדולי תורה שפסקו שיום העצמאות הינו יום שיש לחגוג אותו.
הכוונה ללימוד המקורות
1. עיינו במקור 1,2. עיקר ענינינו איננו קביעת יום העצמאות כיום טוב, ולכן לא נרחיב בנושא זה, אלא נסתפק בדעות אלו בלבד.
יופי, אנחנו חוגגים את יום העצמאות, שמחים ומתרגשים כל שנה מחדש, זה טוב ויפה. אך מהי בעצם מטרת החגיגה, לשם מה אנו מציינים מאורעות מהעבר הן יום העצמאות והן שאר מועדות? זכרון העבר בלבד או יש גם השפעה על ההווה ועל העתיד?
2. עיינו במקור 3. אנו רואים שהחג אינו רק אירוע הסטורי שהיה, אלא יש לו השפעה עלינו כיום. בשעה שהתרחש המאורע שבגינו נקבע החג הופיע אור בעולם, וכל שנה באותו תאריך חוזר ומופיע אור זה. הופעת האור פרושה שיש לתאריך זה מסוגלות להתעלות מסוימת, להשגת מעלה מיוחדת, כדברי חז"ל שחודש אדר הוא זמן טוב לסגירת ענינים עם גויים.
3. עיינו במקור 4. ההארה המיוחדת אינה מאירה מעצמה בעולם, צריך להיות מודעים לחסדי ה', להודות עליהם ואז הם מאירים בעולם ומשפיעים עלינו. בנוגע אלינו, אין אנו יכולים לומר ממה נפשך אם אמור להופיע אור הוא יופיע אלא ככל שנהיה מודעים לגודל היום ולעינינו ונודה לה' על כך, ולא נהיה כפויי טובה, רק כך נזכה לאותה הארה.
4. מהי הנקודה המיוחדת של יום העצמאות?
5. עיינו שוב במקור 1,2. במקורות אלו מובאים שני תכנים שהם ענינו של יום:
א. הישועה הגדולה שזכינו לה ונצלנו ממות לחיים.
ב. החירות שזכינו לה בכך שיש לנו שלטון עצמאי.
על פי דעות אלו ההארה שאנו זוכים לה ביום גדול זה היא הארה של תשועה ושל חירות.
6. עיינו במקור 5. הרב צבי יהודה מאיר לנו נקודה חדשה. נכון, היו לנו ב"ה הרבה ניסים ונפלאות שאפשר לגמור עליהם את ההלל, אבל בעיצומו של יום, בדיוק בה' באייר היתה הופעה מיוחדת. מנהיגי הישוב גילו גבורה גדולה ומיוחדת. ידועה ההתלבטות הגדולה האם להכריז על הקמת המדינה או להמנע מכך מחשש שכל מדינות ערב ילחמו נגדנו, ואיך אנו הקטנים והחלשים נוכל לעמוד נגדם. והנה למרות החששות הופיעה במנהיגינו רוח של גבורה, של אומץ והחליטו על הכרזת והקמת המדינה. רוח גבורה זו אינה גבורה אנושית גרידא, אלא יש ליחסה לרוח המגיעה ממרום.
אם כן, לא רק אור של חירות וישועה זרח עלינו ביום גדול ונשגב זה, אלא בראשית הכל זרח
אור של גבורה.
לסיכום ראינו בקצרה דעת גדולי תורה בדבר הצורך לקבוע את יום העצמאות כיום טוב.
ענין יום טוב אינו נוסטלגיה גרידא אלא המשך השפעה וההארה מכח מה שהתרחש אז.
ככל שאדם יותר מודע לחסדי ה' ומודה עליהם, כך הם ממשיכים להשפיע עליו.
בה' באייר זכינו לישועה ולחירות, והם התגלגלו והופיעו על ידי הגבורה הנפלאה ששרתה על מנהיגינו.
יהי רצון שנזכה כבימים ההם כך בזמן הזה תשרה אותה גבורה, אותה נחישות ועוז על מנהיגי האומה בהווה ועל כל אחד ואחד מאתנו, וככל שנצפה לכך יותר כך נוכל לזכות לספוג את המרב.
מקורות:
1. הרב יהודה גרשוני.
...ובזה יצאתי במקצת ידי חובתי לברר השיטות בנוגע יום העצמאות, שאין ספק בדבר שאפשר לקבוע אותו חג, אדרבא מצוה גדולה לפרסם הנס הגדול בזמננו ולבשר על אתחלתא דגאולה ולהפיח אמונה בה' ובמשיחו שפעמי הגאולה כבר נשמעים מקרוב. יום העצמאות שלנו בארץ ישראל אין סרך לבל תוסיף כי יש כאן קל וחומר כמו לענין חנוכה, אם משעבוד לגאולה אמרו שירה ממות לחיים לא כל שכן?! וזה היה ממות לחיים ממש. ולפיכך ברור שעלינו לקבוע יום טוב ולומר הלל בחג העצמאות.
2. הרב משולם ראטה.
הנה אין ספק שהיום ההוא (ה' באייר) שנקבע ע"י הממשלה וחברי הכנסת ורוב גדולי הרבנים לחוג אותו בכל הארץ זכר לנס של תשועתנו וחירותנו, מצוה לעשותו שמחה ויום טוב ולומר הלל.
3. שפת אמת לחנוכה.
(לגבי ברכת שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה) בספר קדושת הלוי פרש "בזמן הזה"- ממש עתה, שיש בכל שנה הארה מהניסים שהיו אז.
4. שפת אמת לחנוכה.
עשאום יום טוב בהלל והודאה- פירוש על ידי שהכירו גודל הישועה מה' יתברך והללו והודו בכל לבבם על ידי זה המשיכו הארת הנס לעולם. וכן צריך להיות בכל אדם כשמרגיש איזה ישועה ושמתגלה הטוב בגודל חסד ה', כפי השבח וההודיה שנותן כך נשאר אצלו לדורות.
5. הרב צבי יהודה קוק.
אומץ הגבורה ועוז הרוח הזה של אנשי צבוריותנו, אשר נתכנסו ביום ה' אייר בבית המשכיות בתל אביב והודיעו אל מרחבי העולם כולו וממשלותיו כי יש מדינת ישראל...הוא הנהו יסודם ושורשם של כל הניסים והנפלאות אשר בהתגלותו זאת עלינו בהגיעו אותנו אל זמננו זה ואל קיומנו זה.
מבואר כי רוח הגבורה והדעת המתגלה באדם להתגבר על כוחות המשחיתים ומתנגדים לקיומו הוא נס המופיע ממרומים...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
