ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- תורה בכותרות
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- זהירות בדרכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
הכוונה ללימוד המקורות.
1. איפה כתוב שאסור לנהוג ללא רשיון נהיגה? האם נכון לומר שהנוהג ללא רשיון עושה שלא כהלכה מבחינה הלכתית? עיינו במקור 1,2.
דינא דמלכותא פרושו שיש תוקף הלכתי לדין המלך. (קיימת מחלוקת אחרונים האם יש תוקף לדיני המלך כאשר דיניו נוגדים את חוקי התורה, אך אין מחלוקת זו רלוונטית לענינינו שהרי ודאי אין חוקי התנועה נוגדים את חוקי התורה).
הראשונים חולקים האם יש תוקף הלכתי לחוקי המלך גם כאשר חוקיו הם בין אדם לחבירו או רק כאשר יש הנאה למלך מכך. לדעת הר"ן שתמיד יש למלך תוקף הלכתי ודאי שיש תוקף הלכתי לחוקי התנועה, ויש לומר שגם לדעה הראשונה המובאת בר"ן יהיה תוקף הלכתי מפני שיש אינטרס למלך בחוקי תנועה שהרי כל פצוע עולה למדינה כסף רב בתשלומי ביטוח לאומי לנפגע, צורך בתקציב גדול יותר לבתי חולים.
2. עיינו במקור 3,4. על פי הר"ן אין אומרים דינא דמלכותא דינא במלך ישראל בארץ ישראל, אך השולחן ערוך פסק שבין במלך גוי בין במלך ישראל אומרים דינא דמלכותא דינא.
אם כן, אדם הנוסע בניגוד לחוק, לענינינו ללא רשיון נהיגה, עובר על ההלכה ואין לו צדוק לטעון שהוא יודע לנהוג יותר טוב מהרבה אחרים וכדומה.
בררנו בקצרה שהנוהג לא עושה כשורה , וכעת נראה מה מוטל על היודע מכך.
3. עיינו במקור 5. אדם הנוהג ללא שקבל את הסמכות לכך מסכן את הציבור, והיכול למנוע מצב זה מחויב לעשות זאת מדין לא תעמוד על דם רעך.
4. עיינו במקור 6. כאשר אדם יודע על דבר איסור יש לו החובה לדוח על כך גם אם הוא אדם חשוב. על פי דברי התוספות יוצא שכאשר ביצוע המעשה האסור מתאפשר בעקבות שתיקתו של היודע בדבר, נחשב זה שיודע כשותף פעיל במעשה!; אנו עוסקים במעשה שלא רק שהינו אסור אלא גם מסוכן וכידוע חמירא סכנתא מאיסורא.
5. עיינו במקור 7. לפעמים יש לאדם הרגשה לא נעימה "אני לא רוצה להלשין על החבר שלי, אני ארחם עליו".
הרמב"ם מבהיר בצורה חד משמעית מהם הרחמים האמיתיים. אדם המסכן את הציבור הרחמים הם מסירתו למשטרה ובכך מניעת נזק העלול לבוא. הרבה פעמים מסירה למשטרה אינה רק רחמים על הציבור אלא גם על הפושע עצמו, מפני שהמשטרה אולי תספיק לעצור אותו לפני שיעשה דברים שיזיקו גם לעצמו.
לסיכום ראינו שיש לחוקי התנועה תוקף הלכתי על בסיס הכלל דינא דמלכותא דינא. הנושא שעסקנו בו יותר חמור מאיסור אחר מפני שחריגה מהחוקים כרוכה בפעמים רבות בסכנת נפשות. היודע על עבירה על החוקים ולא מונע בעצמו, או מדווח למשטרה על כך, עובר על לא תעמוד על דם רעך, ויש מקום להחשיבו כשותף אקטיבי בעבירה. אל לו לאדם להרגיש לא טוב בכך שמדווח על חברו למשטרה מפני שאלו הרחמים האמיתיים לציבור בכללו, ובמקרים רבים גם לעבריין.
מקורות:
1. גיטין י, ב
דינא דמלכותא דינא.
2. ר"ן גיטין ד' עמוד א' בדפי הרי"ף
יש מי שפרש...דלא אמרינן דינא דמלכותא דינא אלא בדברים שהם להנאת המלך...אבל מידי דלא שייך ביה מלכא לא אמרינן דינא דמלכותא דינא.
ולא נהירא מדאמרינן התם בפרק חזקת הבתים: אמר רבה הני תלת מילי אשתעי לי עוקבא בר
נחמיה משמיה דשמואל- דינא דמלכותא דינא אריסא דפרסאי ארבעין שנין. כלומר דמלכא אמר והנהיג שתועיל חזקה לעובד כוכבים בארבעין שנין והכא ליכא הנאה ותועלת בכך למלך.
3. ר"ן בנדרים כח' עמוד א'
...דדווקא במלכי עובדי כוכבים אמרינן דינא דמלכותא דינא, מפני שהארץ שלו, ויכול לומר, אם לא תעשו מצוותי, אגרש אתכם מן הארץ. אבל במלכי ישראל - לא, לפי שארץ ישראל כל ישראל שותפים בה.
4. שו"ע חו"מ שסט, ו
אבל מוכס שפסקו המלך ליטול דבר קצוב, ואפילו צוה שישראל יתן יותר מעכו"ם מכל מקום מקרי דבר קצוב לכל איש, והעמיד מוכס ישראל לגבותו למלך ונודע שאדם זה נאמן ואינו מוסיף כלום על מה שגזר המלך, אינו בחזקת גזלן משום דדינא דמלכותא דינא, ולא עוד אלא שהמבריח ממכס זה עובר על לא תגזול מפני שהוא גוזל מנת המלך, בין שהיה מלך ישראל בין שהיה מלך עכו"ם, וכן אם ישראל קנה המכס מהמלך, המבריח עצמו הרי זה גוזל ישראל שקנאו.
5. רמב"ם הל' רוצה ושמירת הנפש פרק א', הל' ו', יג-יד, טז
כל היכול להציל ולא הציל עובר על לא תעמוד על דם רעך. וכן הרואה את חברו טובע בים או ליסטים באים עליו או חיה רעה באה עליו... או ששמע עכו"ם מחשבין עליו רעה או טומנין לו פח, ולא גלה אוזן חברו והודיעו,.. העושה אותם עובר על לא תעמוד על דם רעך... שכל המאבד נפש אחת מישראל כאילו איבד כל העולם כולו, וכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים כל העולם כולו.
6. שבועות ל' עמוד ב'
מצא שק או קופה ואין דרכו ליטול הרי זה לא יטול. הני מילי בממונא, אבל באיסורא אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'. כל מקום שיש בו חילול ה' אין חולקין כבוד לרב. (שבועות ל' עמוד ב').
כגון אשה הבאה לפני חכם להתירה לינשא, ותלמיד זה יודע שבעלה חי אין חכמה חשובה לנגד ה' (רש"י שם).
כשעושין איסור על ידו, לא מיקרי שב ואל תעשה. (תוספות שם).
7. רמב"ם מורה נבוכים, ח"ג, פל"ה
ותועלת אלה השוטרים פשוטה וברורה. לפי שאם לא ייענש המזיק לא יסתלקו הנזקים כלל ולא יירתע כל מי שזומם להרע. ולא כדעת מי שחשב שזניחת העונשין רחמים על בני אדם, אלא היא אכזריות עליהם, וקלקול סדר המדינה. אלא הרחמים הם מה שציווה בו ה': שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא









