- מדורים
- תורה בכותרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רועי בן נעמה
1.מה המקור למנהגים השונים בין אשכנזים לספרדים לתחילת זמן אמירת הסליחות בחודש אלול ?
טור אורח חיים סימן תקפא: תניא בפרקי דרבי אליעזר, בר"ח אלול אמר הקב"ה למשה:" עלה אלי ההרה." שאז עלה לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה. משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר עבודת גילולים והקב"ה נתעלה באותו שופר, שנאמר (תהלים ט"ז) "עלה אלהים בתרועה וגו'". לכן התקינו חז"ל שיהו תוקעין בר"ח אלול בכל שנה ושנה וכל החדש כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר (עמוס ג') "אם יתקע שופר בעיר וגו' ". וכדי לערבב השטן וכן נוהגין באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפלה ויש מי שמרבין לומר סליחות ותחנונים מר"ח אלול ואילך ... וכן אמר רב עמרם בעשרת ימי תשובה משכימין לבית הכנסת בכל יום ומתחיל ש"צ אשרי וקדיש ומתחיל תחנונים ומסיים ואנחנו לא נדע וקדיש.ואמר רב האי: מנהג לומר תחנונים בהנך עשרה ימים לחוד ושמענא דבמקצת אתרוותא[מקומות] קיימי מר"ח אלול ואמרי דביה סליק משה להר בפעם ג' ונחית בלוחות שניות ביים הכיפורים. וכל המוסיף לבקש רחמים זכות הוא לו. ואנו, מנהגינו כהנך דקיימי מר"ח אלול. ומנהג אשכנז כשחל ר"ה ביום ה' או בשבת אז מתחיל ביום ראשון שלפניו לעמוד באשמורת הבקר ואומרי' סליחות ותחנונים ורוב צבור מתענין ומתפללין תפלת תענית וכשחל ר"ה בב"ג אז מתחילין ביום ראשון בשבוע שלפני השבוע שחל ר"ה להיות בתוכה.
2.מהי חשיבותה של אמירת י"ג מידות רחמים ?
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יז עמוד ב: "ויעבר ה' על פניו ויקרא", אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין - יעשו לפני כסדר הזה , ואני מוחל להם. "ה' ה' "- אני הוא קודם שיחטא האדם, ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה. אל רחום וחנון, אמר רב יהודה: ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר (שמות לד) הנה אנכי כרת ברית.
רש"י על שמות פרק לג פסוק יט: ויאמר אני אעביר וגו' - הגיעה שעה שתראה בכבודי מה שארשה אותך לראות לפי שאני רוצה וצריך ללמדך סדר תפלה. שכשנצרכת לבקש רחמים על ישראל הזכרת לי זכות אבות כסבור אתה שאם תמה זכות אבות אין עוד תקוה? אני אעביר כל מדת טובי לפניך על הצור ואתה צפון במערה: וקראתי בשם ה' לפניך - ללמדך סדר בקשת רחמים אף אם תכלה זכות אבות (ר"ה יז) וכסדר זה שאתה רואה אותי מעוטף וקורא י"ג מדות הוי מלמד את ישראל לעשות כן וע"י שיזכירו לפני רחום וחנון יהיו נענין כי רחמי לא כלים:
3.מהו הזמן העדיף לאמירת סליחות?
רמב"ם הלכות תשובה פרק ג הלכה ד : נהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום.
שולחן ערוך אורח חיים סימן תקפא סעיף א: נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים מראש חדש אלול ואילך עד יום הכפורים. הגה: ומנהג בני אשכנז אינו כן, אלא ראש חדש ואילך מתחילין לתקוע אחר התפלה שחרית.
מגן אברהם אורח חיים סימן תקפא ס"ק א: מפני שהקב"ה שט בי"ח אלף עולמות ובסוף הלילה שט בעה"ז והוא עת רצון .(הגמ"נ)
4. מניין שלאחר חצות זהו גם זמן מתאים?
תלמוד בבלי מסכת יבמות דף עב עמוד א: ת"ר: כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, לא היה יום שלא נשבה בו רוח צפונית בחצי הלילה, שנא' (שמות י"ב) ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור וגו'. מאי תלמודא? הא קמ"ל עת רצון מילתא היא. [כלומר חצות לילה הוא עת רצון]
רש"י מסכת יבמות דף עב עמוד א: ..והאי דנקט הכא ארבעים שנה לומר לך שאפילו אותן מ' שנה דנזופים היו ולא נשבה להו בימים נשבה להו בחצות לילה משום דעת רצון הוא.
שו"ת אגרות משה חלק או"ח ב סימן קה: מ"מ מסתבר שלא בא למעט מחצות מטעם שגם בחצות הוא עת רצון כדהביא כתר"ה מיבמות דף ע"ב, אבל לא נהגו לקום בחצות מצד הטירחא אלא איזה זמן קצר קודם שיאור היום שאין זה טירחא גדולה משום שהוצרכו לקום לתפלה בעוד זמן קצר שרובן היו מתפללין תיכף כשהאיר היום. [מדבריו שעת רצון הוא מחצות אלא שנהגו לקום באשמורת מפני הטרחה.] [יוצא שלפי הגמרא ביבמות חצות הוא עת רצון, והשולחן ערוך כתב לומר באשמורת הבוקר שגם אז עת רצון.]
5. מה פתאום בהרבה מקומות אומרים סליחות לא בחצות, ולא באשמורת, אלא לפני תפילת שחרית?
אלף למטה על ספר מטה אפרים סי' תקפא: [בתגובה למה שטענו לומדי תורה שאם קמו לאחר אשמורת יכולים כבר להימנע מלומר סליחות שכביכול עבר הזמן]: באמת שגו בזה כי מר"ח אלול עד לאחר יוה"כ המה ימי רצון כל היום רק קודם עלות השחר הזמן ההוא מובחר יותר
ברכי יוסף אורח חיים סימן תקפא: ו. יותר טוב בימים אלו להרבות סליחות ותחנונים עם הצבור מללמוד. הרב טור ברקת. וכן ראיתי לקצת רבנים שתמיד היו עסוקים בגופי הלכות והחיבורים, ובחדש אלול היו מניחין קצת מסדרם ללמוד גירסא ותחנונים.
[נראה על פי דברים אלה שאמירת סליחות לאחר אשמורת לפני שחרית הוא פיתרון, לאלה שקשה להם לקום מוקדם. וכן פסק רב מרדכי אליהו זצ"ל (בשבת בשבתו אלול תשנ"ד) ]
חלק ב'- אמירת סליחות לפני חצות
1. מהו הרקע לתשובת רב משה פיינשטיין זצ"ל שהתיר לומר סליחות לפני חצות בהוראת שעה?
שו"ת אגרות משה חלק או"ח ב סימן קה: הנה בדבר אמירת סליחות במקום שיראים ללכת בשעה מאוחרת בלילה אם רשאין לומר איזה שעות מקודם חצות?
אך אם הוא באופן שא"א מחצות ולהלן ויתבטלו אותו הצבור מסליחות יש להתיר בגדר הוראת שעה גם מתחלה, כי בדברים אלו אין מקור מגמ' אלא הם מדברי רבותינו האחרונים ע"פ ספרי הקבלה שמסתבר שאין בזה ענין איסור אלא שאין מועילין בכח י"ג מדות שיש הבטחה שלא יחזרו ריקם אלא כסתם תפלה, ולכן כדי שלא יתבטלו מלומר סליחות שלא יהיה להצבור שום התעוררות לתשובה טוב יותר לומר אף מתחלה הוראת שעה...
אבל צריך לפרסם ולהודיע שהוא רק הוראת שעה מפני הדחק רק בשנה זו ולשנה הבאה יאמרו סליחות בזמן.
[אבל היו פוסקים שסמכו על תשובה זו גם לא כהוראת שעה מחשש שלא יתעוררו או שקל לאסוף רוב עם.וכן פסק רב מרדכי אליהו זצ"ל במגבלות מסויימות ראה בהמשך(שבת בשבתו אלול תשנ"ד) ]
2. מהו הזמן לאמירת סליחות לפני חצות?
שו"ת אגרות משה חלק או"ח ב סימן קה: ואם אפשר יכוונו בשליש הלילה שלהמחבר בסימן א' סעיף ב' שטוב להתחנן בשעות שהמשמרות משתנות שהתפלה רצויה אז והוא שיטת הרא"ש ריש ברכות והטור. ובשעת הדחק כזה יש לסמוך ע"ז. וצריך לחלק הלילה מצה"כ עד עלות השחר לג' חלקים כדאיתא במחצה"ש סק"ד ובשע"ת בשם תשובת שב יעקב. וא"כ הוא בכאן ערך ט"ו או עשרים מינוטן /דקות/ אחר התחלת שעה י"א להשעות של עתה בעירנו [ניו יורק] והוי זה שעה וארבעים מינוטן בערך קודם חצות.
רא"ש מסכת ברכות פרק א סימן ב: דתניא ר"א אומר שלש משמרות הוי הלילה. ועל כל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג כארי שנאמר ה' ממרום ישאג וממעון קדשו וגו' שאוג ישאג על נוהו ...וראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות:
טור אורח חיים סימן א: ומה טובו וטוב למי שמקדים שיכוין לשעות שמשתנות המשמרות שהן בשליש הלילה ולסוף ב' שלישי הלילה ולסוף הליל' שבאלו הזמנים הקב"ה נזכר לחורבן הבית ופיזור ישראל בין העו"ג והתפלה שיתפלל אדם באותה שעה על החורבן והפיזור רצוייה וקרובה להתקבל
משמרת שלום לרב שלום מקוידנוב (מבית חסידות קרלין) סי' מ"א סעיף ה': אותם שקשה להם לעמוד באשמורת לומר סליחות יאמרו בחצות הלילה ואותם שקשה להם להמתין או שלא יהיה להם מנין אז יכולים לומר אחר שעה עשירית מחצות היום היינו בבית שעות קודם חצות הלילה . [בהערה ד שם: כך למדתי מדברי רב' הרב [מקרלין] בסידור שלו וזה לשונו "והנה הגם שהזמן המובחר הוא בחצות האמיתי דוקא אעפ"כ אין זה לעכב אלא תחילת זמנה מתחילת האשמורה התיכונה.." [נאמר לי ע"י חסידי קרלין הנוהגים כן, שהם לא אומרים י"ג מידות לפני חצות ]
3.המתנגדים לאומרם קודם חצות לילה:
משנה ברורה סימן תקסה ס"ק יב: דרך קריאה .. אין לומר קודם חצות לילה שום סליחות ולא י"ג מדות בשום פנים לעולם חוץ מביום הכפורים [אחרונים]:
שערי תשובה אורח חיים סימן תקפא ס"ק [א*] : וכת' בר"י בשם מהר"ם זכותה ז"ל בתשובה שיש מקומות שאומרים סליחות בערבית וישתקע הדבר שאין ראוי להזכיר י"ג מדות כי אם בעת רצון והיושב שם בעת שאומרים ישב וידום או יאמר מזמורים אך הווידוי יכול לומר אך במוצאי שבת אסור עד אחר חצות משום קדושת שבת.
ברכי יוסף אורח חיים סימן תקפא: א. דין א . נוהגים לקום באשמורת וכו'. מקומות שנוהגים לומר סליחות בערבית הוא מנהג רע ומר, ישתקע ולא יאמר, ואין ראוי להזכיר י"ג מדות אלא בעת רצון, וקרוב הדבר האומרם בערבית לקיצוץ ח"ו. הרב החסיד מהר"ם זכותו ז"ל בתשובותיו הנדפסות מחדש סי' ל'. ב. היושב בבה"כ שנוהגים לומר סליחות בערבית ישב וידום וליכא משום לא תתגודדו ואי בעי לימא מזמורים וכיוצא אך הוידוי יוכל לאומרו מלבד במוצאי שבת שאסור לאומרו עד שיעבור חצות לילה שעדיין יש קדושת שבת דכך קבלנו משם האר"י זצ"ל .
שו"ת יחווה דעת חלק א סימן מו : והגאון המקובל רבי משה זכות בתשובה (סי' ל'), הסביר הדברים ביתר שאת ובטוב טעם ודעת, על פי הקבלה, ושלל בכל תוקף את אמירת הסליחות בחצי הראשון של הלילה, כי אז הוא עת התגברות הדינים, מדבר באופל יהלוך, ובהזכרת הסליחות וי"ג מדות הרחמים של ויעבור, באותה שעה אנו נראים כמתגרים בהם ומבקשים למנוע פעולתם, ומעוררים קנאה מכחות הדין נגדנו, ונמצאנו משיגים מטרה הפוכה, וכל מי שיש לו מושג מתורת הח"ן, יודע ומבין שהעושה כן בשעות הלילה הוא קרוב להיות מקצץ בנטיעות, ולכן אין לומר סליחות אלא או ביום או באשמורת הבוקר מחצות הלילה ואילך, שנאמר, יומם יצוה ה' חסדו.
4. מה יעשה מישהו שנזדמן למקום שאומרים סליחות בלילה לפני חצות?
הרב מרדכי אליהו זצ"ל קול צופיך 143 : בעניין אמירת הסליחות בלילה, הנה מרן כתב סימן תקפא ס"א: 'נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות.. אבל יש להיזהר שלא לומר את י"ג המידות בלילה אלא עד אחר חצות. ה'ברכי יוסף' התבטא בחריפות בהביאו את דברי הזוהר בעניין זה ואומר "יש מקומות שנוהגים לקום לפני חצות לילה, והוא מנהג רע ומר ישתקע ולא יאמר, ואין להזכיר י"ג מידות אלא בעת רצון וכו' ".. והנה היום לצערנו אנחנו עדיין בגלות של שעון הקיץ, וזה גורם שאי אפשר לומר את י"ג המידות אלא בשעה 12:40 בלילה, דבר המקשה על הבאים לומר סליחות בחצות, ויש מהאשכנזים שמתוך קושי הדבר מקדימים ואומרים את הסליחות בשעה 22:00 וכדומה, וטעמם עמם שאם יקבעו את שעת הסליחות בחצות לא יבואו. אמנם כוונתם לשם שמים, אך הם צריכים לדעת שאין להם לומר י"ג מידות כלל, שלמעשה עיקר הסליחות הוא אמירת י"ג המידות. ולא יקדימו רק בדיעבד בליל א' דסליחות לזכות את הרבים, ויש שאפי' במוצ"ש מתחילים אחרי חצות.
שו"ת יחווה דעת חלק א סימן מו: שאף מי שנזדמן במקרה למקום שאומרים שם סליחות וי"ג מדות בתחילת הלילה, אל יצטרף עמהם באמירתם, ואפילו אם הוא מוכרח להישאר עמם במחיצתם, המשכיל בעת ההיא ידום, ולא יאמר עמהם סליחות וי"ג מדות כלל ע"ש. ומכאן תשובה למה שכתב הגאון ר' משה פיינשטיין שליט"א (זצ"ל), בשו"ת אגרות משה מהדורא תנינא (חאו"ח סי' ק"ה), שאם אי אפשר לצבור לומר סליחות אחר חצות, יש להתיר להם דרך הוראת שעה לומר סליחות קודם חצות לילה, כי אין מקור לדברים אלו מהגמ', רק מהאחרונים על פי ספרי הקבלה, ומסתבר שאין בזה ענין איסור, אלא שאין מועילים בכח י"ג מדות שיש הבטחה שאין שבים ריקם, אלא כסתם תפלה, ולכן כדי שלא יתבטלו מלומר סליחות לגמרי, טוב יותר לומר סליחות בתחילת הלילה ע"כ. אולם לפי המבואר בשו"ת הרב משה זכות הנ"ל, שהאומר סליחות בתחילת הלילה הוא קרוב להיות מקצץ בנטיעות, בודאי שיותר נכון להשאר בשב ואל תעשה,
5. האם יש אופציה אחרת למי שאינו יכול לומר אחרי חצות או שאינו יכול לומר את הסליחות מוקדם בבוקר? לפני תפילת מנחה
שו"ת יחווה דעת חלק א סימן מו: ומכל מקום נראה שאם אי אפשר להם לומר סליחות באשמורת לפני תפלת שחרית...נראה שמותר לומר סליחות וי"ג מדות לפני מנחה, שהרי מעשים בכל יום שאנו אומרים וידוי וי"ג מדות ונפילת אפים בתפלת המנחה, ואפילו לאחר שקיעה אנו אומרים י"ג מדות, ורק לאחר כעבור שלש עשרה דקות וחצי לאחר השקיעה, שאז הגיע זמן צאת הכוכבים, לדעת הגאונים, אין אנו אומרים י"ג מדות..
[וכך הובא גם בשאילת שלמה ח"א סי' קפד שכך הונהג בקיבוץ עין צורים עפ"י הרב דרוקמן שליט"א, וכתב "ודבר נכון וישר הוא".]
משמעות המילים והדיבור שלנו
ראיית המבט השלם
מה הייעוד של תורת הבנים?
קריעת ים סוף ומשל הסוס
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
סוד ההתחדשות של יצחק
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת