ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- תורה בכותרות
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
הכוונה ללימוד המקורות.
1. אנו נמצאים בעיצומם של עשרת ימי תשובה.ייחודם של ימים אלו שה' קרוב אלינו יותר מכל ימות השנה ושומע את תפילתנו ושוועתנו כפי שאנו רואים במקור הראשון.
2. סמך במקרא שימים אלו הם זמן תשובה, ואפשרות לתקן את מעשינו נלמד מאיש רשע נבל שמו ונבלה עמו ולאחר דברי אביגיל רעייתו שסיפרה את החסד והמנחה ששלחה לפני דוד ואנשיו ה' המיתו לאחר עשרה ימים (מקור 2).
3. האם התשובה מיועדת לדתיים או לחילונים? ובמה אנו צריכים לחזור בתשובה בימים הללו? אלו הנקודות שעלינו לברר במסגרת קצרה זו. הרב קוק כתב שאחת מהצרות שיש בתקופתנו שגורמות לצרות רבות לעוול ולעיוות הוא: הכיתתיות המחנות והפלגנות.
רעה חולה זו מצירה את חיי הפרט והכלל ובייחוד בעניין התשובה שכל קבוצה הן הדתיים והן החילוניים מרחיקים אותה מעליהם בשל הפלגנות וכל קבוצה מפנה אצבע מאשימה כלפי חברתה ובכך התיקון נמנע (מקור 3).
4. למעשה ביום הכיפורים האדם נחתם לחיים או למיתה על פי בחינת מעשיו אבל אין אדם יודע מיהו צדיק ומיהו רשע? רק ה' בוחן כליות ולב יודע את מעמדו הרוחני של האדם. לכן אדם אסור לו לשפוט ולדון את חברו (מקור 4).
5. יתרה מזאת מי שמקפיד על קיום המצוות נדרשת ממנו זהירות מרובה ואם הוא טועה מתחייב בנפשו (מקור 5).
6. נמצאנו למדים שהתשובה היא לכולם לצדיקים בינוניים ורשעים (מקור 6).
7. אז באילו נקודות חובה עלינו לחזור בתשובה? קשה לתקן את הכול עלינו לדעת איזו נקודה הכי חשובה ועיקרית? מהו הכלל שנוגע בכל הפרטים? התשובה: אהבת ישראל; אדם שיש בו אהבת ישראל הוא כולו שתול בבית ה', כל חטא גורם לשנאת הבריות, ואדם שבליבו בוערת אהבת ישראל ומלא אהבה רבה זה סימן שהוא מלא זכיות. ובעת התשובה מחדשת בו אהבת ישראל (מקור 7).
8. המדד למעמדו הרוחני של האדם היא אהבת הבריות (מקור 8).
9. אדם שאוהב את עם ישראל עם ישראל אוהב אותו (מקור 9).
10. נתחזק כולנו באהבה ונזכה לכפרה ולטהרה שלמה (מקור 10).
נסכם את השיעור ונזכיר שהתשובה – לכל מיועדת, ואין אדם שיכול לפטור את עצמו מהחיוב שלה, ונוסיף ונזכיר שאנו בתור עם צריכים לחזור בתשובה על החטא הגדול מכולם שנאת חינם, יהי רצון שנתחזק השנה וכל שנה ושנה באהבת ישראל.
מקורות:
1. רמב"ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ו
אע"פ שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד שנאמר דרשו ה' בהמצאו, במה דברים אמורים ביחיד אבל צבור כל זמן שעושים תשובה וצועקין בלב שלם הם נענין שנאמר כה' אלהינו בכל קראנו אליו.
2. שמואל א פרק כה
(לז) ויהי בבקר בצאת היין מנבל ותגד לו אשתו את הדברים האלה וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן:
(לח) ויהי כעשרת הימים ויגף ידוד את נבל וימת:
רש"י שמואל א פרק כה פסוק לח
(לח) כעשרת הימים - ...ורבותינו אמרו אלו עשרת ימי תשובה שהמתין לו הקב"ה שיחזור בתשובה.
3. מאמרי ראי"ה ע"מ 76 – "מסע המחנות"
"החרדים" (מחנה הדתי) הרי הוא מביט הבטה מלמעלה למטה אל מחנה ה"חפשים" ובמה שנוגע למחשבות של תיקון,של חיפוש מעשים ושל תשובה הלא מיד הוא שולח סקירת עין אל המחנה השני העומד לפניו בכל מערומיו מתורה ומצוות והוא חושב בדעתו, שהתשובה במלוא מובנה הלא שם היא דרושה, אליהם הדברים מכונים,להם ולא לו, ו"החופשי"..הרי הוא בודאי חושב, שכל הרעיון של התשובה הרי הוא נוסח "חרדי" שאינו שייך לו כלל. ונמצא, שמכאן ומכאן הננו עומדים קרחים, ומוצא לרפואת מכאובינו הנפשיים מאין יבוא ?... "
4. רמב"ם הלכות תשובה פרק ג הלכה ב
אדם שעונותיו מרובין על זכיותיו מיד הוא מת ברשעו שנאמר על רוב עונך, וכן מדינה שעונותיה מרובין מיד היא אובדת שנאמר זעקת סדום ועמורה כי רבה וגו', וכן כל העולם כולו אם היו עונותיהם מרובין מזכיותיהן מיד הן נשחתין שנאמר וירא ה' כי רבה רעת האדם, ושקול זה אינו לפי מנין הזכיות והעונות אלא לפי גודלם, יש זכות שהיא כנגד כמה עונות שנאמר יען נמצא בו דבר טוב, ויש עון שהוא כנגד כמה זכיות שנאמר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה, ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות והוא היודע היאך עורכין הזכיות כנגד העונות.
5. רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה יא
ויש דברים אחרים שהן בכלל חילול השם, והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם, ואע"פ שאינן עבירות הרי זה חילל את השם.
6. קהלת פרק ז
(כ) כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא:
7. אורות התשובה פרק יב' פיסקה ד'.
כל חטא,אפילו הקל שבחטאים,מטביע בקרב האדם שנאה לאיזו בריאה, ועל ידי התשובה חוזרת האהבה להאיר.
8. משנה מסכת אבות פרק ג משנה י
הוא היה אומר כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו.
9. צדקת הצדיק סי' קצ"ח
..האוהב ישראל הן אוהבים אותו, כמו שאמרו באהרון אוהב את הבריות, ולכן נאמר בו ויבכו אותו כל בית ישראל..וכמו שכתוב כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם, ומגלים לו כל רזין הגנוזים בנפשות ישראל.
10. משנה מסכת יומא פרק ח משנה ט
אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין מי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר (יחזקאל ל"ו) וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר (ירמיה י"ד) מקוה ישראל מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל:
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.









