ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- תורה בכותרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
לצערנו הרב, גם יהודים רבים ואף בארץ ישראל נוטלים חלק במסיבות אלו, ושוכחים או שמא מתעלמים מכך ששמן הלועזי ("סילווסטר") הינו על שמו של אחד מן האפיפיורים ברומא שידוע היה כשונא יהדות ויהודים, והציק להם רבות.
מצער להווכח שה"זכרון היהודי" קצר, ואיננו מחייב ביטול מסיבות אלו, הנערכות לרגל השנה האזרחית החדשה אשר אין ליהודים כל קשר מהותי כלפיה. לכל הפחות מן הראוי היה להשמיט את שמו של רשע זה מהפרסומים על מסיבות אלו.
במקורות שלפניכם הבאנו מספר התייחסויות הלכתיות בהקשר לחגים וללוח השנה הנוצרי-אזרחי
הכוונה ללימוד המקורות
1. לימדו את מקורות 1-2-3 הלקוחים מהמשנה הראשונה במסכת עבודה זרה, עם מפרשיה הנלווים.
2. לאחר לימוד מקורות 1-3 ענו על השאלה : מה טעם האיסור לעריכת משא ומתן מסחרי עם הגוי ביום אידו (=חגו)? כיצד מסביר הרמב"ם את הכינוי "אידו" במקום המילה "חגו" או "מועדו" ?
3. לימדו את מקורות 4-5 הלקוחים מדברי הרמב"ם בנוגע לאיסור מסחר עם הנוצרים ביום אידם.
4. כיצד מגדיר הרמב"ם את הנוצרים?
5. לימדו מקור מס' 6 הלקוח מתשובת הגר"מ פיינשטיין בשו"ת אגרות-משה, בענין חופשה מלימודים בימי החגים הנוצריים.
6. מה היא סיבת המניעה העקרית לדברי ה"אגרות-משה" ליציאה לחופשה בימים אלו? מדוע מקבלים דברים אלו משנה תוקף בימינו (עיין בסוף דבריו) ?
7. עיינו במקור מס' 7 הלקוח מתשובתו של הגרא"י וולדנברג בשו"ת ציץ-אליעזר, בענין השימוש בתאריך הנוצרי-אזרחי במכתבים או ש'קים וכיו"ב.
8. מה המקור לאיסור שימוש בתאריך הנוצרי על פי המהר"ם שיק בתשובתו המצוטטת בשו"ת "ציץ אליעזר" ?
9. על פי דברי ה"ציץ אליעזר" בקטע השני (7 ב), באיזה מקרה לא חל איסור הנ"ל על השימוש בתאריך הנוצרי, ומדוע בכל זאת יש גנאי בדבר?
10. עיין בהמשך דברי ה"ציץ אליעזר" במקור מס' 8.
11. על פי דברי ה"ציץ אליעזר" בקטע האחרון , באיזה אופנים מותר השימוש בתאריך האזרחי ?
לסיכום
ראינו רק מקצת מדברי הפוסקים המרובים, אשר דנו בזוויות השונות של היחס האמוני והמעשי לנצרות.
ריבוי התשובות לגבי כתיבת התיארוך האזרחי-נוצרי במכתבים, הזמנות ולוח הלימודים, והן לגבי נושאים רבים ומגוונים, (כמו שמיעת מנגינות שמיסודן היו לשימוש דתי-נוצרי או השימוש בהן לשירים עכשווים, בניית בתי מדרש או בתי כנסת בבנינים ששימשו בעבר לצורך כנסייתי, וכמובן איסור כניסת יהודים לכנסיה) מלמדות כי נושא זה העסיק מאוד את הפוסקים.
מכלל דבריהם עולה המסקנה כי חכמי ישראל ראו בחומרא רבה כל הזדהות, השלמה, שימוש או התחברות למעגל החיים הגויי-נוצרי, משום חשש ע"ז וכן משום הגנאי שבחבירה לאמונת-שקר שהסבה רעות רבות וצרות לעם ישראל.
בנקודה זו עלינו רק להצר על התופעה שהזכרנו בתחילת דברינו, וכולנו תפילה שבמהרה בימינו תתחדש הסנהדרין אשר תעבר שנים ותקדש חדשים. או אז יחזור עם ישראל לאיתנותו הרוחנית הנטועה במהלך השנה היהודית, ואשר קיומו הרוחני יתנשא מעל כל אמונות ההבל, ויכירו וידעו כל יושבי תבל כי לד' אלוקינו המלוכה.
המקורות ללימוד
1. משנה מסכת עבודה זרה פרק א
לִפְנֵי אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם שְׁלשָׁה יָמִים אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶן, לְהַשְׁאִילָן וְלִשְׁאוֹל מֵהֶן, לְהַלְווֹתָן וְלִלְווֹת מֵהֶן, לְפָרְעָן וְלִפָּרַע מֵהֶן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נִפְרָעִין מֵהֶן מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵצֵר לוֹ. אָמְרוּ לוֹ. אָמְרוּ לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּצֵר הוּא עַכְשָׁיו, שָׂמֵחַ הוּא לְאַחַר זְמָן:
2. רש"י עבודה זרה דף ב/א
לפני אידיהן של עובדי כוכבים ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהן - וכולהו משום דאזיל ומודה לעבודת כוכבים ביום אידו:
3. רמב"ם פירוש המשניות - מסכת עבודה זרה פרק א משנה א
אידיהם - הבליהם כינוי למועדיהם, ואסור לקרותם מועדים לפי שהם הבל על האמת......ואסרנו שישאל מהם או ילוה מהם, לפי שהם משבחים לעבודת כוכבים שלהם על זה ויהיה הוא סיבה לשבח לעבודת כוכבים...
4. רמב"ם פירוש המשניות - מסכת עבודה זרה פרק א משנה ג
משנה- ואילו אידיהן של עובדי כוכבים וְאֵלּוּ אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם, קָלֶנְדָּא, וּסְטַרְנוּרָא, וקְרָטֵסִים וכו' - אלו הזמנים הנזכרים היו מפורסמים באותו הזמן אצל העובדי כוכבים והנלוים אליהם. וכן כל מועד אומה בכל מקומות העולם כשהן עובדין עבודת כוכבים חייב לנהוג בהן כמו שזכר:
ודע שזאת האומה אפי' שדתותיהן משונות כולם עובדי עבודת כוכבים ואידיהן כולם אסורים וראוי לנהוג עמהם בתורה מה שינהוג עם עובדי עבודת כוכבים. ויום ראשון מכלל אידיהן של עכו"ם ולפיכך אסור לשאת ולתת עם עכו"ם שמאמין באחד בשבת כלל בשום דבר. והכלל - ינהג עמהם באחד בשבת מה שינהג עם עובדי כו"ם ביום אידם.
5. רמב"ם יד החזקה - הלכות עבודת כוכבים פרק ט הלכה ד
נוצרים (בנוסחאות הישנות היה כתוב "כנענים" מחמת הצנזורה ותוקן ע"י המהדורות החדשות על פי כת"י) עובדי כו"ם הם ויום ראשון הוא יום אידם. לפיכך אסור לתת ולשאת עמהם בארץ ישראל יום חמישי ויום ששי שבכל שבת ושבת, ואין צריך לומר יום ראשון עצמו שהוא אסור בכל מקום וכן נוהגין עמהם בכל אידיהם:
6. שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ג' סימן פה
איסור להניח התלמידים חפשים מלימודים "בימי אידיהם"
הנה בדבר שיש שרוצים שיניחו התלמידים חפשי מהלימודים בהימים שמכ"ו דעצעמבער /דצמבר/ עד אחר ראשי שנה החדשה שלהם, שהוא בהימים של חגיהם שגם בבתי ספר של המדינה נותנים חופש. פשוט וברור שאין לעשות כן אף שכוונתם הוא שלא לשמוח בחגיהם, אלא משום שהאבות הם בטלים ממלאכתם ורוצים ליסע לאיזה מקומות יחד עם בניהם, שעכ"פ הוא מעשה איסור ואין הכוונה מסלקת האיסור. ולא סגי במה שיום כ"ה דצמבר שהוא יום החג ממש ילמדו, ורק אחר יום ראשון יניחום, שעכ"פ עושה זה שיתחשבו ימים אלו שזה אסור. וגם הוא דבר מכוער בעצם לעשות ימי חופשה בימים שחוגגים להע"ז שלהם אשר צררו ומררו קרוב לאלפים שנה את עם ישראל ועדיין ידם נטויה ולכן ח"ו מלעשות זה.
7. שו"ת ציץ אליעזר חלק ח' סימן ח'
על אודות מה ששאלתני אם אין איסור בהזכרת תאריך העמים במכתבים משום לא ישמע על פיך... והוסיף ששמע מרב אחד שאמר שבחתם-סופר כותב לאסור זה.
(א) והנה הגם שבספרי הפוסקים עד קודם שלש מאות שנה בערך לא מצינו שדיברו ממקום איסור בזה, ואדרבא מצינו להם בספריהם שכתבו בפשיטות התאריך למנינם ....אבל מצינו שנתחדשה הלכה בזה בספרן של רבותינו האחרונים ובמיוחד מגדולי הונגריה במאתים השנים האחרונות, ולפי מה שמצינו בדבריהם ישנו לכאורה כן מקום לחששא כזאת. כי בדומה לזה ראיתי בשו"ת מהר"ם שיק חיו"ד סי' קע"א שהשיב בעובדא שכתבו על מצבה מספר השנים כדרך החדשים ג"כ בלשון לעז, וז"ל: זה עבירה כפולה ומכופלת, דמספר החדשים שלהם אינם מכוונים למספר בני ישראל ומה שסיימו במספר השנים המספר הנוצרי לדעתי זה איסור דאורייתא, שהרי בתורה בפ' משפטים נאמר "ושם אלהים אחרים לא תזכירו". ואמרו חכמים, וכן כתבו הפוסקים, דאסור לומר לחבירו המתן לי בצד ע"ז פלונית, ומדנקט בלשון הפעיל תזכירו משמע שאפילו אינו מזכיר ממש ג"כ הוא בכלל איסור, והמונה במספרם נראה לפי ענ"ד דעובר באיסור ההוא, על "ושם אלהים אחרים לא תזכירו..... וגם גרם אסור שעי"ז נזכר זמן של ע"ז עכ"ל. הרי דמיאסר קאסר המהר"ם שיק הזכרת תאריך העמים על מצבה משום לא תזכירו, וא"כ ה"ה יש לאסור מה"ט גם הזכרת התאריך ע"ג מכתבים ומסמכים.
(ב) אבל לאחר העיון נראה די"ל דעד כאן לא אסר בזה המהר"ם שיך משום לא תזכירו, כי אם היכא שמזכיר במפורש שזהו למספר הנוצרי כגון שעם סיום כתיבת התאריך מסיים בלשון לספה"נ. אבל אם לא מסיים בכזאת כי אם כותב בסתם התאריך שמונים העמים אין בכל כה"ג משום לא תזכירו, ובכה"ג ישנו בדבר רק משום גנאי שעוזב התאריך העברי ובוחר בתאריך הגויי. ודבר זה מדויק בדברי המהר"ם שיק, דבתחילה הוא כותב רק דהעבירה היא מה שהמספר החדשים שלהם אינם מכוונים למספר ב"י, ורק אח"כ הוא מוסיף וכותב דמה שסיימו במספר השנים למספר הנוצרי, והיינו שגם סיימו וכתבו שזהו לספה"נ בזה יש לדעתו גם איסור דאורייתא וכו'.
8. שו"ת ציץ אליעזר חלק ח' סימן ח
ועוד זאת נראה לי לומר דאם בסמוך לתאריך האזרחי ידקדק בעצמו לכתוב במפורש גם התאריך העברי בשניו ובחדשיו, אזי באופן כזה לא יהא בדבר גם משום גנאי בהיות דמראה במפורש שאינו מזניח מלמנות למנין ב"י, ורק לשם צורך משרדי וכדומה זקוק הנהו להזכיר גם התאריך האזרחי, וכל כה"ג לא נאמרים בכלל תוקף דברי הח"ס.
וראיה לכך יש להביא מדברי הח"ס עה"ת פ' בא שתוכחתו בזה כותב בלשון: וזה תוכחת מוסר שנכתב בהמכתבים וכדומה, יום ראשון בשבת וחודש ראשון להעיד על בריאת שמים וארץ בששת ימים וינח ביום השביעי ועל יציאת מצרים, לא ח"ו כמספרם של אומות העולם, עכ"ל. הרי שמקום קפידתו בזה היא שייזכר במכתבים המנין העברי המזכיר שבת ויציאת מצרים, וא"כ בכל היכא שסמוך לתאריך האזרחי מזכיר גם התאריך העברי הדרוש והנהוג, י"ל שכל בכגון דא פג מקום קפידתו, דהרי כותב גם את הדרוש, וגם מראה בזה שאינו מתבייש במספר שמונין בני ישראל. וישנם ידים מוכיחות שמה שמזכיר גם תאריך מנינם הוא אך לשם מסחר ונוחיות משרדית בלבד.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











