ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- תורה בכותרות
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- זהירות בדרכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
הכוונה ללימוד המקורות.
1. איפה כתוב שאסור לנהוג ללא רשיון נהיגה? האם נכון לומר שהנוהג ללא רשיון עושה שלא כהלכה מבחינה הלכתית? עיינו במקור 1,2.
דינא דמלכותא פרושו שיש תוקף הלכתי לדין המלך. (קיימת מחלוקת אחרונים האם יש תוקף לדיני המלך כאשר דיניו נוגדים את חוקי התורה, אך אין מחלוקת זו רלוונטית לענינינו שהרי ודאי אין חוקי התנועה נוגדים את חוקי התורה).
הראשונים חולקים האם יש תוקף הלכתי לחוקי המלך גם כאשר חוקיו הם בין אדם לחבירו או רק כאשר יש הנאה למלך מכך. לדעת הר"ן שתמיד יש למלך תוקף הלכתי ודאי שיש תוקף הלכתי לחוקי התנועה, ויש לומר שגם לדעה הראשונה המובאת בר"ן יהיה תוקף הלכתי מפני שיש אינטרס למלך בחוקי תנועה שהרי כל פצוע עולה למדינה כסף רב בתשלומי ביטוח לאומי לנפגע, צורך בתקציב גדול יותר לבתי חולים.
2. עיינו במקור 3,4. על פי הר"ן אין אומרים דינא דמלכותא דינא במלך ישראל בארץ ישראל, אך השולחן ערוך פסק שבין במלך גוי בין במלך ישראל אומרים דינא דמלכותא דינא.
אם כן, אדם הנוסע בניגוד לחוק, לענינינו ללא רשיון נהיגה, עובר על ההלכה ואין לו צדוק לטעון שהוא יודע לנהוג יותר טוב מהרבה אחרים וכדומה.
בררנו בקצרה שהנוהג לא עושה כשורה , וכעת נראה מה מוטל על היודע מכך.
3. עיינו במקור 5. אדם הנוהג ללא שקבל את הסמכות לכך מסכן את הציבור, והיכול למנוע מצב זה מחויב לעשות זאת מדין לא תעמוד על דם רעך.
4. עיינו במקור 6. כאשר אדם יודע על דבר איסור יש לו החובה לדוח על כך גם אם הוא אדם חשוב. על פי דברי התוספות יוצא שכאשר ביצוע המעשה האסור מתאפשר בעקבות שתיקתו של היודע בדבר, נחשב זה שיודע כשותף פעיל במעשה!; אנו עוסקים במעשה שלא רק שהינו אסור אלא גם מסוכן וכידוע חמירא סכנתא מאיסורא.
5. עיינו במקור 7. לפעמים יש לאדם הרגשה לא נעימה "אני לא רוצה להלשין על החבר שלי, אני ארחם עליו".
הרמב"ם מבהיר בצורה חד משמעית מהם הרחמים האמיתיים. אדם המסכן את הציבור הרחמים הם מסירתו למשטרה ובכך מניעת נזק העלול לבוא. הרבה פעמים מסירה למשטרה אינה רק רחמים על הציבור אלא גם על הפושע עצמו, מפני שהמשטרה אולי תספיק לעצור אותו לפני שיעשה דברים שיזיקו גם לעצמו.
לסיכום ראינו שיש לחוקי התנועה תוקף הלכתי על בסיס הכלל דינא דמלכותא דינא. הנושא שעסקנו בו יותר חמור מאיסור אחר מפני שחריגה מהחוקים כרוכה בפעמים רבות בסכנת נפשות. היודע על עבירה על החוקים ולא מונע בעצמו, או מדווח למשטרה על כך, עובר על לא תעמוד על דם רעך, ויש מקום להחשיבו כשותף אקטיבי בעבירה. אל לו לאדם להרגיש לא טוב בכך שמדווח על חברו למשטרה מפני שאלו הרחמים האמיתיים לציבור בכללו, ובמקרים רבים גם לעבריין.
מקורות:
1. גיטין י, ב
דינא דמלכותא דינא.
2. ר"ן גיטין ד' עמוד א' בדפי הרי"ף
יש מי שפרש...דלא אמרינן דינא דמלכותא דינא אלא בדברים שהם להנאת המלך...אבל מידי דלא שייך ביה מלכא לא אמרינן דינא דמלכותא דינא.
ולא נהירא מדאמרינן התם בפרק חזקת הבתים: אמר רבה הני תלת מילי אשתעי לי עוקבא בר
נחמיה משמיה דשמואל- דינא דמלכותא דינא אריסא דפרסאי ארבעין שנין. כלומר דמלכא אמר והנהיג שתועיל חזקה לעובד כוכבים בארבעין שנין והכא ליכא הנאה ותועלת בכך למלך.
3. ר"ן בנדרים כח' עמוד א'
...דדווקא במלכי עובדי כוכבים אמרינן דינא דמלכותא דינא, מפני שהארץ שלו, ויכול לומר, אם לא תעשו מצוותי, אגרש אתכם מן הארץ. אבל במלכי ישראל - לא, לפי שארץ ישראל כל ישראל שותפים בה.
4. שו"ע חו"מ שסט, ו
אבל מוכס שפסקו המלך ליטול דבר קצוב, ואפילו צוה שישראל יתן יותר מעכו"ם מכל מקום מקרי דבר קצוב לכל איש, והעמיד מוכס ישראל לגבותו למלך ונודע שאדם זה נאמן ואינו מוסיף כלום על מה שגזר המלך, אינו בחזקת גזלן משום דדינא דמלכותא דינא, ולא עוד אלא שהמבריח ממכס זה עובר על לא תגזול מפני שהוא גוזל מנת המלך, בין שהיה מלך ישראל בין שהיה מלך עכו"ם, וכן אם ישראל קנה המכס מהמלך, המבריח עצמו הרי זה גוזל ישראל שקנאו.
5. רמב"ם הל' רוצה ושמירת הנפש פרק א', הל' ו', יג-יד, טז
כל היכול להציל ולא הציל עובר על לא תעמוד על דם רעך. וכן הרואה את חברו טובע בים או ליסטים באים עליו או חיה רעה באה עליו... או ששמע עכו"ם מחשבין עליו רעה או טומנין לו פח, ולא גלה אוזן חברו והודיעו,.. העושה אותם עובר על לא תעמוד על דם רעך... שכל המאבד נפש אחת מישראל כאילו איבד כל העולם כולו, וכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים כל העולם כולו.
6. שבועות ל' עמוד ב'
מצא שק או קופה ואין דרכו ליטול הרי זה לא יטול. הני מילי בממונא, אבל באיסורא אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'. כל מקום שיש בו חילול ה' אין חולקין כבוד לרב. (שבועות ל' עמוד ב').
כגון אשה הבאה לפני חכם להתירה לינשא, ותלמיד זה יודע שבעלה חי אין חכמה חשובה לנגד ה' (רש"י שם).
כשעושין איסור על ידו, לא מיקרי שב ואל תעשה. (תוספות שם).
7. רמב"ם מורה נבוכים, ח"ג, פל"ה
ותועלת אלה השוטרים פשוטה וברורה. לפי שאם לא ייענש המזיק לא יסתלקו הנזקים כלל ולא יירתע כל מי שזומם להרע. ולא כדעת מי שחשב שזניחת העונשין רחמים על בני אדם, אלא היא אכזריות עליהם, וקלקול סדר המדינה. אלא הרחמים הם מה שציווה בו ה': שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











