ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בניין הכולל ובית הכנסת 'שערי שמים', נמצא בחלקה פנימית ביחס לרחוב הראשי שבעירו. הדרך להגיע למקום היא על ידי מעבר דרך השטח שבבעלות מר רחמים. השביל המוביל אל החנות של רחמים, מוביל בהמשכו לבניין 'שערי שמים'.
זכות המעבר, ברוחב של מטר אחד רשומה בטאבו כזיקת הנאה, ואין עליה כל מחלוקת.
מזה שנים, המעבר היה מקורה בחלקו בקירוי מחומר פלסטי, שקוף למחצה. לאור נזילות בגג חנותו, יצק מר רחמים גג חדש לחנות, והמשיך את הגג אל עבר אזור המעבר, והחליף את גג הפלסטיק, ביציקה יציבה באורך של כחמישה מטרים וברוחב משתנה שבין מטר למטר וחצי.
נציגי 'שערי שמים', טוענים שהיציקה היתה שלא כדין, היא פוגעת בזכות המעבר הקנויה להם, והם התריעו על כך קודם לביצוע העבודות. הפגיעה היא מכמה היבטים: הקירוי אטום - יש פגיעה בכמות האור וכן בזרימת האוויר במעבר, הקירוי נמוך מהגג הקודם - על כן נמנעת אפשרות העברת חפצים גבוהים, ובנוסף המעבר האטום יוצר פגיעה בצניעות, שכן כעת שהייה באזור המעבר של גבר ואשה יחדיו אינה צנועה וקשה לראות ממרחק שאישה נמצאת במעבר.
הנתבע טוען שהיציקה נעשתה משיקולים בטיחותיים, והיא אינה פוגעת בתובעים. קירוי זה מהווה גם קירוי לכניסה לחנות שבבעלותו, וכן כך יוכל להניח חפצים על הגג.
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
114 - שלי - שלך?
115 - דרך המלך
116 - שכר טרחה, חלק א'
טען עוד
בנוסף לדיון בבית הדין, ביקרו הדיינים במקום המריבה על מנת להתרשם מטענות הצדדים.
מסיורו של בית הדין במקום התבררו הדברים הבאים: הקירוי החדש נמוך מהקירוי הישן בסנטימטרים בודדים והוא עדיין בגובה סטנדרטי למעבר. ישנה מעט החשכה של המעבר. בית הדין לא חווה תחושה של דחק וחוסר אויר, למרות שמסתבר שכאשר קירות צדדיים לא הגיעו עד לקירוי (כפי שעל פי העדויות היה המצב בעבר), היתה תנועה טובה עוד יותר של אויר.
דיון
כאמור, הערכת בית הדין היא, שאין פגיעה באפשרות המעבר. עם זאת, יש פגיעה קלה באיכות המעבר. להלן נדון האם פגיעה כזו באיכות המעבר היא עילה להתנגדות של בעל זכות מעבר.
המשנה במסכת בבא בתרא (דף צט ע"ב) עוסקת באדם שגינתו נמצאת מעבר לגינת חברו ודרכו אל גינתו עוברת דרך גינת חבירו. המשנה מבחינה בין שני מצבים - כאשר המעבר הוא בצד השדה - "נתנו לו דרך מן הצד מדעת שניהן - נכנס בשעה שהוא רוצה ויוצא בשעה שרוצה, ומכניס לתוכה תגרין, ולא יכנס מתוכה לתוך שדה אחרת, זה וזה אינן רשאים לזורעה". ובמצב בו המעבר הוא באמצע השדה: "נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסים, ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין, ואינו מכניס לתוכה תגרין... והחיצון זורע את הדרך".
ניתן להסיק מהאמור במשנה, שזכות מעבר אינה הופכת את בעל זכות המעבר להיות כבעלים של השטח. כאשר הדרך היא באמצע גינתו, בעל השטח אף רשאי לזרוע את השטח ובכך להקשות באופן משמעותי על נוחות המעבר של בעל הגינה הפנימית. מדברי הרשב"ם (שם ד"ה והחיצון וד"ה מן הצד), וביתר פירוט מדברי הסמ"ע (חו"מ סימן קסט ס"ק ה) עולה, שההבחנה בין דרך בצד לבין דרך באמצע היא שכיוון שהפגיעה בבעל הגינה, אם יידרש שלא לזרוע באמצע גינתו היא גדולה, לכן מסתבר שלא על דעת כן נתן לבעל זכות המעבר את האפשרות לעבור. כללם של דברים - זכות המעבר אינה אמורה לפגוע בזכותו של בעל הנכס פגיעה משמעותית. נציין שבענייננו, גם מר רחמים ולקוחותיו עושים שימוש במעבר, על מנת להגיע לחנותו שלו - דבר המוכיח שהפגיעה אינה חמורה.
נדגיש, שלמרות שהמדובר אצלנו בדרך בקצה החלקה, לא באנו ללמוד מהמשנה את ההלכה באופן ישיר, אלא להסיק ממנה עקרון, על פיו, זכות המעבר אינה מפקיעה את בעלותו של בעל הנכס, ויישומה צריך להיות במידה כזו שלא תהיה פגיעה משמעותית בבעל הקרקע. אם נשווה את האמור במשנה, ניתן להסיק שפגיעה קלה באיכות המעבר, אינה סיבה לפגיעה משמעותית בשימוש הבעלים: בעוד שאפשרות הזריעה על שטח המעבר פוגעת באופן משמעותי בנוחות המעבר, קירוי המעבר אינו פוגע באופן משמעותי ביכולת המעבר (ויש לו אף יתרונות), ומאידך - צמצום האפשרות לבנות היא פגיעה משמעותית בנתבע שהוא בעל הנכס. על כן הפגיעה הקלה באיכות המעבר מוצדקת גם בקצה החלקה.
הפחתת האור: מדברי השו"ע והרמ"א (חו"מ סימן קנד סעיף כב-כז) המתייחסים לבניה מול חלונות שכן, עולה שרק האפלה משמעותית נחשבת לנזק והיא אסורה, אולם האפלה קטנה אינה נחשבת כלל להיזק. בענייננו, הבניה לכל היותר מצמצמת את התאורה אך לא מונעת אותה.
פסק הדין
אין בסיס לתביעה להריסת הקירוי שנבנה.
במהלך הדיון מר רחמים הביע את נכונותו לפתוח חלונות בתוספת הקיר שיצק, וכן הציע לשפץ וליפות את המעבר ל'שערי שמים' על חשבונו.
מצד כבודה של תורה, ומצד "האמת והשלום אהבו" מצפה בית הדין מן הנתבע לשפץ את המעבר כראוי, להוסיף בו חלונות או להוסיף בו תאורה, ובכך תצטמצם עוד יותר הפגיעה הקלה שנגרמה עקב מעשיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
