ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
"אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון. ויתעבר ה' בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר ה' אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה"
במדרש רבה (ב, ח) אמרו:
"דבר אחר: אמר ר' לוי, אמר (משה) לפניו (לפני הקדוש ברוך הוא), רבונו של עולם עצמות יוסף נכנסו לארץ ואני איני נכנס לארץ? אמר לו הקדוש ברוך הוא, מי שהודה בארצו נקבר בארצו, ומי שלא הודה בארצו אינו נקבר בארצו. יוסף הודה מנין? גבירתו אומרת רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי, ולא כפר אלא אמר (בראשית מ, טו), כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וגו'. את, שלא הודית בארצך. כיצד בנות יתרו אומרות (שמות ב, יט), אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים והוא שומע ושותק, לפיכך לא יקבר בארץ. כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵן הַזֶּה. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, אם אתה נקבר כאן אצלן בזכותך הן באין עמך. אמר ר' לוי, למה הדבר דומה, לאחד שנתפזרו מעותיו במקום אפילה. אמר אם אני אומר האירו לי שאקבץ מעותי אין בריה משגחת. מה עשה? נטל זהב אחד והשליך בתוכם. והתחיל צועק ואומר האירו לי זהב אחד היה לי ונפל ממני כאן, והאירו לו. משנטל הזהוב אמר להן בחייכם המתינו לי שאלקט את המעות, וליקטן. כך ישראל באים בזכות משה, והוא בראשם, שנאמר (דברים לג, כא), וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ וגו' וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם".
עיקר תפקידו של יוסף היה, להכין את יציאת ישראל ממצרים ברכוש גדול, ובזה להניח את הבסיס לתקומת שלטון ישראל בעושר ובעוצמה כלכלית. לעומתו משה, הוריד תורה משמים, הוא בנה את הצד הרוחני של העם, את יעודם. וזוהי טענתו של משה, בעוד יוסף הממונה על הביצוע הגשמי נכנס לארץ, הוא, המבצע את התפקיד הרוחני אינו זוכה לכך. אמר לו הקדוש ברוך הוא, יוסף הודה בארץ. כלומר, זו מציאותו, יוסף ראה את הארץ כבסיס לכל. ואכן, השלים את משימתו, וגמר את תפקידו במצרים עם יציאת ישראל. אמנם משה לא הודה בארץ, משה שעיקרו קבלת התורה שניתנה במדבר דוקא, ולא בארץ. משה שייך לצד הרוחני העליון שאינו קשור כל כך לארץ, אשר בעטיו אין משה מוחה כאשר מכנים אותו מצרי. לא המקום עיקר אלא תפקידו הוא העיקר. משה יכול להכנס לארץ רק כאשר היא נמצאת בשלמות עליונה, כאשר ירושלים בנויה ומשוכללת בבנין המקדש בשיא הקדושה, קדושה עצומה שאינה יכולה להיפסק ואשר אין אחריה חורבן. אולם מצב זה יכול לשרור רק כאשר ישראל עצמם נמצאים ברום המעלה. ברם לאחר חטא העגל וחטא המרגלים, ארוכה היא הדרך כדי להעלות את ישראל לדרגתם האמיתית. לכך משה אינו יכול להכנס לארץ בשעה זו. ועוד, משה לא סיים עדיין את תפקידו במדבר, עליו להעלות את אנשי דורו על מנת שאף הם יהיו ראויים להכנס לארץ. כפי שהסברנו (בפרשת שלח), דור המדבר שהיו מנותקים מעניני הגוף לא התאימו לארץ שצריך לעובדה ולשומרה, כאשר משה יכנס אליה היא תהיה בדרגה עליונה כל כך, שבני ישראל לא יעבדו את האדמה אלא יתמסרו לעולמם הרוחני ובני הנכר הם שיעשו עבורם כל מלאכת עבודה. נמצא שבאותה העת יהיו אנשי המדבר מתאימים לארץ, ובכל זאת מצד עצמם לא יוכלו להכנס אליה, כי חטאם הוא שגרם שלא נכנסו בשעתם, ולא הגיעו לשיא מעלתם, זכותו של משה היא שתביא אף אותם. תפקיד זה עדיין מוטל עליו בטרם יכנס לארץ, (עיין עוד בדברינו לפרשת חוקת בענין זה).
ומפני מה חמד משה להכנס לארץ? אלא, ביקש משה לראות את "ההר הטוב והלבנון" ופרש"י: "ההר הטוב, זו ירושלים, והלבנון, זה בית המקדש" ע"כ. ירושלים , מרכז המלכות היא. מתפקידה של המלכות לבסס את המדינה מבחינה כלכלית מדינית וכדו'. זהו הצד הגשמי של העם. בית המקדש , הוא המקום בו ישראל עובדים את ה' בשלמות, זהו הצד הרוחני של העם. שני מרכזים אלו, ירושלים ובית המקדש, הם הנותנים את השלמות המוחלטת ומאפשרים לישראל להגיע לשיא פסגתם. משה רבינו רצה לחיות ברוממות זו אותה לא השיג במדבר. אמנם, אמרו חכמים במדרש רבה (דברים, יא, ו):
"אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם אם אין אתה מכניס אותי לארץ ישראל הניח אותי כחיות השדה שהן אוכלין עשבים ושותין מים וחיין ורואין את העולם. כך תהא נפשי כאחת מהן. אמר לו, רַב לָךְ. אמר לפניו, רבונו של עולם ואם לאו, הניח אותי בעולם הזה כעוף זה שהוא פורח בכל ארבעת רוחות העולם ומלקט מזונו בכל יום ולעת ערב חוזר לקינו כך תהא נפשי כאחת מהן. אמר לו, רַב לָךְ".
ולכאורה קשה, מה תועלת תצמח למשה מזה שיהיה כחית השדה או כעוף הפורח והרי חיות השדה והעופות אינן חייבות במצות? אלא יש ללמוד מכאן שאין חיבת הארץ קשורה רק למצות, כדברי הריטב"א (ריש מסכת גיטין), שכתב. שגם אותו חלק של הארץ אשר לא נתקדש על ידי עולי בבל יש בו חביבות הארץ ולכך היה ר' אבהו מנשק חוף ימה של עכו אף על פי שלא כבשוהו עולי בבל ולא נתקדש להתחייב במצות התלויות בארץ. ואדרבה זוהי דבקות אלהית מיוחדת שהאדם רוצה להיות קרוב לדברים הקדושים גם אם אין קיום מצות מעשיות כרוך בכך. לכך ביקש משה רבינו שאם לא זכה לחיות כאחד מבני ישראל במעלה עליונה של הארץ, לפחות תינתן לו האפשרות להיות במחיצתם של הזוכים, וליהנות מזיו השכינה כבעל חי. וזהו שאמרו במדרש, כחית השדה או כעוף, שכן חית השדה מהלכת על האדמה וחיה בכל מקום אליו היא מגיעה, ואילו העוף פורח באויר וחוזר לקינו לעת ערב. בתחילה ביקש משה להיות כחיה הקשורה יותר לארץ ומשלא ניתן לו ביקש לפחות להיות כעוף שזיקתו לארץ קטנה יותר ובכל זאת יש לו קשר אליה. אמר לו הקדוש ברוך הוא, רב לך.
אימתי יבוא משה לארץ? לכשיתקיימו דברי הנביא ישעיהו (מ, ט), "על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלים הרימי אל תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלהיכם". ציון היא עיר הבחירה, זו מרכז שלטון בית דוד מלך המשיח. ירושלים היא, הר יראה - ושלם, היא המקדש, מקום שאפר יצחק טמון, והקדוש ברוך הוא רואה שבניו דבקים בעבודתו. כאשר לשתי אלה תבוא הגאולה משה ואהרן עם דור דעה אנשי המדבר, יהיו עמנו, בבנין עולמים שאינו חרב מרוב קדושתו ועליונותו.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.











