ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
הרחבות על הנאמר בדף הקודם (כותי ומומר לנבילות לתיאבון)
חלק א - שחיטת כותי
א. ברייתא לגבי רמת ההשגחה הדרושה (אביי- ישראל עומד על גביו, רבא – מספיק נכנס ויוצא).
A. הברייתא מביאה שתי קיצוניות –
הברייתא | מתאים ל - | איך השני יענה |
מצד אחד – לכתחילה צריך עומד על גביו | אביי | רבא – נכנס ויוצא=עומד על גביו. |
מצד שני – אם לא היתה שום השגחה – צריך בדיקה. | רבא | אביי – נכנס ויוצא=שום השגחה. |
B. דיון פנימי בברייתא – הברייתא הביאה דוגמא של כמה עופות, ובודק אם אוכל אחד מהם -
1. אולי רק את אותו עוף שחט כדין? (א רבע)תשובה – נותן אחד מתוך תערובת (וכן ממעכם – שלא יהיה לכותי סימן).
2. אולי כותים לא מקפידים על שחיטת עופות (לא נאמרה בתורה) - הברייתא סוברת שלמרות שהמצווה לא כתובה – אם מחזיקים בה מחזיקים בה וסומכים עליהם.
C. דיון על הכלל הנ"ל – (א אמצע)אם מחזיקים במצווה לא כתובה – האם סומכים או לא – זאת מחלוקת תנאים לגבי מצת כותי :ר"א אוסר, שאין בקיאין בדקדוקי מצוות (מה נחשב החמצה). ת"ק ורשב"ג מתירים (לא רק שאינו חמץ, אלא אפילו נחשב משומר ויוצאים בה יד"ח בליל הסדר).
במה נחלקו ת"ק ורשב"ג? (ת"ק – מותר, רשב"ג – כל מצווה שהחזיקו בה, הרבה מחזיקים בה יותר מישראל – תלוי בהחזקה )
1. במצווה כתובה, ולא ידוע אם החזיקו – ת"ק – מותר, רשב"ג – אסור.דחייה – הניסוח של רשב"ג – "שהחזיקו" ולא "אם החזיקו".
2. במצווה לא כתובה שהחזיקו בה – ת"ק – אסור, רשב"ג – מותר (שהרי החזיקו).
חלק ב – מומר לנבילות לתיאבון
רבא – ישראל מומר לנבילות לתיאבון מעדיף לא לעבור על איסור , ולכן יכול לשחוט לכתחילה אם בדקו את הסכין (כי לא יטרח לבדוק/להשיג אחרת). סברת החולקים – כיוון דדש ביה, נעשית לו כהיתר.
ניסיונות לסייע לרבא מברייתות:
1. חמץ של עוברי עבירה מותר אחרי הפסח. אפילו שלא חשש מלהחזיק חמץ בבית, אנו מניחים שלא רוצים לחטוא עוד והחליפו אחר הפסח עם של גוי. (יש מחלוקת לגבי חמץ שעבר עליו הפסח – ר"י – דאורייתא, ר"ש – דרבנן).
דחיית הסיוע - אולי הברייתא כר"ש, ואז אין ראיה להקל גם בדאורייתא (נבלה). דחיית הדחייה – אדרבה – (מזוית הראייה של החוטא) – אם באיסור דרבנן הוא מעדיף שלא לחטוא, כל שכן באיסור תורה.
2. "הכל שוחטין – ואפילו כותי, ואפילו ערל, ואפילו ישראל מומר ".
ערל = מומר לדבר אחד (ערלות), ולא מומר לכל התורה (נבילה).
לפי"ז, מומר – מומר לנבלות, ובכ"ז שחיטתו כשירה .
דחיית הסיוע - מומר – לע"ז, והחידוש (כרב ענן) שאפילו מומר לע"ז – שחיטתו כשירה (ולא אומרים שהוא כמומר לכה"ת ונחשב כגוי).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.












