ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- ירושלים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
ילדים המצויים בתחילת דרכם בחיים, חשים יותר בקלות את המנגנון הפנימי שלהם, אך גם מבוגרים חשים בכך. מנגנון זה קיים גם באופן רוחני בעם ישראל. עם ישראל חש בתוכו את החיבור הנכון לאלוקים וסופו לזהות זאת בחושיו המחודדים.
ביטוי לכך ניתן למצוא בפרשתנו. עובדי האלילים נהגו לבנות את מקומותיהם הקדושים "על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן". כאשר אומה ניצחה במלחמה וכבשה חבל ארץ מסוים, הרי שהמקדשים נותרו במקומם ורק האליל הוחלף. כך זה עד ימינו. מי שיסתובב בהרי יהודה, שומרון והגליל יגלה בפסגות ההרים – קברי שיח'ים פזורים לרוב. אלו ממשיכיהם של המקדשים האליליים שהוחלפו בגרסה הערבית בשיח'ים שונים.
אך לא כאלו חלק יעקב. אנו איננו מקדשים את כל המסורות הזרות לאמת ולרוח ישראל. לנו יש מקום קדוש העומד בלב האומה – "המקום אשר יבחר ה'". מקום זה לא נתפרש היכן הוא. הקב"ה השאיר לנביאים וגדולי האומה במהלך הדורות לחוש בחושיהם הפנימיים להיכן כוונתו, עד שבאו דוד ושמואל (זבחים נד:) וגילו זאת כלפי חוץ.
ואכן, התורה והמדרשים מראים לנו שגדולי האומה בכל הדורות חשו במקום. אברהם אבינו הרגיש שזהו המקום לעקוד את בנו, יצחק יצא שם להתפלל ויעקב הניח שם ראשו.
וכל זאת, מפני שעוד לפני שהתגלה שמקום זה הוא ירושלים, הרי שמקום זה הוא שורש החיים, והקדושה מצויה בשורש החיים. בלב הר המוריה מצויה אבן השתיה, ש"ממנה הושתת העולם". היא מקום תחילת הבריאה, ובשל כך היא גם מקום הקשר בין האדם לאלוקים. ואנו בחושינו הפנימיים חשים זאת.
בשבוע הבא, עת ניכנס לחודש אלול, חודש התשובה, נזכור שהתשובה השלימה היא לשוב לקשר הטבעי הפנימי לאלוקים המצוי בתוכנו פנימה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
