(נז: 8 שורות מלמטה – נח: במשנה)

א. סימן ל(אינה) טריפה (בספק טריפה)

רב הונא – 12 חודש.

מיתיבי – סימן ל(אינה) טריפה -
ת"ק - אם יולדת,
רשב"ג – משבחת,
רבי – 30 יום.
(אמרו לו – יכולה לחיות אפילו כמה שנים "טריפה חיה").
תשובה – רב הונא כרשב"א שסובר 12 חודש.
והלכתא (סוף נח.) – גם 12 חודש וגם לידה.

ב. ביצי טריפה
[ניתן לאסור את היוצא מהטריפה משתי סיבות:
1. עובר ירך אימו – דווקא כשנוצר לפני שהאם נאסרה.
2. האם גרמה לו (היוצא מן הטמא טמא) – דווקא כשנוצר אחרי שהאם נאסרה. כאן ניתן להקל מדין "זה וזה גורם"].

A. אמימר -
גירסא 1 –
a - ביצים שהיו לפני שנטרפה – נטרפו עמה (עובר ירך אמו)
b - ביצים שנוצרו אחרי שהיא נטרפה – מותרים (זה וזה גורם)
(מצד אחד יצאו מהאיסור ואסורים, אך מצד שני גם הזכר גרם להם, וזה וזה גורם – מותר).

איתיביה -
"ושוין בביצה שאסורה, מפני שגדלה באיסור" (b)
תשובות:
1. שם התייחמה מהקרקע (הזכר לא גרם אלא רק האם).
[2. וא"א לומר שמדובר בa,  שאם כן צריך לכתוב שגמרה באיסור (שהרי התחילה בהיתר).

גירסא 2 (נח. אמצע)
רבינא – טריפה לא מייצרת ביצים,
ולכן גורס באמימר שמדובר בספק טריפה, ובודקים אם תצליח לייצר עוד ביצים (לעיל א),
אם הצליחה – אינה טריפה כלל,
לא הצליחה – טריפה (והביצים שכבר היו בה אסורות (עובר ירך אמו (a)), הביצים החדשות – מותרות מצד זה וזה גורם (b)).

איתיביה - מהברייתא הנ"ל שיש לטריפה ביצים (b),
תשובה – לגרוס "שגמרה באיסור" (a) ומדובר בביצים שנוצרו לפני שנטרפה.

B. ביאור הרישא בברייתא

ולד של בהמת טריפה, ר"א – לא יקרב, ר' יהושע – יקרב,
ובברייתא נוספת (כאמור) – מודים בביצה שאסורה.

הסבר המחלוקת -
לגירסא א
מדובר בb - שקודם נטרפה ואח"כ התעברה,
ר"א אוסר - היוצא מן הטמא (ולא אומרים "זה וזה גורם"),
ר' יהושע מתיר – זה וזה גורם, ובביצה אוסר כי כאמור התייחמה מהקרקע.

לגירסא ב
מדובר בa – שהתעברה ואח"כ נטרפה
ר"א אוסר - עובר ירך אמו,
ור' יהושע מתיר – לא אומרים ירך אמו (ובביצה אוסר, כי הגידים משותפים).

C. למה לא נחלקו בחולין?
הסבר הר"ן – לולי שני ההסברים הנ"ל, יכולנו לומר הסבר שלישי -
שמדובר שלפי כולם אין את שתי הסיבות לאיסור (לא אומרים עובר ירך אמו, יש זה וזה גורם),
ור"א אוסר מצד דין מיוחד בקרבן (שלא ראוי שיבוא מאם טריפה).

אך לאור שני ההסברים של אמימר, קשה - למה נחלקו דווקא בקדשים?
תשובה – להודיעך כוחו של ר' יהושע שמתיר (כח דהיתרא עדיף).

אגב ה12 חודש
ג. תוחלת חיים של בע"ח
A. רב הונא – בריות בלי עצם חיות עד 12 חודש.
רב פפא – נפקא מינה שאם מצא כד עם תמרים מתולעים, אם שמר על הכד הרמטית שנה, יכול להניח שכל מה שהתליע מבחוץ מת והתפוררו, ואם יש תולעים חדשים הם לא שרצו על הארץ. ומותרים.
B. רב - בקא חי יום וזבוב שנה.
קשה – פתגם שנקבת הבקא כועסת עליו שבע שנים שלא קרא לה לסעודת הדם.
תשובה – הכוונה ב"שנות בקא" (כמו שיש פתגם שהעוקץ שלו כבד ששים מנים).

(נח: 11+)
ד. איבר מיותר
לסיום הפרק לגבי טריפות הגמרא מביאה עוד סוג של טריפה.
A. רב הונא – בהמה עם רגל אחורית נוספת – כאילו חסרה והיא טריפה.

B. הגבלות:
1. בהמה שהיו לה שני "סניא דיבי".
הגבלה – אם מחוברים אחד אחרי השני (נראה כאחד ארוך) – כשרה.
2. צינור מיותר בין בית הכוסות ל:
להמסס – רב אשי רצה להטריף, אך רב הונא מר בר חייא – זה נפוץ בחיות הבר.
לכרס – מר בר רב אשי חשב גם כאן להכשיר (כנ"ל), אך רב הושעיא – פה זה דווקא לא נפוץ וזה טריפה.
3. ברייתא - ראש הטבחים בציפורי – שני מעיים – בבהמה טריפה, בעוף כשר (נפוץ).
וגם בבהמה – אם מתחברים ונשפכים יחד – כשר.
איפה צריך שיתחברו? "עד כאצבע" – נחלקו רב אמי ורב אסי אם מההתחלה או אפילו רק מהסוף.

ה. ניטלה הנוצה
ר"י – טריפה.
רי"ח – ר"י ורי"ש אמרו דבר אחד, שרי"ש מחשיב את הפלומה כחלק מהעור לעניין מחשבת פיגול בחטאת העוף (שחשב לאכול הבשר והעור).
דחיית רבה – בפיגול תלוי האם ראוי לאכילה, בטריפה תלוי האם מגן על פנים העוף כעור.