לתקן את עוון ביזוי תלמידי חכמים | הרב דוד חי הכהן | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
הלכות בין אדם לחברו

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רבי אלעזר אבוחצרא זצ"ל

3 דק' קריאה

נפל דבר בישראל. לקום על רב ידוע, מפורסם, ולשפוך את דמו לארץ. בבית ראשון נהרג הנביא, הכהן הגדול, זכריה בן יהוידע. כמה רושם זה עשה לדורות שלמים. עד היום מזכירים את זה בקינות של תשעה באב: "אם ייהרג במקדש ד' כהן ונביא". ואם יש בעמ"י אפשרות שמישהו יקום ויעשה דבר כזה, זוהי אזהרה לכל הציבור.

במקרה הזה מדובר ביהודי חרדי, שהיה גם מלמד בתלמוד תורה במשך כמה שנים. זה אומר שאפילו בתוך הציבור של שומרי התורה והמצוות נכנסה רוח שטות שאין הבחנה, אין גדול ואין קטן. על זה הזהירו אותנו חז"ל שלא חרבה ירושלים אלא מפני שביזו בה תלמידי חכמים. ברגע שמזלזלים בתלמידי חכמים, לא מגיעה לציבור הזכות של ת"ח שתגן עליהם. המעשה עצמו נורא ואיום, וגם הסכנה הנשקפת ממנו לכל הדור, אם יכולים לפגוע בת"ח.

זה נכון שהרב אבוחצירא היה תלמיד חכם בעל סגנון מיוחד ולא מאלה שעוסקים בהרבצת תורה, אלא בקירוב של אנשים וברכות לציבור ויחס קרוב לכל המון העם. ידוע כבר מהאדמו"רים, מהבעל שם טוב והאחרים שהיו גדולי תורה, שגם מסרו את עצמם לקשר עם כלל ישראל. זה לא דבר שלילי, אלא להיפך חייבים הכרת טובה מצד זה שאנשים עם כל מיני צרות פרטיות יש להם כתובת! כי יש הרבה תלמידי חכמים שאי אפשר לגשת אליהם, אי אפשר לבקש מהם שום עזרה. הם לא שייכים לזה. ויש מיוחדים שהקדישו את הזמן שלהם לברכות ולתפילות, וזוהי דרך של תלמידי חכמים שהם בעלי מידה טובה של אהרון הכהן, שיש להם קשר לכל יהודי ויהודי שמבקש את הקשר. ההתעסקות בברכות איננה ח"ו פגם, ולא נותנת שום היתר ושום קלות למעשה שנעשה. ויכול להיות שבדור שלנו, בגלל הפילוג הגדול שקיים בין כל מיני קבוצות דתיות ובתוך המחנות כולם, יש נטייה שכל אחד מעריך את הרב שלו, וכל רב ששייך לציבור אחר הוא ח"ו לא שווה כלום, עד שאנו שומעים אמירות מזעזעות: "זה לא מהחוג שלנו אז הוא הבל הבלים". כמובן שאין להעלות על הדעת שום היתר להתנהג בזלזול כזה. כל תלמיד חכם הוא גדול בישראל, הוא עובד ד' והוא מלאך של הקב"ה לבנות את כלל ישראל, ואין שום היתר לזלזל ולבטל תלמידי חכמים. הנטייה הזאת פסולה, והיא מחייבת את כולנו לחשבון נפש. צריך לדעת שאנחנו לא יכולים לקבל מעשים כאלה ואפילו קרוב לזה, אפילו של דיבור נגד תלמידי חכמים.

אם אותם תלמידי חכמים לא היו, איך היה נראה עם ישראל? כמה עמ"י זוכה שיש ריבוי עצום של חזרה בתשובה ושל אנשים שמטפלים ועוזרים בריבוי של מעשי חסד. לדוגמא חסידות סאטמער שנחשבת קיצונית, יש להם הרבה מפעלים של עזר למרפא, עזרה לקרובים בבתי חולים וכל מיני צורות של גמילויות חסד שהרבה יהודים שהיו בשעת צרה נהנו מהם והרוויחו מהם. הרבה מאלה שנחשבים קיצונים יש להם הרבה מעלות בנושאים של גמילות חסדים בין אדם לחברו, בנושאים של צניעות, שיש לנו הרבה מה ללמוד מהם. ודאי שלא יעלה על הדעת להקל בהם. יכול להיות שהאווירה הכללית הזו בארץ היא שהביאה בהתחלה למעצר של הרב דב ליאור שליט"א ואח"כ של הרב יעקב יוסף שליט"א, כשיודעים שאפשר לעצור תלמידי חכמים ולהתנהג איתם כמו פושעים. ועוד לפני זה בזמן שיצחק רבין נהרג והאשימו את הרבנים בהסתה וחקרו אותם, לצערנו הציבור לא הגיב ולציבור לא מפריע שמבזים תלמדי חכמים. והיום זה הגיע לשיא גדול וקשה מאוד. גם אם זה לא נעשה ע"י מישהו מהציבור שלנו - בכל מה שנוגע לתורה אנחנו אחים ואנחנו שותפים. ואפילו אם הם לא יכירו בנו כשותפים וכאחים, זה לא משנה! אנחנו יודעים שמצד האמת כל מי ששומר תורה ומצוות הוא שייך אלינו, שייך לעבודת ד', הוא עמית שלנו גם אם לפעמים אנחנו נתקלים בדעות חלוקות. במקרה הזה, אצל משפחת הרבנים לבית אבוחצירא, הם בכלל לא שייכים לזה, לא שייכים לקיצוניות ולא לבדלנות. הם שייכים לעבודת ד' והם שייכים להערכה רבה ושותפות, עד כמה שאנחנו יכולים, עד כמה שמקבלים אותנו. אנחנו מצדנו רואים שכל מי ששומר תורה הוא שייך לעבודת ד', ואנחנו צריכים להרגיש אליו בכל דבר כמו אח שראוי לעזרה וראוי לתמיכה.

המילה פשע היא מילה קטנה למעשה נורא זה. זוהי פגיעה בכלל עם ישראל, בכלל התורה של עם ישראל. אנחנו צריכים לקבל על עצמנו הרבה תשובה והרבה תיקון על הקלקול הזה, שלא ייצא מאתנו איזה אחוז קטן של שותפות ושל שייכות. כמה צריך להיזהר שלא תהיה לנו שום שותפות אפילו בעקיפין, לא רק בגלל דאגה לעצמנו שלא יהיה לנו איזה עונש בעולם האמת, אלא בגלל שאנחנו כל השנה לומדים ומשתדלים להועיל לכלל ישראל.

שהקב"ה ישמור אותנו ואת כל ישראל, שהמכה הזאת תהיה אחרונה ושחלילה לא תחזור, ושד' יכפר לכולם. ינחם את כל האבלים ואת כל עמ"י וגם אותנו ירפא מההווא אמינא הזאת שאפשר להרים יד על תלמידי חכמים. "אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו" אמן כן יהי רצון!

הדברים שוכתבו מתוך שיחה שנתן הרב הכהן בישיבה הגבוהה בבת ים

הלכות בין אדם לחברו