ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי אלעזר אבוחצרא זצ"ל
במקרה הזה מדובר ביהודי חרדי, שהיה גם מלמד בתלמוד תורה במשך כמה שנים. זה אומר שאפילו בתוך הציבור של שומרי התורה והמצוות נכנסה רוח שטות שאין הבחנה, אין גדול ואין קטן. על זה הזהירו אותנו חז"ל שלא חרבה ירושלים אלא מפני שביזו בה תלמידי חכמים. ברגע שמזלזלים בתלמידי חכמים, לא מגיעה לציבור הזכות של ת"ח שתגן עליהם. המעשה עצמו נורא ואיום, וגם הסכנה הנשקפת ממנו לכל הדור, אם יכולים לפגוע בת"ח.
זה נכון שהרב אבוחצירא היה תלמיד חכם בעל סגנון מיוחד ולא מאלה שעוסקים בהרבצת תורה, אלא בקירוב של אנשים וברכות לציבור ויחס קרוב לכל המון העם. ידוע כבר מהאדמו"רים, מהבעל שם טוב והאחרים שהיו גדולי תורה, שגם מסרו את עצמם לקשר עם כלל ישראל. זה לא דבר שלילי, אלא להיפך חייבים הכרת טובה מצד זה שאנשים עם כל מיני צרות פרטיות יש להם כתובת! כי יש הרבה תלמידי חכמים שאי אפשר לגשת אליהם, אי אפשר לבקש מהם שום עזרה. הם לא שייכים לזה. ויש מיוחדים שהקדישו את הזמן שלהם לברכות ולתפילות, וזוהי דרך של תלמידי חכמים שהם בעלי מידה טובה של אהרון הכהן, שיש להם קשר לכל יהודי ויהודי שמבקש את הקשר. ההתעסקות בברכות איננה ח"ו פגם, ולא נותנת שום היתר ושום קלות למעשה שנעשה. ויכול להיות שבדור שלנו, בגלל הפילוג הגדול שקיים בין כל מיני קבוצות דתיות ובתוך המחנות כולם, יש נטייה שכל אחד מעריך את הרב שלו, וכל רב ששייך לציבור אחר הוא ח"ו לא שווה כלום, עד שאנו שומעים אמירות מזעזעות: "זה לא מהחוג שלנו אז הוא הבל הבלים". כמובן שאין להעלות על הדעת שום היתר להתנהג בזלזול כזה. כל תלמיד חכם הוא גדול בישראל, הוא עובד ד' והוא מלאך של הקב"ה לבנות את כלל ישראל, ואין שום היתר לזלזל ולבטל תלמידי חכמים. הנטייה הזאת פסולה, והיא מחייבת את כולנו לחשבון נפש. צריך לדעת שאנחנו לא יכולים לקבל מעשים כאלה ואפילו קרוב לזה, אפילו של דיבור נגד תלמידי חכמים.
אם אותם תלמידי חכמים לא היו, איך היה נראה עם ישראל? כמה עמ"י זוכה שיש ריבוי עצום של חזרה בתשובה ושל אנשים שמטפלים ועוזרים בריבוי של מעשי חסד. לדוגמא חסידות סאטמער שנחשבת קיצונית, יש להם הרבה מפעלים של עזר למרפא, עזרה לקרובים בבתי חולים וכל מיני צורות של גמילויות חסד שהרבה יהודים שהיו בשעת צרה נהנו מהם והרוויחו מהם. הרבה מאלה שנחשבים קיצונים יש להם הרבה מעלות בנושאים של גמילות חסדים בין אדם לחברו, בנושאים של צניעות, שיש לנו הרבה מה ללמוד מהם. ודאי שלא יעלה על הדעת להקל בהם. יכול להיות שהאווירה הכללית הזו בארץ היא שהביאה בהתחלה למעצר של הרב דב ליאור שליט"א ואח"כ של הרב יעקב יוסף שליט"א, כשיודעים שאפשר לעצור תלמידי חכמים ולהתנהג איתם כמו פושעים. ועוד לפני זה בזמן שיצחק רבין נהרג והאשימו את הרבנים בהסתה וחקרו אותם, לצערנו הציבור לא הגיב ולציבור לא מפריע שמבזים תלמדי חכמים. והיום זה הגיע לשיא גדול וקשה מאוד. גם אם זה לא נעשה ע"י מישהו מהציבור שלנו - בכל מה שנוגע לתורה אנחנו אחים ואנחנו שותפים. ואפילו אם הם לא יכירו בנו כשותפים וכאחים, זה לא משנה! אנחנו יודעים שמצד האמת כל מי ששומר תורה ומצוות הוא שייך אלינו, שייך לעבודת ד', הוא עמית שלנו גם אם לפעמים אנחנו נתקלים בדעות חלוקות. במקרה הזה, אצל משפחת הרבנים לבית אבוחצירא, הם בכלל לא שייכים לזה, לא שייכים לקיצוניות ולא לבדלנות. הם שייכים לעבודת ד' והם שייכים להערכה רבה ושותפות, עד כמה שאנחנו יכולים, עד כמה שמקבלים אותנו. אנחנו מצדנו רואים שכל מי ששומר תורה הוא שייך לעבודת ד', ואנחנו צריכים להרגיש אליו בכל דבר כמו אח שראוי לעזרה וראוי לתמיכה.
המילה פשע היא מילה קטנה למעשה נורא זה. זוהי פגיעה בכלל עם ישראל, בכלל התורה של עם ישראל. אנחנו צריכים לקבל על עצמנו הרבה תשובה והרבה תיקון על הקלקול הזה, שלא ייצא מאתנו איזה אחוז קטן של שותפות ושל שייכות. כמה צריך להיזהר שלא תהיה לנו שום שותפות אפילו בעקיפין, לא רק בגלל דאגה לעצמנו שלא יהיה לנו איזה עונש בעולם האמת, אלא בגלל שאנחנו כל השנה לומדים ומשתדלים להועיל לכלל ישראל.
שהקב"ה ישמור אותנו ואת כל ישראל, שהמכה הזאת תהיה אחרונה ושחלילה לא תחזור, ושד' יכפר לכולם. ינחם את כל האבלים ואת כל עמ"י וגם אותנו ירפא מההווא אמינא הזאת שאפשר להרים יד על תלמידי חכמים. "אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו" אמן כן יהי רצון!
הדברים שוכתבו מתוך שיחה שנתן הרב הכהן בישיבה הגבוהה בבת ים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
