ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
לפני כמה זמן נסע צבי בכביש סואן בניו יורק כשלפתע יצא קשיש מבין שני רכבים חונים והתפרץ לכביש בדיוק באותו רגע שצבי עבר במקום. צבי, שהספיק לראות את כניסתו הפתאומית של האיש מיהר לבלום, אך ללא הועיל. הוא פגע בקשיש ומותו נקבע במקום. מאז, לצבי אין מנוחה. גם פסיקת בית המשפט, שצבי אינו אשם כלל בתאונה לא הותירה את נפשו רגועה.
ערב אחד, הציע חברו הטוב, שראה את סבלו הרב של צבי, שיפנה לרב חיים קנייבסקי ויבקש תיקון לעצמו על הפגיעה והריגת הקשיש. צבי שמח מהרעיון ומיהר לשלוח מכתב לרב קנייבסקי בעניין. תשובתו של הרב לא איחרה לבוא: "עמלקי" היה כתוב בתשובה. רוחו של צבי נפלה. תקווה גדולה תלה בתשובתו של הרב, אך כעת כלל לא הבין מה פשר התשובה המוזרה.
החודשים חלפו וצבי ומשפחתו החליטו לעבור לעיר אחרת. אולי יקוים בהם "משנה מקום משנה מזל". לבסוף, לאחר חיפושים רבים מצאו בית כרצונם. גם המוכרים שמחו להיפטר מהבית באומרם שירשו אותו מאביהם שנהרג בתאונה ואחזקת הבית רק מכבידה עליהם. בירור קצר העלה פרט מצמרר- בית זה היה שייך לקשיש אותו דרס צבי חודשים ארוכים קודם לכן!
ערב אחד, בעוד צבי מסדר את מרתף הבית החדש הוא שם לב לחבילה שלא ראה אף פעם. כשפתח את החבילה מצא ערימת מסמכים עם שמו של בעל הבית הקודם כשבראש הערימה תמונה ישנה של בעל הבית במדי קצין נאצי והוא עומד לצידו של היטלר ימח שמו. ליבו של צבי החל פועם בהתרגשות ובאימה. כשהמשיך לנבור בערימה מצא מסמכים מתקופת המלחמה וביניהם רשימה שמית ארוכה של יהודים שהנאצי רצח בעצמו. צבי עבר על הרשימה כשלפתע התעגלו עיניו בבהלה. שמותיהם של בני משפחתו נרצחו על ידי נאצי זה! רק עתה הבין את תשובתו הקצרה של הרב קנייבסקי.
השאלה שנשאלה היא, האם צבי צריך לעשות תשובה ותיקוני כפרה על כך שבטעות דרס מישהו? מה דעתכם?
תשובת הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א: הוא לא צריך כפרה. להיפך הוא צריך לעשות יום טוב על כך שהרג את הרשע הזה. אולם להבא כמובן שעליו להיזהר מאד בכביש, שלא תמיד מוצאים עמלקים...
עוד נשאל הרב: האם צבי קיים את מצוות מחיית עמלק בהריגת העמלקי?
תשובת הרב: לא היתה לו כוונה לקיים מצוות מחיית עמלק. הוא עשה זאת כ'מתעסק', (כלומר שלא התכוון למעשה כלל). בשמיים יחליטו אם קיים את מצוות מחיית עמלק. לא ברור גם אם הנאצים הם עמלקים, אף שללא ספק ברשעותם הם 'השתדלו' להיות דומים לעמלקים כמה שאפשר...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
