ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רועי בן נעמה
האח הצטער, כמובן, על אחותו הרחוקה מתורתנו הקדושה, וניסה לשדלה לשוב לארץ ולהכיר את עולם היהדות. אולם, האחות שמחה מאד בחייה החדשים וסירבה בתוקף לכול פניותיו. לאחר תחנונים מרובים, ניאותה האחות לשוב לארץ לימים ספורים ולהשתתף בשיעור אחד ויחיד. כמובן, שהאח התכונן להזדמנות המיוחדת בחיל ורעדה ואיתר שיעור טוב של מרצה מפורסם במיוחד בשבילה.
נסעו השניים להרצאה, התיישבו במקומותיהם, והמתינו להרצאה המיוחלת. המתינו והמתינו עד שלפתע עלה אדם לבמה והודיע, שעקב תקלה לא צפויה המרצה לא יגיע והוא ימסור שיעור תורני במקומו. כיוון שהשיעור 'הונחת' על אותו אדם מ'הרגע להרגע', עסק השיעור בסוגיא אותה למד באותם ימים המרצה המזדמן, הלכות השבת אבידה.
ליבו של האח נפל בקרבו, וכמובן – האחות הקשיבה בנימוס, ושבה להודו כלעומת שבאה.
והנה, יום אחד הלכה האחות ברחוב ביחד עם ה'גורו' ומצאה ארנק גדוש בכסף רב. בארנק היו תעודות מזהות, כך שללא קושי אפשר היה להשיבו לבעליו. ביקשה האחות להשיב את האבידה, אך ה'גורו' טען בנאום ארוך ונמלץ שהכסף שייך להם מפני שהיקום הקוסמי העניק להם אותו ברוב טובו. לפתע צלצלו בראשה של האחות דברי המרצה אודות חיוב השבת אבידה והיא שבה לארץ ולתשובה שלימה.
הסיפור הזה, מבטא לא רק את מעלתה של מצוות השבת אבידה המופיעה בפרשתנו, כי אם גם אמירה רוחנית יסודית, שבכוחה לשפוך אור על כל תשובת חודש אלול. כשם שאנו אומרים שחפציו של האדם קשורים אליו, ואף אם נאבדו ממנו עדיין הם שלו ומצווים אנו להשיבם לו, כך גם מעשיו של האדם קשורים אליו ואף את המעשים המקולקלים בכוחו לתקן ולהעלות. ("חפץ האדם קשור במעשיו. גם המעשים של העבר אינם ניתקים ממהות החיים והחפץ במקורו, כיוון שאין דבר מתנתק לגמרי, יש ביד החפץ להטביע צביון מיוחד גם על המעשים שעברו. וזהו סוד התשובה... אורות התשובה ו, ה).
ידוע המעשה מהאר"י הקדוש, שהוציא פעם דמות רוחנית של אישה שהייתה בקשר אסור מתוך גופו של בעל העבירה, ללמדך שהעבירות קשורות אל האדם, לפיכך בכוחו לשוב ולהעלותם בתשובתו. ולמעשה – התשובה היא 'השבת אבידה'. בעבירה לקחנו כוחות שה' העניק לנו, והשתמשנו בהם בניגוד לרצונו, כך הם נאבדו לו, ובתשובה אנו משיבים לו אותם.
עיקרון זה שופך אור מיוחד דווקא על תשובת אלול. בדרך כלל, אלול בעינינו הוא מבוא לתשרי. אנו עושים עסקים עם ה'. שבים אליו באלול כדי שהוא יחתום אותנו לשנה טובה ומתוקה. הסתכלות זו יסודה וודאי בהררי קודש, כפי שנכתב במקורות רבים מספור. אולם, בהסתכלות זו אלול מתגמד למדרגת הכנה לתשרי ותו לא.
אפשר להציע הסתכלות אחרת. כלל נקוט בידינו , שבסיומו של הדבר – שיאו ושלמותו. לדוגמא, שעת סעודה שלישית נקראת בספרים הקדושים 'רעוא דרעוין' (רצון הרצונות) ללמדנו שזו שעת השיא של השבת.
כל שנה בונה בעולם נדבך רוחני מיוחד (מהר"ל גבורות ה' פרק מו), ממילא חודש אלול הוא שיא השנה ושלמותה. זה הזמן בו אנו מצויים עדיין במהלך הרוחני המיוחד של השנה ובכוחנו להעלותה ולהשיב את כל כוחותיה לה'. הרי, אדם טוב לא אוהב לעשות חצי עבודה. כולנו רוצים להשלים את הדברים, לפיכך באלול אנו משלימים את השנה ומשיבים את כל האבדות והנפילות לה'.
בהסתכלות זו, תשובת אלול הופכת ממלאת יראה ופחד מהצפוי לנו בשנה הבאה, למלאת שמחה על הסוד הגדול ש'אין יאוש בעולם כלל' ו'לא ידח ממנו נידח', ובכוחנו להעלות ולתקן הכול.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
