ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- ליקוטים ג
- סעודה וברכות הנהנין
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- ברכת הטוב והמטיב ושהחיינו
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
תכליתן של הברכות היא, לזכור תמיד את בורא העולם, המשגיח בכל עת על בריותיו. על ידי הברכות אנו חוזרים ונזכרים שה' אינו שוכן רק בגנזי מרומים, אלא כל דבר ודבר שישנו בעולם מתחייה ומתקיים על ידי הניצוץ האלוקי שבו. וכל אירוע ואירוע שמתרחש בעולם יש לו משמעות רוחנית ומגמה אלוקית שצריך להכירה. לכן, כשקורה לאדם מאורע משמח, עליו לתת שבח והודאה לה' ולברך 'שהחיינו'. לעומת זאת, אם חלילה קורה לו אסון, גם זה בהסכמה אלוקית, ואע"פ שלא תמיד אנו מבינים את עומק העניין, מכל מקום צריך להאמין ולדעת שה' הוא דיין אמת, וכל הנהגותיו בצדק, ולכן מברכים: "ברוך דיין האמת".
הידיעה הזו, שה' מנהיג את העולם, והכל בא ממנו ובהשגחתו, נותנת ערך לכל הארועים שבחיים. כשהאדם זוכה בדבר משמח, שמחתו עמוקה יותר, משום שלא באה במקרה אלא מידי ההשגחה האלוקית. וגם אם, חס וחלילה, פגע בו אסון, יש לו יותר כח לקבל אותו כאשר הוא יודע, שיש לאסון הזה איזו משמעות. האמונה, שה' משגיח על העולם, מאירה את החיים אפילו בעת צרה, משום שהמאמין יודע, שאף אם כעת הוא לא מבין איזה טובה תצמח מהרעה, מכל מקום הוא יודע שכל מה שה' עושה בעולם, בסופו של דבר, הכל לטובה. אבל מי שאינו מאמין, אין לו אלא את צרתו, והעצב נוקב וחודר בליבו ללא תרופה ומשמעות.
שהחיינו והטוב והמטיב
שתי ברכות תקנו לנו חכמים על קניית דברים חדשים ומשמחים: האחת היא "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", והשניה "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם הטוב והמטיב". ההבדל ביניהם הוא זה: בכל עת שהשמחה נוגעת לאדם אחד בלבד - עליו לברך 'שהחיינו', אולם כשהשמחה משותפת לשני אנשים ומעלה, הרי שהשמחה גדולה יותר, ולפיכך הם מברכים עליה את ברכת 'הטוב והמטיב'. לכן, זוג שקונה לעצמו, למשל, תנור חימום או תנור אפיה, שולחן, כסאות או מיטות, וכן כל דבר הקשור לצורכי הבית, הואיל והשמחה נוגעת לשניהם במשותף, עליהם לברך 'הטוב והמטיב'. אבל אדם בודד שקונה לעצמו אותם הדברים מברך 'שהחיינו'. וכן על קניית בגד חדש: שמלה, מכנסיים, חולצה או כל בגד אחר ששמחים בו, מברכים ברכת 'שהחיינו'. ואע"פ שגם הבעל שמח בזה שיש לאשתו שמלה חדשה, מכל מקום השמחה המוחשית נוגעת לאשה, ולכן היא לבדה תברך ברכת 'שהחיינו'.
זכייה בפיס וקבלת ירושה
אדם שזכה בפרס בהגרלה של מפעל הפיס, צריך, כמובן, להודות לה' ולברך. ואין הכוונה כאן לזכייה הגדולה, אלא אפילו אדם שזכה בכמה מאות שקלים והוא שמח בזה, צריך לברך. מה שצריל לברר הוא האם יברך 'שהחיינו' או 'הטוב והמטיב'? אם הוא רווק, או שהוא נשוי אך הוא ואשתו מנהלים חשבונות נפרדים, הואיל והכסף שייך לו לבדו, עליו לברך 'שהחיינו'. אבל אם הכסף נכנס לחשבונם המשותף של בני הזוג, מאחר שהשמחה היא של שניהם, יש לברך עליה 'הטוב והמטיב'.
כמו כן אדם שקיבל בירושה כסף או רכוש, צריך לברך. ואף על פי שהיה מעדיף שקרובו ישאר בחיים ולא לירש את כספו, מכל מקום הברכה היא על התועלת שמגיעה לו מהירושה, שהיא עצמה עובדה משמחת שאי אפשר להתעלם ממנה. לכן על פטירת קרובו יברך 'ברוך דיין האמת', ולאחר מכן, כשיקבל את הירושה, יודה לה' ויברך גם 'שהחיינו'. גם במקרה הזה, אם הוא יורש יחיד יברך 'שהחיינו', ואם מספר אנשים מחלקים ביניהם את הירושה, יברכו 'הטוב והמטיב'. ואם יש רק יורש אחד והוא נשוי ואב לילדים, נראה שאם הירושה נכנסת לחשבון המשותף לו ולאשתו, יברכו 'הטוב והמטיב', הואיל וגם היא שותפה מלאה בשמחה. אבל אם הירושה נתקבלה לחשבונו הפרטי של היורש ללא שותפות עם בת זוגו, אף שמן הסתם גם היא תהנה בעקיפין מהירושה, מכל מקום יברך 'שהחיינו', משום שמבחינה עקרונית הכסף שייך רק לו, ואולי באמת לא תהנה ממנו כלל (שו"ע או"ח רכג, ב; מ"ב סק"ט; באו"ה ד"ה אין).
מתנה
הזכרנו כבר את ההבדל בין ברכת 'שהחיינו' לברכת 'הטוב והמטיב', שכל זמן שהשמחה משותפת לשני אנשים ומעלה, מברכים 'הטוב והמטיב', וכשהשמחה שייכת לאדם אחד בלבד, מברכים 'שהחיינו'. למשל, אשה שקנתה לעצמה שמלה חדשה, מברכת עליה 'שהחיינו', ולמרות שגם בעלה שמח בכך, מכל מקום השמחה הממשית שלה לבדה. אבל המעניין הוא, שאם הבעל קנה לאשתו את השמלה כמתנה, למרות שרק האשה תלבש את השמלה, לדעת השולחן ערוך (או"ח רכג, ה) תברך 'הטוב והמטיב'. הסיבה לכך היא, שעל ידי שהבעל העניק את המתנה לאשתו, הפך להיות שותף פעיל וממשי בשמחה, ולכן תברך 'הטוב והמטיב', וכן הדין לגבי כל מתנה שאדם נותן לחברו, המקבל יברך 'הטוב והמטיב'.
אמנם יש שחלקו על כך וסברו, שהואיל ואין לנותן המתנה הנאה גשמית ממשית, אין הוא שותף מלא להנאה, ולכן על המקבל לברך 'שהחיינו' (מ"ב רכג, כא). במצב כזה, מקבל המתנה רשאי לבחור כיצד לברך, 'שהחיינו' או 'הטוב והמטיב', מפני שבשתי הברכות יצא ידי מצוות ההודאה לה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
