ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(פו. במשנה – פז. במשנה)
חלק א – שחיטת חרש שוטה וקטן
א. המשנה
ר"מ – פסולה, חכמים – ספק,
ממילא:
1. רישא - כיסוי הדם – ר"מ פוטר מלכסות, (רבנן מחייבים (למסקנת הגמרא)).
2. סיפא - אותו ואת בנו – ר"מ מתיר, חכמים אוסרים.
ב. דעת חכמים בכיסוי הדם
למה רבנן לא חלקו גם בכיסוי הדם (שיאמרו שצריך)?
- שלא יטעו אנשים ויחשבו שהשחיטה טובה.
דחייה –
למה בסיפא לא חוששים שיטעו? כי יחשבו שסתם לא צריך עוד בהמה.
אז גם ברישא – יחשבו שסתם רוצה לנקות חצרו מהדם? החשש ברישא כששוחט באשפה/כשבא לשאול בפירוש.
אז גם בסיפא – יש חשש כשבא לשאול?
- אכן חולקים גם ברישא (ורק חיכו שר"מ יסיים דבריו).
ג. סברות (פו. רבע תחתון)
A. רבנן – באותם מקרים זה ספק שחיטה, וספק דאורייתא לחומרא.
B. ר"מ – ר' אמי – זה ודאי לא טוב, כי רוב מעשיהם מקולקלים,
ולכן זה גם לחומרא (שחיטתם נבילה ולוקים על אכילה) וגם לקולא (אין כיסוי ואותו ואת בנו).
למה צריך רוב? הרי ר"מ חושש למיעוט + חזקת איסור?
[מקור – תינוק (רובם טמאים) שנגע בעיסה (חזקת טהרה), חכמים מטמאים (רוב), ור"נ מטהר (מיעוט + חזקה).
דחייה – לר"מ זה ספק שקול,
בספק טומאה מקל, כי זה ספק בדבר שאין בו דעת להישאל
אך אצלנו בספק איסור אולי יחמיר (באו"ב וכיסוי הדם), לכן צריך רוב.
ד. פסיקת רבי (פו: 3+)
פעם כר"מ ופעם כחכמים.
מה היה אחרון?
ר' זירא הצטער שלא שאל את ר' אבא (שהיה שומע מאביו וכו' – מר' יוחנן)
ר' אלעזר – כר"מ.
חלק ב – כיסוי דם קבוצתי
א. המשנה -
לפי כולם ניתן לכסות הרבה חיות בבת אחת והרבה עופות בבת אחת.
האם ניתן לערב בין חיות לעופות – רבנן – כן, ר"י – לא.
ב. מקור המחלוקת
ת"ר (בתוספת ביאור הגמרא) -
הדין הבסיסי – חיה/עוף – משמע מין החיה והעוף, כלומר גם הרבה.
רבנן סוברים שזה גם בערבוב שניהם, אך ר"י – "חיה או עוף" – דווקא בנפרד.
תגובת רבנן – "או" נצרך לחלק.
ר"י – ללחק נלמד מ"דמו" בפסוק הבא "כי נפש כלבשר דמו בנפשו הוא", רבנן – שם זה רבים "כי נפש כל בשר...".
ג. האם צריך לברך שוב במעבר בין חיה לעוף?
(רש"י – לגבי ברכת השחיטה, ראשונים – גם לגבי ברכת הכיסוי)
- ר' חנינא – (אפילו לר"י) לא צריך.
תשובה – כיסוי הדם אינו מסיים, כי יכול ביד אחת לכסות וביד השנייה לשחוט עוד.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
