ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
המצב הכלכלי מחייב אצל רבים להיערך מחדש. הצמצומים בסיוע למשפחות מרובות ילדים מכבידים. יש כאלו שאיבדו את מקור פרנסתם. עלינו להתבונן על המציאות הזאת במבט של אמונה לקבל כל דבר באמונה כי מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכול לטובה. לדעת שהאושר אינו תלוי בכמות הכסף אלא ביכולת לשמוח במה שיש. איזהו עשיר השמח בחלקו. לדעת להסתפק במועט ולשמוח. לא להיכנס לחובות בבנק, לא ללוות כסף אלא לחיות במה שיש, לבד מהוצאות שבתות לבעלי אמונה גדולה.
זהו המבחן של התקופה ועלינו לעמוד בו. גם מי שיש לו - אל ינקר עיני אחרים שאין להם, אלא יחיה בצניעות ולא יעורר קנאה שמזיקה.
הידורים ובין אדם לחברו
מרן הרב הדריך שהידורים במצוות זה דבר ראוי אבל אין לעשות הידור במצוות לא על חשבון אחרים ולא על חשבון תלמוד תורה - כך קיבלתי מהרב צבי יהודה זצ"ל. הנה מחר ערב יום הכיפורים יבואו רבים לטבול במקווה להיטהר לכבוד היום. תהיה צפיפות ויהיה לחץ וכל אחד צריך לזכור שטבילה פעם אחת מספיקה, פעמיים בוודאי, ואין להדר בטבילות כאשר אחרים ממתינים.
יישוב הדעת בתקופת מתח רוחני
בכלל צריך להיות ערניים לכך שבימים אלו של מתח רוחני עלולה המתיחות הרוחנית הטובה להביא לידי כעס על הילדים, על אחרים שמעכבים את האדם
ומפריעים לו לעמוד במשימות שקבע לעצמו. על כן צריך לשמור מאוד על ישוב הדעת, כי כעס זו עבירה כל כך חמורה שכל המצוות של היום לא עומדים נגדה. כעס הורס את כל המדרגות הרוחניות של האדם והכול צריך לבנות מחדש.
נושא עוון לעובר על פשע
ולעומת זאת נדיבות לב סבלנות אורך רוח זה בדיוק מה שגורם למחילת עוונות. צריך להחזיק טובה לעניים שמזכים אותנו במצווה כל כך גדולה - מצוות הצדקה שהיא קורעת גזר דין - כך למדונו חכמים. וכמו כן צריך להחזיק טובה לאנשים קשי רוח שמעצבנים אותנו ואנחנו מתאפקים ומוחלים להם - בזכותם ריבונו של עולם מוחל לנו. במקום לכעוס על אותם אנשים עלינו להחזיק להם טובה, אם הצלחנו להשיב טובה תחת רעה - כך ינהג ריבונו של עולם כלפינו. ולאידך גיסא מי שמקפיד ואינו מוכן למחול - גם אם הוא צודק בהקפדתו כי לא מגיעה לשני מחילה - גם ריבונו של עולם יעשה עם המקפיד אותו חשבון, מידה כנגד מידה, ויאמר שאינו מוחל לאדם זה, ובצדק אינו מוחל לו כי אין לנהוג עם המקפיד לפנים משורת הדין.
להוסיף מחול על הקודש
עוד ענין שיש לאומרו. ביום הכיפורים לכל הדעות מצווה להוסיף מהחול על הקודש. גם לפניו וגם אחריו. ולפי הרבה דעות מצווה להוסיף גם בשבתות וימים טובים. לתוספת הזאת יש ערך גדול מאוד. היא גורמת להתפשטות הקדושה על ימי החול, היא מעמיקה את קדושת השבת וימים טובים. חשוב מאוד להתרגל לכך כל השנה וגם בימי החורף בימי שישי הקצרים. לסיים את תפילת מנחה עוד לפני השקיעה כעשר- חמש עשרה דקות כדי להוסיף מהחול על הקודש. מאוד ראוי שהציבור שלנו כולו ישתדל בכך. זה ענין של הרגל.
להתוודות על המעשים הטובים
בבואנו לעשות חשבון נפש ובבואנו להתוודות לפני ריבונו של עולם דומה שאנו צריכים להתוודות על הדברים הטובים שעשינו במשך השנה כמו במצוות ודוי מעשרות. בערתי הקודש מן הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מצוותך אשר ציוויתני. כלומר נתנו צדקה לעניים, שמעתי בקול ד' אלקי, עשיתי ככל אשר ציוויתני. עסקנו בתורה קיימנו מצוות בין אדם למקום מצוות בין אדם לחברו. קיימנו מצוות ישוב ארץ ישראל במסירות, השקיפה ממעון קדשך וגו' וברך את עמך את ישראל וגו'. אמנם עלינו להתוודות גם על העבירות ולהביע חרטה אמיתית ולקבל להבא שלא נחטא. כי יש לזכור שעבירה אינה מכבה מצוה ומצוה אינה מכבה עבירה. יש שכר על מצוות ויש עונש על עבירות. אין עושים קיזוז. ועל כן צריך לתקן כל העבירות ולשוב עליהם. אבל גם צריך לבוא לפני ריבונו של עולם ולומר: השתדלנו מאוד לקיים מצוותיך התאמצנו ממש ועשינו ב"ה הרבה דברים טובים - השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו וגו'.
וכן בצבור היישובי
כך נעשה בווידוי האישי וכך עלינו לעשות גם בווידוי הציבורי היישובי להתוודות על ההתקדמות הרוחנית הציבורית. הרבה שעורי תורה, המוסדות התורנים בישוב התפתחו מאוד במשך השנה, עשינו ככל מצוותך אשר ציוויתנו.
וכן בציבור הלאומי
ועלינו גם להודות על ההתקדמות של הציבור כולו. וכאן עלינו לזכור שהעיקר הוא לא הכמות אלא האיכות. בשביל אברהם האחד נברא העולם. אחד יכול להכריע את העולם כולו לכף זכות
מהקשיים לקבל ביטחון
גם השנה נמשכה ההתעצמות והאיכות הרוחנית בישראל. דווקא מהקשיים ניתן ללמוד על ההתקדמות. אם אנו רואים שהמאבק נגד האמונה מתגבר - הרי זה מוכיח שכוח התורה עולה והוא מאיים כביכול על דרך הרחוקים ועל כן הם מנסים לעצור את התגברות כוח התורה. אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח - המלחמה היא מגדילה את הביטחון היא מורה שמפחדים ממני. וכן הדבר במאבק עם שונאינו מבחוץ. ככל שאנו מתחזקים - ההתנגדות אלינו גוברת. זה לעומת זה עשה אלוקים. והמביט בעין נכונה יודע שהעיקר הוא הכוח הטוב העולה אלא שהסדר הוא שכנגד כל עלייה באה גם התנגדות.
כך הסדר: ההתפתחות מביאה אתגרים קשים יותר
וכך הדבר גם במובן הרוחני האישי, כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו. כל הגדול מחברו הדרישות ממנו גבוהות יותר. בצדיקים מדקדקים כחוט השערה. אדם מנצח קושי רוחני קטן מעמידים אותו בניסיון יותר קשה. כך גם האימונים בצבא משלב לשלב נעשים יותר קשים. וזאת מפני המגמה לפתח את מירב הכוחות והיכולות. וכך בעניינים הרוחניים, אדם התמודד עם אתגר קל ויכול לו, הקדוש ברוך הוא מעמיד לפניו אתגר יותר קשה. ניצח את האתגר הקשה מעמיד ריבונו של עולם אתגר עוד יותר קשה ומעלה את האדם מדרגה לדרגה. הקשיים אינם עונשים הם אתגרים, הם חישולים לפיתוח הדבקות, האמונה, הביטחון. ילד קטן מוטלות עליו משימות בהתאם ליכולתו, כשהוא גדל גדלות המשימות וכשהוא גדל יותר הוא נדרש למשימות עוד יותר כבדות. לימודים, צבא, עול פרנסה, חינוך ילדים וכו'. זה סדר העולם.
וכך בציבור התקדמות מביאה אתגרים קשים
וכך גם הסדר בציבור כולו. כאשר הציבור מתחזק מוטלים עליו משימות יותר גדולות. גודל הקשיים בהתאם לגודל היכולת לשאת אותם. מדינת ישראל התחזקה רוחנית וגשמית, הוטלה עליה המשימה הכבדה של קיבוץ גלויות מרוסיה. עם כל הקשיים הרוחניים והגשמיים שבמשימה זאת. מדינת ישראל מנצחת את האתגר הזה - יוטל עליה אתגר חדש לקלוט את יהודי אירופה ואמריקה עם כל הקשיים.
וכך במובן הרוחני הכללי
הקשיים הרוחניים מעידים על ההתקדמות הרוחנית. כעת, שהתרבתה המתירנות התפתחו כלי התקשורת והתרבו הגירויים. זה אומר שנפשות הדור הן מסוגלות להתמודד עם הקושי הגדול הזה והגענו אל השעה הגדולה של היכולת לנצח את יצרא דעריות. מה שלא היה בזמן בניין בית שני, בזמן אנשי כנסת הגדולה שהם הרגו את יצרא דעבודה זרא אבל לא יכלו לנצח את יצרא דעריות, מפני שלא בשלה השעה לכוון אותו רק לאפיקים החיוביים – מוטל כעת עלינו. מהקושי הזה אנו לומדים על היכולת ועל התפקיד של הדור, זהו ניסיון, זהו אתגר שהוטל על דורנו. מראש ברור שרק חלק יוכלו לנצח את האתגר הזה אבל זו המטרה האלוקית שחלק ינצחו והם עיקר המציאות והם מפתחים את המהלך החדש הגדול הזה. אף שלא כולם עומדים בניסיון - אותו החלק שהוא עיקר המציאות שהם הצדיקים שהם יסודו של עולם מהם יתפתח המהלך כולו לתיקונו של כל העולם.
תשובה על הפסימיות
לסיכום, עלינו לעשות תשובה על החטא של הפסימיות, על הרהורים של יאוש שהרהורי עבירה קשים מעבירה. ולקבל על עצמנו להבא להיות מאמינים גדולים ומלאי ביטחון. לבקש סליחה על כך שלא דנו את עצמנו לכף זכות, לבקש סליחה שלא באנו לקראת ראש השנה בווידוי על הדברים הטובים הרבים שעשינו. ועלינו להפוך את יום הכיפורים ליום של שמחה על הסליחה שריבונו של עולם סולח לנו ועל הכפרה שהוא מכפר לנו ולקיים דברי חכמים שלא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים. אבל כמובן אל תזוח דעתנו ואל נמעט בכל שהוא מהווידוי על החטאים, שהרי אדרבא ככל שאנו מעמיקים יותר בהכרת מעשינו הטובים וככל שאנו מזדככים כך בולטים יותר לעינינו החטאים שהם מכתימים את היופי והתפארת של המצוות. ככל שהיופי של המצוות רב יותר הכתמים של העבירות בולטים יותר ומצערים יותר.
בזאת אני בוטח בשכינה
אמרנו אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח. מהקשיים אנו מקבלים ביטחון. אבל יש פירוש יותר יסודי לפסוק זה: בזאת - הכוונה לשכינה. כמו שכתוב: בזאת יבוא אהרן אל הקודש ודרשו חכמים: בזכות התורה בזכות המילה. שנאמר: זאת בריתי כלומר: בתוכנו יש נקודה פנימית אלוקית. יש לנו משענת יסודית, יש לנו על מי להישען. ואם תקום עלי מלחמה אני מחזיק בשורש הפנימיות שלי בכוח השכינה השורה בישראל שמופיעה בתורה ובמילה. וזאת משענת בטוחה ומוחלטת. איתה אנו הולכים ובוטחים - לדוד ד' אורי וישעי ממי אירא, בקרוב עלי מרעים מכל הסוגים בטוח אני בניצחוני שריבונו של עולם איתי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
