ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
המצב הכלכלי מחייב אצל רבים להיערך מחדש. הצמצומים בסיוע למשפחות מרובות ילדים מכבידים. יש כאלו שאיבדו את מקור פרנסתם. עלינו להתבונן על המציאות הזאת במבט של אמונה לקבל כל דבר באמונה כי מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכול לטובה. לדעת שהאושר אינו תלוי בכמות הכסף אלא ביכולת לשמוח במה שיש. איזהו עשיר השמח בחלקו. לדעת להסתפק במועט ולשמוח. לא להיכנס לחובות בבנק, לא ללוות כסף אלא לחיות במה שיש, לבד מהוצאות שבתות לבעלי אמונה גדולה.
זהו המבחן של התקופה ועלינו לעמוד בו. גם מי שיש לו - אל ינקר עיני אחרים שאין להם, אלא יחיה בצניעות ולא יעורר קנאה שמזיקה.
הידורים ובין אדם לחברו
מרן הרב הדריך שהידורים במצוות זה דבר ראוי אבל אין לעשות הידור במצוות לא על חשבון אחרים ולא על חשבון תלמוד תורה - כך קיבלתי מהרב צבי יהודה זצ"ל. הנה מחר ערב יום הכיפורים יבואו רבים לטבול במקווה להיטהר לכבוד היום. תהיה צפיפות ויהיה לחץ וכל אחד צריך לזכור שטבילה פעם אחת מספיקה, פעמיים בוודאי, ואין להדר בטבילות כאשר אחרים ממתינים.
יישוב הדעת בתקופת מתח רוחני
בכלל צריך להיות ערניים לכך שבימים אלו של מתח רוחני עלולה המתיחות הרוחנית הטובה להביא לידי כעס על הילדים, על אחרים שמעכבים את האדם
ומפריעים לו לעמוד במשימות שקבע לעצמו. על כן צריך לשמור מאוד על ישוב הדעת, כי כעס זו עבירה כל כך חמורה שכל המצוות של היום לא עומדים נגדה. כעס הורס את כל המדרגות הרוחניות של האדם והכול צריך לבנות מחדש.
נושא עוון לעובר על פשע
ולעומת זאת נדיבות לב סבלנות אורך רוח זה בדיוק מה שגורם למחילת עוונות. צריך להחזיק טובה לעניים שמזכים אותנו במצווה כל כך גדולה - מצוות הצדקה שהיא קורעת גזר דין - כך למדונו חכמים. וכמו כן צריך להחזיק טובה לאנשים קשי רוח שמעצבנים אותנו ואנחנו מתאפקים ומוחלים להם - בזכותם ריבונו של עולם מוחל לנו. במקום לכעוס על אותם אנשים עלינו להחזיק להם טובה, אם הצלחנו להשיב טובה תחת רעה - כך ינהג ריבונו של עולם כלפינו. ולאידך גיסא מי שמקפיד ואינו מוכן למחול - גם אם הוא צודק בהקפדתו כי לא מגיעה לשני מחילה - גם ריבונו של עולם יעשה עם המקפיד אותו חשבון, מידה כנגד מידה, ויאמר שאינו מוחל לאדם זה, ובצדק אינו מוחל לו כי אין לנהוג עם המקפיד לפנים משורת הדין.
להוסיף מחול על הקודש
עוד ענין שיש לאומרו. ביום הכיפורים לכל הדעות מצווה להוסיף מהחול על הקודש. גם לפניו וגם אחריו. ולפי הרבה דעות מצווה להוסיף גם בשבתות וימים טובים. לתוספת הזאת יש ערך גדול מאוד. היא גורמת להתפשטות הקדושה על ימי החול, היא מעמיקה את קדושת השבת וימים טובים. חשוב מאוד להתרגל לכך כל השנה וגם בימי החורף בימי שישי הקצרים. לסיים את תפילת מנחה עוד לפני השקיעה כעשר- חמש עשרה דקות כדי להוסיף מהחול על הקודש. מאוד ראוי שהציבור שלנו כולו ישתדל בכך. זה ענין של הרגל.
להתוודות על המעשים הטובים
בבואנו לעשות חשבון נפש ובבואנו להתוודות לפני ריבונו של עולם דומה שאנו צריכים להתוודות על הדברים הטובים שעשינו במשך השנה כמו במצוות ודוי מעשרות. בערתי הקודש מן הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מצוותך אשר ציוויתני. כלומר נתנו צדקה לעניים, שמעתי בקול ד' אלקי, עשיתי ככל אשר ציוויתני. עסקנו בתורה קיימנו מצוות בין אדם למקום מצוות בין אדם לחברו. קיימנו מצוות ישוב ארץ ישראל במסירות, השקיפה ממעון קדשך וגו' וברך את עמך את ישראל וגו'. אמנם עלינו להתוודות גם על העבירות ולהביע חרטה אמיתית ולקבל להבא שלא נחטא. כי יש לזכור שעבירה אינה מכבה מצוה ומצוה אינה מכבה עבירה. יש שכר על מצוות ויש עונש על עבירות. אין עושים קיזוז. ועל כן צריך לתקן כל העבירות ולשוב עליהם. אבל גם צריך לבוא לפני ריבונו של עולם ולומר: השתדלנו מאוד לקיים מצוותיך התאמצנו ממש ועשינו ב"ה הרבה דברים טובים - השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו וגו'.
וכן בצבור היישובי
כך נעשה בווידוי האישי וכך עלינו לעשות גם בווידוי הציבורי היישובי להתוודות על ההתקדמות הרוחנית הציבורית. הרבה שעורי תורה, המוסדות התורנים בישוב התפתחו מאוד במשך השנה, עשינו ככל מצוותך אשר ציוויתנו.
וכן בציבור הלאומי
ועלינו גם להודות על ההתקדמות של הציבור כולו. וכאן עלינו לזכור שהעיקר הוא לא הכמות אלא האיכות. בשביל אברהם האחד נברא העולם. אחד יכול להכריע את העולם כולו לכף זכות
מהקשיים לקבל ביטחון
גם השנה נמשכה ההתעצמות והאיכות הרוחנית בישראל. דווקא מהקשיים ניתן ללמוד על ההתקדמות. אם אנו רואים שהמאבק נגד האמונה מתגבר - הרי זה מוכיח שכוח התורה עולה והוא מאיים כביכול על דרך הרחוקים ועל כן הם מנסים לעצור את התגברות כוח התורה. אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח - המלחמה היא מגדילה את הביטחון היא מורה שמפחדים ממני. וכן הדבר במאבק עם שונאינו מבחוץ. ככל שאנו מתחזקים - ההתנגדות אלינו גוברת. זה לעומת זה עשה אלוקים. והמביט בעין נכונה יודע שהעיקר הוא הכוח הטוב העולה אלא שהסדר הוא שכנגד כל עלייה באה גם התנגדות.
כך הסדר: ההתפתחות מביאה אתגרים קשים יותר
וכך הדבר גם במובן הרוחני האישי, כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו. כל הגדול מחברו הדרישות ממנו גבוהות יותר. בצדיקים מדקדקים כחוט השערה. אדם מנצח קושי רוחני קטן מעמידים אותו בניסיון יותר קשה. כך גם האימונים בצבא משלב לשלב נעשים יותר קשים. וזאת מפני המגמה לפתח את מירב הכוחות והיכולות. וכך בעניינים הרוחניים, אדם התמודד עם אתגר קל ויכול לו, הקדוש ברוך הוא מעמיד לפניו אתגר יותר קשה. ניצח את האתגר הקשה מעמיד ריבונו של עולם אתגר עוד יותר קשה ומעלה את האדם מדרגה לדרגה. הקשיים אינם עונשים הם אתגרים, הם חישולים לפיתוח הדבקות, האמונה, הביטחון. ילד קטן מוטלות עליו משימות בהתאם ליכולתו, כשהוא גדל גדלות המשימות וכשהוא גדל יותר הוא נדרש למשימות עוד יותר כבדות. לימודים, צבא, עול פרנסה, חינוך ילדים וכו'. זה סדר העולם.
וכך בציבור התקדמות מביאה אתגרים קשים
וכך גם הסדר בציבור כולו. כאשר הציבור מתחזק מוטלים עליו משימות יותר גדולות. גודל הקשיים בהתאם לגודל היכולת לשאת אותם. מדינת ישראל התחזקה רוחנית וגשמית, הוטלה עליה המשימה הכבדה של קיבוץ גלויות מרוסיה. עם כל הקשיים הרוחניים והגשמיים שבמשימה זאת. מדינת ישראל מנצחת את האתגר הזה - יוטל עליה אתגר חדש לקלוט את יהודי אירופה ואמריקה עם כל הקשיים.
וכך במובן הרוחני הכללי
הקשיים הרוחניים מעידים על ההתקדמות הרוחנית. כעת, שהתרבתה המתירנות התפתחו כלי התקשורת והתרבו הגירויים. זה אומר שנפשות הדור הן מסוגלות להתמודד עם הקושי הגדול הזה והגענו אל השעה הגדולה של היכולת לנצח את יצרא דעריות. מה שלא היה בזמן בניין בית שני, בזמן אנשי כנסת הגדולה שהם הרגו את יצרא דעבודה זרא אבל לא יכלו לנצח את יצרא דעריות, מפני שלא בשלה השעה לכוון אותו רק לאפיקים החיוביים – מוטל כעת עלינו. מהקושי הזה אנו לומדים על היכולת ועל התפקיד של הדור, זהו ניסיון, זהו אתגר שהוטל על דורנו. מראש ברור שרק חלק יוכלו לנצח את האתגר הזה אבל זו המטרה האלוקית שחלק ינצחו והם עיקר המציאות והם מפתחים את המהלך החדש הגדול הזה. אף שלא כולם עומדים בניסיון - אותו החלק שהוא עיקר המציאות שהם הצדיקים שהם יסודו של עולם מהם יתפתח המהלך כולו לתיקונו של כל העולם.
תשובה על הפסימיות
לסיכום, עלינו לעשות תשובה על החטא של הפסימיות, על הרהורים של יאוש שהרהורי עבירה קשים מעבירה. ולקבל על עצמנו להבא להיות מאמינים גדולים ומלאי ביטחון. לבקש סליחה על כך שלא דנו את עצמנו לכף זכות, לבקש סליחה שלא באנו לקראת ראש השנה בווידוי על הדברים הטובים הרבים שעשינו. ועלינו להפוך את יום הכיפורים ליום של שמחה על הסליחה שריבונו של עולם סולח לנו ועל הכפרה שהוא מכפר לנו ולקיים דברי חכמים שלא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים. אבל כמובן אל תזוח דעתנו ואל נמעט בכל שהוא מהווידוי על החטאים, שהרי אדרבא ככל שאנו מעמיקים יותר בהכרת מעשינו הטובים וככל שאנו מזדככים כך בולטים יותר לעינינו החטאים שהם מכתימים את היופי והתפארת של המצוות. ככל שהיופי של המצוות רב יותר הכתמים של העבירות בולטים יותר ומצערים יותר.
בזאת אני בוטח בשכינה
אמרנו אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח. מהקשיים אנו מקבלים ביטחון. אבל יש פירוש יותר יסודי לפסוק זה: בזאת - הכוונה לשכינה. כמו שכתוב: בזאת יבוא אהרן אל הקודש ודרשו חכמים: בזכות התורה בזכות המילה. שנאמר: זאת בריתי כלומר: בתוכנו יש נקודה פנימית אלוקית. יש לנו משענת יסודית, יש לנו על מי להישען. ואם תקום עלי מלחמה אני מחזיק בשורש הפנימיות שלי בכוח השכינה השורה בישראל שמופיעה בתורה ובמילה. וזאת משענת בטוחה ומוחלטת. איתה אנו הולכים ובוטחים - לדוד ד' אורי וישעי ממי אירא, בקרוב עלי מרעים מכל הסוגים בטוח אני בניצחוני שריבונו של עולם איתי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
