ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב חנן פורת ז"ל
המאמר הזה לא נועד להיות הקריאה הרגילה לחזרה בתשובה ולקיום המצוות לקראת ראש השנה ויום הכיפורים, גם אם גישה כזאת חשובה ומדויקת. אני מתכוון לומר שאנחנו נשפטים לא על ידי מה שהעולם חושב עלינו - אותו עולם שמעולם לא היה מקום ידידותי או מבין כלפי היהודים, היהדות ומדינת ישראל - אלא על ידי הגישה שלנו, היהודים, כלפי היהדות, היהודים ומדינת ישראל. יותר מדי זמן יהודים וארגונים יהודיים רבים התנהגו ודיברו בלי לקחת בחשבון שכאשר הם קודחים חור מתחת לכיסא שלהם בספינה, הם מסכנים את העם היהודי כולו. יונה הנביא היה מוכן להשליך את עצמו לים הסוער כדי להציל חיי אנשים חפים מפשע - אנשים שאינם יהודים, אגב - ובלבד שלא לסכן אותם במעשיו על הספינה. היהודים האנטי-ישראלים לוקים בהיעדר שיקול דעת נורא בעניין ההשלכות של הדיבורים שלהם, המאמרים שהם מפרסמים והארגונים שהם מקימים.
לא פעם נאמר, ובצדק, שיש יהודים שהם יהודים רק במקום השני. זאת אומרת, יהודים שאצלם ענייני העם היהודי וההשפעה של התנהגותם על היהודים אינם שיקולים מרכזיים בצורת החשיבה שלהם או בהתנהגותם. היהודים הקומוניסטים, למשל, היו קומוניסטים תחילה ויהודים במקום השני, במקרה הטוב. יהודים שהלכו בתלם הציוניות החילונית היו ציונים תחילה, ויהודים אחר-כך. יהודים קנאים הם קנאים תחילה, ולא משנה לאיזה זרם או קבוצה בעם היהודי הם משתייכים, ורק אחר-כך יהודים. יהודים ליברליים הם ליברליים תחילה ורק אחר-כך יהודים. כל זמן שהעניינים היהודיים הם, במקרה הטוב, במקום השני אצל מספר הולך וגדל של יהודים, אנחנו בסכנה שהספינה שלנו לא תשרוד את המסע בים הסוער שבו אנחנו מוצאים את עצמנו.
מיליונים מכספי היהודים מבוזבזים על תמיכה באלה שאומרים במפורש ובגלוי שמטרתם ושאיפתם היא להשמיד אותנו. איפה שיקול הדעת בקביעת המדיניות? איה אותה חשיבה צלולה ובלתי מוטה ובארגונים האלה ובאנשים שמממנים אותם? מה קרה לשכל הישר ולסולידריות היהודית? היעדר שיקול דעת בעניינים שיש לנו שליטה עליהם - קרי, בהתנהגות שלנו ובמדיניות שלנו - אומר הרבה ומצביע על דברים שאיננו יכולים לצפות אותם או לשלוט עליהם שמתרחשים כל הזמן. יהודים רבים, שלדאבון הלב, לא מאמינים ברעיון של בית דין של מעלה, מאבדים כל שיקול דעת אנושי והיגיון כשהם חושבים על ההשפעות של דבריהם ושל מעשיהם על קיומו ורווחתו של העם היהודי. שיקול דעת גרוע מבטיח עתיד גרוע.
התפקיד של הימים הנוראים היה ועודנו ליצור ליהודי כפרט ולעם היהודי בכלל אווירה שתאפשר חשיבה צלולה ושיקול דעת נבון. אין ספק שבחינה עצמית היא מרכיב חיוני ביצירת אווירה כזאת. אך יש צורך גם במעט חזון ובתחושת אחריות. חכמינו אמרו "איזהו חכם הרואה את הנולד". מי שיש לו שיקול דעת מסוגל להבין את ההשלכות של מעשיו מראש. אברהם ויצחק מתוארים בתורה כמי שהיו מסוגלים לראות את הענן מעל הר המוריה מרחוק. אין תחליף לראיית דברים מרחוק למי שרוצה להשיג שיקול דעת טוב וחד.
אך לא די לראות דברים מרחוק. צריך להיות תמיד במצב של ראייה לרחוק. הצורך בסבלנות, כוח, תחושת ערך עצמי ואמונה בעצמך כדי להגיע לשיקול דעת ולהתייחסות חכמה לאירועים אמור להיות ברור לכולם. אך, לצערנו, לא פעם הדברים האלה חסרים בתקשורת, במנהיגות הפוליטית ואפילו במנהיגים הדתיים שלנו. ההבנה שההיסטוריה והגורל, שלא לדבר על אלוקים, יגיעו לשיקול דעת משלהם בעניין ההתייחסות וההתנהגות שלנו יכולה לעזור לנו לאלץ את עצמו להיעזר בהדרכה הנחוצה כשאנחנו קובעים דעות ומדיניות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
