ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אנו מורגלים לראות במערכת המצוות הרגילות את ההזדמנות הגדולה להתחבר עם ריבונו של עולם. כאשר אנו מתפללים בדבקות, שומרים שבת בקדושה, מקפידים על טהרת המשפחה, אזי אנו מתמלאים באווירה של קדושה וחיבור לד'.
כמו כן, אנו מורגלים להביט על חיינו בחלוקה למישור הגופני ולמישור הרוחני. מערכת המצוות ולימוד התורה, עולם הרוח, הוא החיבור לד'. ועולם הגוף והחומר שייך לעולם הזה, לחיי שעה.
אולם לא כך הם פני הדברים. אנו יודעים שספק דרבנן לקולא. אם לדוגמא אני בספק אם ברכתי שהכל על השתיה, אינני חייב לברך שוב. אנו מקלים בספק.
אולם בענייני הגוף - בסכנת נפשות, אנו מחמירים מאד. אם יש ספק, או אפילו ספק שיש ספק, שמא יש סכנה בדרך מסויימת, אזי אסור הלכתית ללכת בדרך הזו ולהסתכן. ובלשון חז"ל- 'חמירא סכנתא מאיסורא'. חמורה הסכנה מן האיסור. דינים גמורים מדאורייתא נדחים מפני ספק סכנה. חולה מסוכן אוכל ביום כיפור, אנו נוסעים ברכב לבית חולים אפילו עבור פציעה שיש בה ספק סכנה וכן הלאה.
אנו רואים אפוא, שהפגישה שלנו עם ריבונו של עולם איננה רק בעולם הרוח ובמערכת המצוות הפורמאליות והרוחניות. פגישתנו עם ד' היא גם במכלול החיים הגופניים והפשוטים, מה שאנו מגדירים 'חיי הנורמה'. מצווה פשוטה ומגושמת כשמירה על חיינו, שמירה על גופנו, מחברת אותנו לריבונו של עולם לא פחות מאשר עוד לימוד תוספות בגמרא או הקפדה על תפילה במניין. וכלשון הרמב"ם בהלכות דעות - "היות הגוף בריא ושלם, מדרכי ד' הוא".
נחזור לרבי יצחק. כבר הרמב"ן עורר את השאלה, מה חשב רבי יצחק בשאלתו. האם באמת לדעתו כל סיפור בראשית מיותר? האם באמת התורה צריכה להתחיל ממצוות ולא מתיאור הבריאה?
ניתן לומר שרבי יצחק טוען שכיוון שעיקרה של תורה הוא המערכת המצוותית הרגילה והרוחנית, אזי יש להדגיש רק אותה ולא את בריאת עולם החומר והגוף. התורה היא נטו עולם הרוח, כך טוען רבי יצחק בשלב השאלה. על כן, יש להתחיל מהמצווה הרוחנית ולא מתיאור בריאת העולם הגופני על חלקיו.
ועל כך משיב - הנחת היסוד אינה נכונה. התורה לא יכלה להתחיל ממערכת המצוות הרגילות כי אם דווקא מעולם החומר, מהבניין הארצי, משום שגם דרכי החומר והגוף דרכי ד' הם. טעות היא לחשוב ש'החודש הזה לכם' היא עיקר התורה, בעוד עולם החומר, בריאת שמים וארץ, החיות והמאכלים, האדם וכוחות גופו, הם שוליים. רבי יצחק מעורר אותנו להבין ולזכור שדבר ד' אינו בא רק בעולם הרוח ובמצוות המיוחדות לו. דבר ד' מצוי גם בנורמה החומרית, ובעולם הגוף על כוחותיו. לא זו אף זו - רבי יצחק מסביר שיסוד הבריאה החומרית הוא יסוד הטענה שלנו על הארץ. אלהינו אינו אלהי הרוח אלא אלהי העולם. החומר גם הוא מדרכי ד', וכיוון שכך, הוא בראו והוא נותנו לנו כארץ ישראל.
דומה שגם בימינו, חלקנו עדיין שבוי בשלב השאלה של רבי יצחק. אנו מורגלים לראות ברוחניות עבודת ד', ובחומריות עבודת החומר. אך לא היא. אנו יכולים ויכולות לזכות בכל יום בכמה מצוות מדאורייתא, חשובות לא פחות מהמצוות הידועות לנו. ניקח לדוגמא את מצוות הזהירות בדרכים. מצווה גופנית, תדירה, שאינה זוכה להילת קדושה כמו הנחת תפילין על אף שהיא חשובה ממנה מבחינה מסויימת. בכל חגירת תינוק ברכב בכסא התינוק, בכל ציות לרמזור, אנו שומרים על שלמות גופנו, ומקיימים את דבר ד' 'ונשמרתם לנפשותיכם', 'אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש'. החיבור לד' בשמירה על חוקי התנועה לדוגמא הוא חיבור חי ומהותי, גם אם יום יומי.
הבה נטה אוזנינו לרבי יצחק, נשים לב ששמירת הגוף והדגש הגופני גם הם מדרכי ד', ובכך תורתנו תהיה תורת חיים.
ענג שבת (309)
הרב אורי סדן
54 - מדת הקנאה
55 - חיי הגוף כעבודת ד'
56 - "ויאמר ה' אל אברם לך לך..."
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
