ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שבעתא דנחמתא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
האמת היא שההיסטוריה הלאומית שלנו עמוסה אסונות מחרידים, ולכן נחמה אמיתית נראית לנו דבר בלתי נתפס. העובדה שהעם היהודי עסוק היום כל הזמן בבעיות קיומיות אמיתיות רק מוסיפה לתחושת חוסר השקט ולחיפוש שלנו אחר נחמה. הבטחות, אפילו הבטחות אלקיות, בדבר העתיד המזהיר הצפוי לנו מרגיעות אמנם, אך לא תמיד מנחמות. אחרי אלפי שנות גלות ואסונות, איבדנו הרבה מן הסבלנות שלנו בהמתנה לעתיד המזהיר והרוגע הזה. במובן זה, העובדה שאיננו מוצאים נחמה ממושכת וקבועה מכרסמת בקיומנו ומותירה אותנו במצב מתמיד של מתח ותסכול. דומני שהאווירה הזאת בעולם היהודי אחראית להרבה דברים שמתרחשים בחברה שלנו. איננו שבעי רצון מההווה והעתיד שלנו, מפני שטרם מצאנו נחמה אמיתית על אסונות העבר. הפצעים נשארו פתוחים ולא נרפאו, והצלקות של אסונות העבר עדיין קיימות בתודעה הלאומית ובהלך הרוח של העם.
חלק מהקושי להינחם טמון בעובדה שעוד לא הצלחנו להתאבל על אסונות העבר בצורה ראויה ושלמה. הרב שמחה וסרמן, מהמחנכים החשובים של העם היהודי במאה שעברה, ציין שהנביא זכריה מתאר בפרוטרוט את ימי הגאולה וההתחדשות שבוודאי עתידים לבוא, אך באמצע תיאור זה של הגאולה והימים הטובים של התקווה וההתחדשות, הנביא מספר שתתקיים לוויה גדולה ויהיה זמן למספד. איזו סיבה יש למספד ולבכי בתקופה של גאולה וחידוש הריבונות היהודית? הרי הרע ביותר הרי כבר מאחורינו, והפרק הזה בזכריה מדבר על בנייה מחדש של המקדש בירושלים. הרב וסרמן הסביר שבתהפוכות הגורל בגלות הארוכה של העם היהודי, מעולם לא היה לנו הזמן, או האפשרות, להתאבל כראוי על האסונות שפקדו אותנו ולהספיד את אלה שנפלו בהם. היינו צריכים להמשיך הלאה, להילחם למען קיומנו בעתיד, ולכן לא הייתה לנו אפשרות לעסוק בעבר. אך כשרגע הגאולה יגיע לבסוף, אז, כך אומר לנו הנביא, לפני שנוכל למצוא נחמה אמיתית, נצטרך להתאבל באמת על האסונות שפקדו אותנו בעבר. האבל על העבר הוא המפתח לנחמה אמיתית בהווה.
עוד לא מצאנו דרך ראויה ומספקת מבחינה פסיכולוגית להתאבל על השואה שהתרחשה לפני שבעים שנה. האסונות של מלחמת העולם הראשונה, של רוסיה הצארית לפני מאה וחמישים שנה, ושל האימפריה העותומאנית בארץ-ישראל כמעט ונשכחו בדור שלנו. אפילו על קורבנם של עשרות אלפי ישראלים במאבק לשמירת הריבונות ועצמאות מדינת ישראל במולדתנו העתיקה טרם מצאנו דרך משמעותית מבחינה רוחנית ובריאה מבחינה פסיכולוגית, להתאבל. אנחנו עסוקים מדי בהתמודדות עם בעיות ואתגרים, עם סכנות ושונאים שמכתרים אותנו, ומשום כך איננו מסוגלים להתרכז בענייני אבל ונחמה. בגלל הכורח להמשיך בחיים, האישיים והלאומיים, פצעי העבר לא זוכים לטיפול ולא נרפאים באמת.
אין פלא, אם כך, שאנחנו שרויים במצב מתמיד של מתח ומצוקה. חזון הנחמה של הנביא, כפי שהוא בא לידי ביטוי בהפטרה של השבת הקרובה, תלוי בדרך שבה אנחנו רואים את ההיסטוריה שלנו ובהתמודדות שלנו עם המציאות, גם אם הייתה טרגית מאוד. אי אפשר לצפות מאנשים שאינם מודעים לעבר להתאבל כראוי על האסונות שהתרחש וללמוד מהם. לכן הם לא זוכים לחוש תחושה ממשית וממושכת של נחמה, ולדאבון הלב, מגזר זה של אנשים נבערים שלא למדו היסטוריה מונה היום מיליוני יהודים בארץ ובעולם. יחד עם זאת, תיקון המצב יכול להוביל, בסופו של דבר, לשבת נחמו אמיתית, שבת שנמצא בה נחמה ממשית וממושכת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
