ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- גבורת חנניה
- הליכה לערכאות ללא רשות בית דין
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- משפט עברי או אזרחי?
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ועולה מדבריו שבית דין נותנים רשות רק בחוב מבורר, וכן כתב נתיבות המשפט (ס"ק ג') "ונראה דמיירי באופן שידוע החוב לדייני ישראל, כגון במלוה בשטר וכיוצא, דבמלוה על פה אי אפשר לדייני ישראל ליתן לו רשות להוציא דאימר אינו חייב לו כל כך, רק משמתין אותו כשאינו רוצה לבוא, וכן מוכח מהב"י [סעיף ב'] שכתב כשאינו יכול להוציא ממנו על פי אדרכתא, משמע שידוע שחייב לו כבר, וכן מוכח מהדרישה סימן ב' שכתב וזה לשונו, שאם היה העכו"ם אומרים לישראל תן ממון זה לישראל חברך שאתה חייב לו על פי הדין וכו', ולתירוץ הראשון אף זה אסור, ולתירוץ שני שם אינו מותר רק בכהאי גונא".
אולם האמרי בינה (חו"מ דיני דיינים סימן כ"ז) מביא בתחילה את דעת הנתיבות, ואח"כ חולק עליו בנחרצות ודעתו שבכל תביעה שמסרב לבוא נותנים בית דין רשות לילך לערכאות, וכותב כך: "ומלבד דסוגיא דעלמא אזלי בתר איפכא ונותנין בכל בית דין רשות ללכת נגד מסרב דאם לאו כן לא שבקת חיי, וכל אחד שיש לו דין ודברים עם חברו אם אינו ידוע לבית דין מחוב ברור יפסיד את שלו, כי גם אם משמתין אותו לא ישגיח בזה וימצא מסייעים בעוה"ר. מבואר מדברי הרמב"ם (הל' סנהדרין כו, ז) שלא כדבריו "היתה יד העכו"ם תקיפה ובעל דינו אלם ואינו יכול להוציא ממנו בדייני ישראל יתבענו לדייני ישראל תחלה, אם לא רצה לבא נוטל רשות מבית דין ומציל בדיני עכו"ם מיד בעל דינו". ומדסתם שיתבענו לדייני ישראל מבואר אף דצריך לתבוע ואינו ברור וידוע לבית דין אם לא יש טו"ת ביניהם היינו שהחוב ברור. ועיין בהג"מ פירוש ר' יוסף ט"ט ז"ל...משמע אף אם רק קרית ליה לדין ישראל ואין הבית דין יודעין עדיין אם כנים דבריו שחייב לו שרי למירמי גודא רבה. וכן מבואר מדברי רא"ש (ב"ק צ"ה) שכתב משם רב פלטוי גאון...משמע אף על פי שאין ברור לנו אם הדין עמו מכל מקום כיון שיש לו תביעה ומסרב לבוא לבית דין רשאי להביאו לערכאות של עכו"ם כדי להוציא את שלו. וכן מבואר להדיא במהריב"ל...ולכו"ע נותנים לו רשות להציל העשוק מיד עושקו אם אינו רוצה לעמוד בפני בית דין דאם לאו כן לא שבקת חיי, וחזקה אין אדם תובע אלא אם כן יש לו".
האם ההיתר לילך לערכאות ע"י נטילת רשות הוא אף במקום שידונו הערכאות שלא על פי דין ישראל?
בספר ירך אברהם כתב לאסור, ואלו דבריו "ועוד נדקדק מדברי הטור ז"ל שהתחיל בדין זה ואמר "אסור לדון בפני דייני גויים אפילו בדין שדנין כדין ישראל ואם בעל דינו אלם וכו'", ונאמר דוקא בדין כזה שדנים כדיני ישראל הותר לו ללכת אל הגויים משום שאין כאן גזילה אלא איסור דעילוי יראתם, וכיון שהבעל דין סרבן התירו ז"ל זה להציל עשוק מיד עושקו, אבל אם אין דנים כדיננו נראה דלא הותר ללכת לערכאות של גוים, דודאי לא התירו חכמים ממונו של זה לבעל דינו בשביל סרבנותו... ואם אי אפשר בזה יתנו רשות לבע"ד שיוליכהו לערכאות של גוים, ושיקבל עליו שאחר שיזכה בדינם יבוא וידיין בפני דייני ישראל ומה שיזכה בדין התורה יקח, ואם לא יזכה יחזרנו לחברו".
אולם בשו"ת משפטי שמואל (שאלה צד) כתב להיתר, וז"ל "יש לדייק כך מלישנא דגמ' דקאמר גברא רבה וכו' וכתב רש"י ז"ל הפל עליו את הכותל דחהו בידיים, עכ"ל. ומזה יש לדייק כמה מילי, דאף על גב דודאי בהיותו לפני ערכאות של גוים יכבידו עליו העול ואולי יבוא לצרה גדולה, מכל מקום יש היתר בדבר אחרי דזה פשע בתחילה". גם כסף קדשים (סימן כ"ו) כתב שאמנם עדיף נידוי מאשר להרשות לילך לערכאות, אך היכא שיש ספק אם יועיל הנידוי, ויש אומדנא שיועיל בערכאות של גויים, "יכולים להרשות לילך בערכאות של גויים, גם אם ידוע ודאי שהם יקנסו הרבה וילך לטמיון למשרתי ערכאות של גויים כל הקנס, וכמו שאחר התראה וסירוב הולכים בערכאות של גוים להוציא את שלו, גם אם ידוע שיהיה פסידא ע"י זה אל המסרב כהנה וכהנה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
