ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
- משפחה חברה ומדינה
- מצוות התלויות בארץ
- ביכורים ומצוות נוספות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
ועוד נאמר (דברים כו, ה) : "וענית ואמרת" ופרש"י, עניה היא בכל רם. כלומר מקרא ביכורים מצותו להאמר בקול, ומשמעות הדברים, שגם אחרים העומדים במקום הנפת הביכורים ישמעו. ואילו בתפילה מצינו (שמואל א, א, יג) "וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע" ולמדו ממנה בגמ' (ברכות לא, א) שתפילה לפני הקדוש ברוך הוא, צריכה להיות בלחש, שאחרים העומדים ליד המתפלל לא ישמעו את תפלתו. ואדרבה המשמיע קולו בתפילתו הרי זה מקטני אמנה, שנראה כחושב, שאין הקדוש ברוך הוא שומע אלא אם כן יגביה קולו. ומדוע מקרא ביכורים שאף הוא אמירה לפני הקדוש ברוך הוא, צריכה להיות דוקא בקול רם, שאחרים ישמעו?
אלא הבאת ביכורים בכלי אינה באה כדי להביאם למקדש בכלי, שזה פשוט כפי שנתבאר, כי אם להיות כלי קיבול לקבל ולקחת את השפע היורד ממרומים, בעטים של הביכורים, להביא ברכה עד בלי די לביתו של המביא. שהנה שנינו במסכת ביכורים (פרק ג, משנה ח):
"עשירים היו מביאים ביכוריהם בקלתות של כסף וזהב היו נותנים את הביכורים, ואת הכלי היו לוקחים חזרה. ואילו עניים שהיו מביאים ביכוריהם בקלתות של נצרים היו נותנים את הביכורים, ולא קיבלו את הכלי חזרה".
ואמרו (ב"ק צב, א) "דעניות אזלא בתר העני". ומדוע מפסידים את העני ולא את העשיר?
אלא, עשיר , פירושו, שהוא עשיר בדעת ונותן את הביכורים בנפש חפצה, דוקא ראשית פרי האדמה אשר עמל בו והוא מצפה לו יותר. מפני שהוא מבין שאת הברכה בשדהו ובפירותיו לא השיג ביגיעו, כי אם ברכת ה' שנתן לנו את הארץ הזאת ולא רק לנו אלא לאבותינו, ולפיכך במקרא ביכורים אין הודאה על פרי האדמה בלבד, אלא שהקורא מתחיל מארמי אובד אבי וממשיך בגלות מצרים ובגאולה ממנה עד שהוא מגיע להנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי, כי הנתינה שהקדוש ברוך הוא נתן, אינה ליחיד אלא לעם כולו ולא רק לאותו דור אלא לדורות ישראל כולם. וכאשר היחיד מתאחד עם הכלל הן בדורו והן בדורות שקדמו לו, הוא נקשר לצינור השפע שהקדוש ברוך הוא נותן לעם ישראל.
לפיכך ציותה תורה לומר זאת בקול רם לשתף עצמו עם אחרים. לא כתפילה שהיא בקשת צרכיו הפרטיים, ולכן היא נעשית בלחש, כי הבורא שומע גם לחשו של הפונה אליו בלב שלם, ונענה לו.
משאין כן העני בדעת שאמנם הוא מביא ביכורים אך עושה זאת כמי שכפאו שד, כי הוא רואה, שאת פרי עמלו יאכל איש זר לו, הכהן, ולא דיו לכהן זה לקבל פירות שניים ושלישיים שהינם טובים מאד, אלא דוקא הראשית, כאילו שהוא בעל הבית ובעל השדה הינו שכירו. לפיכך אין לו כלי קיבול להביא ברכה לביתו.
ובזה נבין דברי יונתן בן עוזיאל שפירש את הנאמר בהמשך הפרשה (כח, ה), ברוך טנאך ומשארתך "ברוך סלי ביכוריכם וחלת העיסה שלכם". וכן פירש בקללות (שם, יז) "ארור טנאך ומשארתך ארורין סלי בכוריכם וחלת עיסתכם". (ולא פירש דמיירי בפרי אדמתך הניתנים בסלים להביאם הביתה, כי בהמשך (בפסוקים ח, יח), מוזכרים אסמי התבואה והפירות, ומדוע הקדים לברך הטנא והעיסה, אלא שהכוונה לטנא שנאמר בהבאת בכורים ושמת בטנא ומשארתך היא העיסה ממנה מפרישים חלק לחלה ).
אכן צריך להבין, כיון שמדובר שאדם מביא ביכורים ומפריש חלה, שהוא מקיים מצות הבורא שניתנה לנו בתורה, מה הכוונה שהמצוה כביכול ארור. ברם לאמור, הרי ניתן לקיים המצוה כעשיר בדעת, תוצאה מכך תשרה ברכת ה' במעשה האיש. וכן הפרשת חלה מעיסה ונתינתה לכהן, מביאה ברכה במעשי האשה בבית, (שהאשה היא זו שמפרישה החלה כמבואר במסכת שבת (פרק ב, משנה ו,)). נמצאו כל ענייני הבית מתוקנים, האיש מצליח בפרנסתו בחוץ והאשה בעבודתה בתיקון ביתה. אך כאשר אדם מקיים מצות אלו כעני בדעת, שלבו דואב עליו שהוא חייב לתת משלו לכהן שלא עמל בו, הטנא שהוא כלי קיבול הברכה להביאו לביתו, נעשה ארור, ולא דיו שלא הביא ברכה אלא הוא מהוה כלי קיבול לקללה, שחלילה מביאה לביתו. איש כזה אינו מצליח בפרנסתו ובמעשיו בחוץ, ואף האשה נכשלת בהעמדת ביתה באופן טוב.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










