ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
משפחת חזן מתגוררת בבניין משותף שהקומה הראשונה בו משמשת לצרכי מסחר. לחברת 'נכסים בע"מ' שבבעלותה שטחי מסחר, גם חניון תת קרקעי גדול וכיום היא משכירה בו שטחי חניה למנויים.
משפחת חזן רכשה מ'נכסים' מחסן בגודל של 60 מ"ר בחניון התת קרקעי, שהוצמד לדירה שבבעלותה. המחסן משמש לאחסון של ביגוד למכירה.
'נכסים', אינה מאפשרת למשפחת חזן, להכניס משאיות של ספקים לפריקת סחורה במחסן.
לטענת 'נכסים', הובהר למשפחת חזן שאם יבקשו להכניס רכבים, יהיה עליהם לשכור שטח חניה. הם מאפשרים לחזן להכניס סחורה באופן רגלי. לטענת חזן, נאמר להם רק שמכירת המחסן אינה כוללת שטח חניה קבוע. בתקופת הרכישה, נכסים לא מנעה מהם להכניס רכבים, שכן החניון בו נמצא המחסן, היה פתוח לכל דיכפין. רק משסגרה 'נכסים' את החניון והחלה להשכיר את החניות בו, התחילו השומרים למנוע מהם להכניס סחורה.
'נכסים', טוענת שאין הצדקה לכך שתינתן לחזן אפשרות לפריקת סחורה, כיוון שכלל אין אישור לבניית מחסן באותו מקום, והדבר הובהר בחוזה המכירה בו נכתב שהשטח "על פי היתר הבניה ביעוד לחניה בלבד". לטענת חזן, זה המצב החוקי, אך השטח נמכר להם תחום בקירות, סגור בדלת לשימוש כמחסן. 'נכסים' מודה שהשטח עם קירות ודלת, אך זה לא מקנה למשפחת חזן זכויות.
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
132 - הפרת זכויות יוצרים ג'
133 - עין יפה
134 - נתיב תנועה
טען עוד
דיון
ההיבט החוקי – יש להבחין בין הזכויות המשפטיות כלפי 'כולי עלמא', לבין מערכת היחסים בין שני הצדדים. בניה הנוגדת חוק, אינה מזכה את הבונה בזכויות שאינן לו, שכן בסמכות בית העריה להרוס את אותה בניה 1 .
מן העבר השני, במצב הנתון בו המוכרת מכרה את הנכס הבנוי – כאשר דנים במערכת היחסים בינה ובין הקונים, אין היא יכולה לטעון כלפי הקונים שאין להם כל זכויות, אלא על פי החוק. שכן התמורה שקיבלה המוכרת התייחסה למציאות קיימת בה השטח משמש כמחסן מסחרי, ומנקודת מבט זו יש לדון את ההסכמות שבין 'נכסים', לבין משפחת חזן.
הדיון ההלכתי הוא, מהי אפשרות הגישה שניתנה למשפחת חזן – האם רק גישה רגלית, או גם גישה על ידי משאיות לצורכי פריקת סחורה.
בגמרא במסכת בבא בתרא, נחלקו תנאים, האם במקום ספק, יש לפרש את הכלול במכירה באופן רחב ולכלול במכירה גם את הדרך, או שיש לפרש אותה באופן צר.
במשנה במסכת בבא בתרא 2 , נחלקו רבי עקיבא וחכמים, מה הדין כאשר אדם מוכר לחבירו בור בתוך חצרו.
לדעת רבי עקיבא, מכירת הבור כוללת את הזכות להכנס לרשות חברו על מנת לדלות מים מן הבור. ואילו לדעת חכמים אם רוצה הקונה להגיע לבור: "צריך ליקח (=לקנות) לו דרך" וזכות זו אינה כלולה במכירה.
הגמרא 3 מסבירה את שורש מחלוקתם: "דרבי עקיבא סבר: מוכר בעין יפה מוכר, ורבנן סברי: **** מוכר בעין רעה מוכר". להלכה, נחלקו נפסק ברמב"ם ובשו"ע 4 כרבי עקיבא – שהמוכר בעין יפה הוא מוכר. לגבי השאלה איזו דרך ניתנה לקונה, יש לדון על פי סוג הנכס שנרכש בהתאם להנחה ש"בעין יפה הוא מוכר" 5 .
בענייננו, שמדובר במחסן שמתאים ונועד לצרכי מסחר, האופן הרגיל להשתמש במחסן כזה הוא על ידי הבאת הסחורה ברכבים. על כן, סתמן של דברים הוא שהמכירה כוללת את האפשרות להגיע למחסן באמצעות רכב מסחרי. 'נכסים', אשר טוענת שיש להגביל את הכניסה להליכה רגלית, צריכה להביא ראיה שעל דעת כן מכרה את המחסן.
פסק הדין
משפחת חזן רשאית להיכנס לחניון לצורך פריקת סחורה במחסן שרכשה מ'נכסים'.
^ 1.פד"ר כרך יב 3, 15
^ 2.דף סד ע"א
^ 3.דף ס"ד ע"ב
^ 4.שו"ע חו"מ סימן רי"ד סעיף א
^ 5.ראו גם שו"ת תורת חיים, ח"א סימן לא
הלכה פסוקה ביטול הזמנת אולם לחגיגת בר מצווה בגלל הקורונה
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
