ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
אולם, מסופקני אם אי פעם התבקשו אנשים לבחור את 'אנשי החינוך' של ההיסטוריה האנושית. אנשים המהווים דמות מופת חינוכית לכל הדורות. אם יתבקשו אנשי העולם בכלל, ובני העם היהודי בפרט, למצוא את 'איש החינוך' של כל הדורות, וודאי נגלה מגוון דמויות מיוחדות.
באופן אישי, אציע שני גדולי עולם, המרוחקים זה מזה דורות רבים, אך מבחינה חינוכית צעדו בדרך אחת מיוחדת וגדולה עד מאד. את שתי הדמויות נפגוש בשבוע הבא עלינו לטובה, הלא הם – יעקב אבינו... והמגיד הגדול ממזריטש. (חלילה, איני בא להשוות ביניהם, וודאי אינה דומה מעלת האבות הקדושים למעלת אחד מגדולי האחרונים, "ואם ראשונים כמלאכים, אנו כבני אדם"). את אבינו יעקב אנו פוגשים בפרשיות השבוע, ויום ההילולא של המגיד ממזריטש יחול ב – יט כסליו, המצוין בקהילות החסידים בכלל ובחסידות חב"ד בפרט.
ומה הייתה דרכם החינוכית המיוחדת?
דרכו של עולם, שלמחנך גדול יש השפעה משמעותית על חניכיו. לפיכך, אפשר לראות בתלמידים את חותמו ודרכו של המחנך. כך, מצמיחים מחנכים ומנהיגים רבים, אנשים רבים בעלי דרך אחת משותפת. כולם צועדים בדרך אחת ומדברים בשפה אחת, "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים".
אולם, זוהי דרכם של מי שרואים את דרכם ואישיותם כדמות מופת, וממילא על חניכיהם לחקותם ולהפוך לכפילים שלהם. במקרים כאלו, מי שחפץ ללמוד מהם, נאלץ לבטל את אישיותו ולכפוף את עצמו כדי לחסות בצילם.
בדרך חינוכית שונה צעדו הדמויות המדוברות. יעקב אבינו זכה ב – 12 בנים, שבטי י-ה. השבטים היו אנשים עם כוחות גדולים. מהפרשיות הבאות אנו למדים גם שהם היו שונים באופיים זה מזה, וכל אחד מהם משך בעוצמה לכיוון אחר. קשה מאד להטביע חותם בחבורה תוססת כזו. הפתרון הקל הוא להתוות דרך אחת ולכוף את כולם לצעוד בה או לחילופין לוותר על חלק מהדמויות ולאסוף רק את הדמויות הקרובות יותר לדרך המשותפת.
אך יעקב אבינו, כמחנך דגול, זכה לגדל את כולם בדרכו של 'ישראל סבא'. ללכדם, לאחדם, להופכם לחלק מתנועה אחת משותפת, עם ישראל. ויחד עם זאת, לאפשר לכול אחד מהשבטים ללכת בדרך המיוחדת שלו, שהרי כל אחד מהשבטים הפך למנהיג של תנועה ודרך מיוחדת. וכידוע, לכל שבט שער מיוחד בשמיים ושביל מיוחד בעבודת ה'.
בדרך דומה נהג המגיד ממזריטש. המגיד הנהיג את הדור השני בחסידות. הוא הפך את החסידות מתנועה קטנה בהנהגת הבעל שם טוב הקדוש לתנועה גדולה המתפשטת במהירות לארצות ואגפים שונים. סודו הגדול היה החינוך. הוא זכה לגדל, לפחות 30 תלמידים, שכל אחד מהם הפך למנהיג חסידות המבטאת דרך מיוחדת בעבודת ה'. אינו דומה רבי אהרון מייסד חסידות קרלין המדגישה את התפילה, לרבי שניאור זלמן מייסד חסידות חב"ד המעמיקה והשקולה. לא הרי רבי לוי יצחק מברדיטשב סניגורם של ישראל, לרבי אברהם המלאך המצוי כל העת בדבקות פנימית בה'. ויחד עם זאת, כולם צועדים בדרך משותפת, דרך החסידות.
כוחו הגדול היה באימון העצום שרחש לנשמתם הגדולה של תלמידיו, ובענוותנותו העצומה להשקיע את כל כולו בהצמחתם כל אחד לפי דמותו הייחודית. מספרים עליו, שבשעה שהיה אומר דברי תורה, הרי כל אחד מהתלמידים שמע את הדברים שהיה צריך לשמוע ולא שמע את הדברים שהיו מכוונים לאחרים.
עיקרון זה גם עומד בעומק המסורת החב"דית, שבעת פטירתו, הטילו התלמידים גורל ביניהם – מי יזכה לאחוז ברבי בעת הטהרה, ובחלקו של האדמו"ר הזקן נפלה הזכות לטבול את ראשו של המגיד. ללמדך, שכל אחד מהתלמידים התחבר לפן אחר באישיותו של הרבי, לפי דמותו של כל אחד מהתלמידים. (ואדמו"ר הזקן מייסד חב"ד, שמשנתו – ח'כמה ב'ינה ד'עת, זכה בראש משכן החכמה).
ויהי רצון, שנזכה ללכת בדרכם של מחנכים דגולים אלו, להלך לפי רוחם של ילדינו וחניכנו, ולהצמיחם לדרך טהורה ויראת שמיים לפי אישיותם המיוחדת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
