ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מעיינותיך
- כסליו
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- י"ט כסליו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
חיבה יתירה נודעת להמשך זה בעיני כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע - "אין דעם המשך האט ער זיך געקאכט" [=הוא עסק בלהט בהמשך זה].
בהמשך זה ישנם "גדולות ונפלאות" לגבי שאר ההמשכים, אפילו בערך ה"נפלאות" שבהמשך תרס"ו.
המשך זה - שלא כמו כו"כ ענינים שלא נשתמרו בשלימותם - נשתמר וישנו בשלימותו (מתחילתו ועד סופו, עם חלוקת הפרקים והקיצורים, וגם החלק שלא נאמר) - בצילום שנמצא ברשותי מכו"כ שנים.
כשכ"ק מורי וחמי אדמו"ר נסע מביתו, חיפש מישהו שיוכל לסמוך עליו ולהשאיר בידו את הכתבים על מנת להחזירם בשלימות, וכנראה, שלא היתה לו ברירה אלא למוסרם בידי. כשראיתי שבין הכתבים שנמסרו בידי ישנו גם "המשך תער"ב", חטפתי מיד ועשיתי "צילום" מכל ההמשך, וצילום זה נמצא ברשותי עד היום הזה.
כאשר כ"ק מו"ח אדמו"ר הפקיד את הכתבים בידי, ידע מן הסתם שאעתיקם, ובמילא, הרי זה באופן ש"אדעתא דהכי הפקידו", שאז "מותר . . להעתיק ממנו". וכך הוי מעשה: עשיתי צילום כאמור ונמצא ברשותי עד היום הזה.
ענין זה אינו נותן לי מנוח זה כמה וכמה שנים:
היתכן שכל המאמרים וההמשכים מתפרסמים בדפוס, מלבד המשך זה - תער"ב - שעדיין לא נתפרסם בדפוס?! וכיון שנמצא ברשותי צילום של ההמשך, ויכולני למסרו לדפוס נושא אני באחריות על היפך הפצת המעינות חוצה! ולאידך, מצד כמה טעמים (שבודאי יש להם מקום בשכל דקדושה) יראתי למסור המשך זה לדפוס, ונתברר שיש מקום לחשש וכו'. ובכל אופן, מכיון שבמשך כל השנים עד עתה נתעכבה הדפסת המשך זה, הרי זו הוכחה שעד אז לא הגיע הזמן לכך.
אמנם, סוף סוף הגיע הזמן לעשות ענין מיוחד בנוגע לתורת החסידות ע"י הדפסת המשך זה, ולכן עלה ברעיוני ("איך בין געפאלן אויף א המצאה") להטיל ענין זה בין החסידים - שישתתפו עמדי בנשיאת האחריות על הדפסת והפצת המשך תער"ב בשלימותו, באופן שתהא יד הכל שוה.
וזאת למודעי: אין מבקשים מאף אחד לכסות את כל ההוצאות של הדפוס, או לטרוח בעניני הדפוס, ואפילו לא התחייבות ללמוד את ההמשך כולו, מראשיתו ועד סופו, כי אם השתתפות בנשיאת האחריות על ההדפסה וההפצה, שלמרות כל הסברות והחשבונות כו', הוחלט, על דעת הרבים, שעכשיו הגיע הזמן להדפסת והפצת המשך תער"ב.
וכדי לקבוע בוודאות שענין זה נעשה על דעת הרבים ובאחריותם, צריך הדבר להתבטא לא רק בדיבור אלא גם במעשה בפועל, ע"י השתתפות גשמית בממון כפשוטו, על דרך מה שכתוב בתניא (פל"ז) ש"הואיל ובמעות אלו היה יכול לקנות חיי נפשו החיונית הרי נותן חיי נפשו".
ולכן, הצעתי ובקשתי, שכל מי שמוכן ורוצה להשתתף באחריות על הדפסת המשך תער"ב, יתן בהקדם דולר אחד (לא פחות ולא יותר) לקופה מיוחדת ב"מזכירות" (ובשאר המדינות - יתנו בשטרות דמדינותיהם בסכום השוה לדולר אחד, למשרד ד"מרכז לעניני חינוך" או "מחנה ישראל" שבמדינה ההיא). וכל הרוצים - יכולים לתת גם עבור נשותיהם ובני ביתם, כולל גם תינוק בן יומו - דולר אחד עבור כל אחד ואחת, ולפי מספר השקלים יוודע מספר המשתתפים.
בענין זה אינו נוגע פירוט שמותיהם של המשתתפים אלא מספרם: כך וכך שקלים עבור כך וכך נפשות מישראל. ובודאי יהי' מספר מרובה (לא רק באיכות, אלא גם בכמות) של משתתפים, מאנ"ש, חסידים וכלל ישראל, "הקטנים עם הגדולים", שיסכימו ויקבלו על עצמם להשתתף בדבר.
השנה - שנת תשע"ב, מולאים מאה שנה להמשך תרע"ב. בחודשים האחרונים יצא לאור ספר חדש "שיעורים בהמשך המאמרים תער"ב" ובו - פירוש, ביאור ומראי מקומות למאמרי החסידות שבהמשך תער"ב מאת הרב יצחק ערד.
לספר מספר מעלות, ההופכות את הלימוד ב'המשך' נגיש ללומד והמעיין:
א. בתוך טקסט המאמר משולב ביאור בשפה קלה, בצורת לימוד בחברותא, המסייע להבין את מהלך העניינים ולפרש את המושגים הקשים.
ב. כל הראשי תיבות נפתחו במילואם, והמילים (הבודדות) בשפת האידיש תורגמו.
ג. הושם דגש על מהלך העניינים הרחב שבמאמרים, כך שבמהלך הלימוד יכול הקורא לשמור על רצף הנושאים, ולראות את מהלך העניינים הכללי שבמאמרים, וכיצד ההמשך מחולק לנושאים ותת נושאים.
ד. בשולי הגיליון הובאו מרבית מראי המקומות, ואף ציטוטים ממאמרים וספרים נוספים שהרבי מציין אליהם בתוך המאמר.
ה. בתחילת כל פרק הובאה כותרת המסכמת ומתמצתת את הנושא המדובר בפרק, וכמו כן בתוך הפרק עצמו ישנה חלוקה לכותרות משנה.
ו. בסוף כל מאמר ישנו סיכום של המאמר, העוזר לשמר את הרצף בין המאמרים, ולחלקם לתת נושאים.
ז. מפעם לפעם הובאו טבלאות העוזרות לסכם ולסדר את הפרטים המבוארים במאמר.
לסיכום, הספר מהווה כלי עזר מצוין ללימוד ההמשך, ומסייע ללומד 'להחזיק ראש' בהבנת העניינים המופלאים המבוארים בהמשך המיוחד.
הספר הראשון (על 12 המאמרים הראשונים) יצא לאור לפני מספר חודשים, והתקבל באהבה וחיבה אצל לומדי החסידות.
בימים אלו נמצא בדפוס הכרך השני בסידרה על עוד 11 מאמרים, המהווים יחד עם הכרך הראשון חטיבה שלמה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.










