ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
"בבית שני, כשמלכו יוון, גזרו גזרות על ישראל, ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות..." הרמב"ם שעוסק בהלכות פותח את דיני חנוכה בתיאור היסטורי ומדגיש מתי נס חנוכה קרה. מדוע?
הגמרא במסכת יומא (כט, א): "אמר רב אסי: למה נמשלה אסתר לשחר (אילת השחר)? לומר לך: מה שחר סוף כל הלילה - אף (נס פורים) אסתר סוף כל הנסים" ("אז רוב נסים הפלאת בלילה"). ומקשה שם הגמרא: "והא איכא חנוכה" (שנס חנוכה היה אחרי אסתר). ומתרצת הגמרא: אסתר סוף כל הנסים ש"ניתנה לכתוב" בכתבי הקודש במגילה "קא אמרינן" אבל הנסים שהיו אחרי אסתר לא נכתבו בכתבי הקודש. מגילת חנוכה לא נכתבה - חנוכה הוא יום טוב של תורה בעל פה. בתקופת הבית הראשון היו נביאים, והיתה כתיבת קודש. בתקופת הבית השני ניטלה הנבואה, הופסקה כתיבת הקודש והחלה התורה שבעל פה. היוונים, כל רצונם היה להעבירנו מדתנו - להשכיחנו תורתך. לא מלחמה פיסית, לא גלות אלא העברה מדת. ההזכרה שמאורעות חנוכה היו בימי בית שני, בימי תחילת התורה בעל פה, היא ענין מהותי - ענין הלכתי - התורה היא אחת מדגיש הרמב"ם. מלחמה רוחנית הוא גם מלחמה נגד התורה שבעל פה.
הגמרא ביומא (סט, ב) אומרת: בנחמיה ט' כתוב: "'ויצעקו אל ה' אלהים בקול גדול' מאי אמור? אמר רב ואיתימא רבי יוחנן" כך אמרו ישראל באותה שעה: "בייא בייא" (רש"י: לשון זעקה וקובלנה) מבקשים אנחנו שתמסור בידינו את יצר הרע של עבודה זרה כי "היינו האי דאחרביה למקדשא..." ושרף את היכלו, וקטל צדיקים ואיגלה ישראל מארצם "ועדיין (יצר הרע) מרקד בינן". הבטחת לנו שכר כנגד יצר הרע "לא איהו בעינן, ולא אגריה בעינן" (אנחנו מוותרים על יצר הרע וגם על השכר. והקב"ה קיבל בקשתם: "נפל להו פיתקא מרקיעא, דהוה כתב בה אמת... אמר להו נביא (זכריה) לישראל: היינו יצרא דעבודה זרה".
הנה כי כן חנוכה הוא החג הראשון מאז אין יצר הרע לעבודה זרה ומאז פסקה הנבואה והחלה תורה שבעל פה וחיי המעשה ניתנה לחכמים (כדאי לראות על כך את הגר"א בביאוריו ובהגהותיו לסדר עולם, פרק ל, ס"ק יב).
הלכות חנוכה הן הלכות של תורה שבעל פה. ואומתנו איננה אומה כי אם בתורותיה (בשתיהן - בכתב ובעל פה).
בהמשך הגמרא ביומא (שם) מסופר שישראל אמרו: "הואיל ועת רצון הוא..." נבקש עוד דברים שיתבטל יצר הרע של עריות ועוד. לאחר ברור מצאו שבלי יצר הרע בכלל אין אפשרות שהעולם יתקיים.
בדורנו קיימים מתיוונים בתוכנו אבל המלחמה הנערכת היום, כאילו נגדם, היא מלחמה שתוצרתה מעודף כח ותוצאתה יכולה להביא לאסון. מה נעשה אם מחר יעבור הכח לצד השני והוא זה שיכפה מלחמה אנטי תורתית? המלחמה הרוחנית המוגזמת היום דומה לרצון לבטל כליל את יצר הרע מתוכנו. אנא, תנו לעולם להמשיך להתקיים!
ענג שבת (309)
הרב אורי סדן
75 - על משפט וכלכלה בפרשת וישב
76 - פרשה אקטואלית עונג שבת חנוכה
77 - מעוז צור - דקדוקים לשוניים
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
