ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- חופה, חתונה ושבע ברכות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש דרישה הלכתית רשמית שהבעל "יקנה" את אשתו בכך שישים על אצבעה טבעת ויאמר שהיא כעת מקודשת לו לפי דת משה וישראל. למעשה, כל פריט בעל ערך כספי יכול לשמש "לקנייה" הזאת, אף שטבעת הייתה הפריט המועדף והשימוש בה נהוג כבר אלפי שנים. עם זאת, יש בתלמוד דיונים על טקסי נישואים שבהם נעשה שימוש בפריט אחר. השימוש בטבעת בטקס קיים מקדמת דנא וכבר הפך לחלק סטנדרטי מהטקס לפני אלפי שנים. זה השלב בטקס שיוצר את היחסים שנקראים "אירוסין", שהוא מצב שקושר את בני הזוג יחד, אך עדיין לא מתיר קשר אישי מוחלט. הנישואים עצמם מתקיימים בשלב החופה עצמה, כשהכלה מצטרפת אל החתן מתחת לחופה, בממלכה הפרטית שלו, כביכול, וקוראים את שבע הברכות. הטקס ההלכתי הזה נקרא נישואין, והוא השיא הרשמי של החיבור הגופני והרגשי של בני הזוג זה לזה.
בימי בית שני ואפילו אחר-כך הייתה הפסקה של שנה בין שני הטקסים, האירוסים והנישואים. אך זה יותר מאלף שנים ששני הטקסים האלה מתרחשים במקביל, כטקס חתונה מלא ושלם אחד. אך לטקס השלדי הזה נוספו ברבות השנים מנהגים וניואנסים רבים שהתפתחו והוסיפו לטקס עוד דרמה, צבע ומסורת.
נהוג שההורים או קרובי משפחה אחרים של החתן והכלה מלווים אותם לעמוד מתחת לחופה. זאת הייתה המסורת במזרח אירופה והיא, פחות או יותר, הנורמה בכל טקסי הנישואים האשכנזיים. בישראל של ימינו, בחוגים רבים, נהוג להוביל את החתן אל החופה בריקודים של המוני חבריו, וגם הכלה זוכה ללווי דומה מחברותיה. ברבות מארצות הגולה, בייחוד באמריקה ובאנגליה, יש תהלוכת חתונה שאורכה לא קבוע ומשתתפים בה בני משפחה וחברים נבחרים. עדיין לא ברור אם תהלוכה זו היא תוצר של הטמעת מנהגים מהחברה הלא יהודית או מנהג ממקור יהודי. בחוגים אשכנזיים יש גם מנהג שאת הכלה מלוות אמה ואם החתן כשהיא מקיפה את שבע פעמים את החתן שעומד מתחת לחופה. משערים שמקור המנהג הזה הוא בקבלה ושהוא נולד לפני כמה מאות שנים בלבד. בחברה האשכנזית נהוג גם שלפני שטקס החתונה עצמו מתחיל, החתן מסיר את ההינומה מעל פני הכלה, בהתאם לקביעה התלמודית שאסור לגבר לשאת אישה לפני שהוא ראה אותה וזיהה את פניה.
בעבר חתונות יהודיות היו עניין פשוט בגלל המציאות הכלכלית והמגבלות החברתיות. בעשורים האחרונים הן הפכו לאירוע מורכב, מפואר ויקר הרבה יותר, בוודאי באמריקה, אבל גם בישראל. הסיבה היא, כמובן, השפע הקיים בקהילות יהודיות בכל העולם וגם ציפיות ולחצים חברתיים מוגברים. בשל העלות הכרוכה בחתונה, רבים מזמינים את החברים של הזוג הצעיר לקינוח וריקודים רק אחרי הארוחה.
חכמי התלמוד מזהירים שבתכנון ובהכנות לכל חתונה יש לצפות למידה מסוימת של כעס ומחלוקת. למרות הכול, חתונה היא הישג וציון דרך משמח בחיי המשפחה היהודית, והטקסים והמנהגים הנלווים לו מותאמים לשמחה שיש במאורע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










