ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- חופה, חתונה ושבע ברכות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רפאל בן חנה
האם אין מקום לקבוע תקנה לכל הציבור שלא יוציאו עבור חתונות יותר מסך מסוים, נניח יותר מששים או חמישים ש"ח למנה? שכן הלחץ הציבורי הוא כבד מאוד, ואם לא תהיה תקנה חמורה, קבועה ונחרצת, אלה שיעשו חתונות פשוטות ירגישו שלא בנוח, ורבים מהם ייאלצו להוציא הוצאות מיותרות כדי לעמוד בנורמה המקובלת.
מצוות סעודת הנישואין
תחילה צריך לעמוד על כך שמצווה לקיים סעודה חשובה בנישואין, וסעודה זו צריכה להיות יותר גדולה ומשמחת מסעודת יום טוב. ובנוסף ללחם צריך שיהיה בסעודה זו בשר ויין, שהם משמחים. ומסתבר שגם בשר עוף נחשב משמח כבשר, שכן מצינו בתלמוד (כתובות ה, א) שהיו מכינים עוף לחתונה.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
153 - חנופה לרשע ומחירה
154 - חתונה צנועה - לא בכל מחיר
155 - חתונה שמחה וצנועה
טען עוד
ויש לטרוח לקראת סעודת הנישואין, ותקנו חכמים שיתעסקו בסעודה שלושה ימים, משום כבוד בנות ישראל (כתובות ב, א). וזה כאשר משפחת החתן היתה מכינה את הסעודה בעצמה, אולם כיום כששוכרים קייטרינג, אין צורך שיכינו את הסעודה שלושה ימים, אלא די בכך שידאגו שהסעודה תהיה מכובדת. וכן צריך שיהיו מנגנים בחתונה (מהרי"ל, מ"א או"ח שלח, ד').
ואם החתן אינו רוצה לעשות סעודה כמקובל, יכולה משפחת הכלה לכוף אותו לעשות סעודה כראוי להם לפי כבודו ולפי כבודם (אג"מ יו"ד ב, קי"ב).
שלא להפריז בהוצאות
כדי לקיים את המצווה בהידור הראוי אין צורך להפריז בהוצאות, שכן אפשר לקיים חתונה שמחה במחיר נמוך בהרבה מהמקובל כיום. לפיכך ראוי לעודד את הציבור לקיים חתונות שמחות וצנועות, כל אדם וכל חוג יחסית למצבו, באופן שסעודת החתונה תהיה יותר חשובה ומכובדת מכל שאר הסעודות שבימי חייהם, אבל לא בהפרזה שנועדה להתפאר ולהתגאות.
וכן ראוי לשכנע את מי שמצבם הכלכלי רעוע, שאף אם הם משתייכים לחוג מבוסס יותר, שיקיימו חתונה לפי יכולתם, וישמרו את הכסף המועט שבידם לדברים נחוצים יותר, כמו עזרה לזוג הצעיר בלימודים וקניית בית ורהיטים.
אין ראוי לקבוע תקנה מחייבת לכלל הציבור
חוג סגור יכול, בהנהגת גדוליו, לקבוע בזה תקנה, והדבר יכול להועיל לו. אבל לכלל הציבור, שהוא מגוון מאוד, אין ראוי לקבוע תקנה שתחייב עשירים כעניים, ספרדים כאשכנזים. ואפרט מעט את הבעייתיות שבתקנה כללית, גורפת ומחייבת.
כיצד ראוי לעשירים לנהוג
אנשים עשירים שנוהגים בעשירות, ראוי שיעשו לילדיהם חתונות יקרות. הם הרי מוציאים הון עתק על מותרות - דירות, מכוניות, בגדים, רהיטים, נופש, טיסות לחו"ל. ומדוע שדווקא כאשר מדובר בחתונה, שהיא מצווה גדולה, יחסכו כך שתהיה פחותה יותר מכל הסעודות שלהם בשבתות ובמסעדות? להיפך, דווקא אנשים אלו צריכים להוציא על חתונות ילדיהם יותר, כדי להבליט שאחרי הכול, ערך הנישואין עומד מעל למותרות. אמנם עליהם לשים לב שמגמת ההוצאות תהיה לקיים חתונה שמחה ומכובדת, שתבליט את הקדושה והמצווה שבנישואין, וישתדלו שישתתפו בה בני תורה ועניים, כדי לשמח את ליבם, ולא כדי להתפאר בעיני חבריהם בעושרם הרב. וזו הצניעות הנדרשת מעשירים.
בן יחיד
בנוסף לכך, יש אנשים שלמרות כל התפילות והמאמצים זכו לבן אחד בלבד, והנה הגיע לחתונה, והם כל כך שמחים, ורוצים לשתף בשמחתם את כל מכריהם וכל קרוביהם, גם הרחוקים. האם נוכל לגזור עליהם לעשות חתונה מעוטת משתתפים? האם נוכל לגזור עליהם לקמץ בהוצאות? רק פעם אחת יובילו בן לחופה, ולא ניתן להם לשמוח בו שמחה גדולה?! וכך מסופר גם על אברהם אבינו ושרה אמנו, שלאחר שהמתינו כל כך הרבה שנים ללידת יצחק, עשו לכבודו משתה גדול, שנאמר (בראשית כא, ח): "ויגדל הילד ויגמל, ויעש אברהם משתה גדול ביום היגמל את יצחק".
מנהג רבים מבני עדות המזרח
במשפחות רבות, בעיקר מקרב יוצאי עדות המזרח וצפון אפריקה, מקובל שהמוזמנים לחתונה משלמים את עלות המנה שלהם בתוספת מסוימת, וזו היא מתנתם. ואם יגישו בחתונה מאכלים פשוטים וזולים, גם המתנות יהיו בהתאם. נמצא שבני הזוג לא ירוויחו דבר מחסכנותם. לפעמים גם למוזמנים תיגרם עגמת נפש. הם קיוו לשמוח בחתונת בן משפחתם, לבשו את מיטב מחלצותיהם, פינו לעצמם ערב שלם, נסעו דרך ארוכה, ולבסוף קיבלו אוכל שאצלם בבית היו מתביישים להגיש אפילו לפני אורח פשוט. הם חשים שלא כיבדו אותם כיאות. הרי בחתונה שלהם נתנו אוכל טוב לכולם, ומדוע אין משיבים להם כגמולם. שמעתי על אנשים שלאחר שאמרו מזל טוב, השתתפו בחופה, ניסו קצת לאכול והתאכזבו, יצאו מהחתונה בפחי נפש, וכדי לפצות את עצמם, הלכו לאכול ארוחה במסעדה.
לסיכום, כיוון שמקובל באותן משפחות שהמוזמנים מממנים את עיקר ההוצאות של החתונה, וכך גומלים ומחזירים זה לזה, מדוע צריך לבטל את מנהגם, שיש לו מקורות בתלמוד (ב"ב קמד, ב-קמה, א, טור ב"י אה"ע סימן ס').
אמנם, ברור שגם משפחות אלו נדרשות לצניעות. וכשהם באים לבחור אולם ותפריט, עליהם לחשוב על המצווה ולא על ההתפארות בעיני המוזמנים. שלא יבקשו "לערוך ערב שלא יישכח", אלא לשמוח שמחה אמיתית, ואז מן הסתם יבזבזו פחות כסף.
משפחות מעורבות
ברוך ה', בזמנינו עם ישראל חוזר לארצו ומתלכד, וממילא יש משפחות מעורבות מבני עדות שונות ומנהגים שונים. ואז, גם אם בצד אחד נוהגים לשלם את מחיר המנה, אם הצד השני אינו נוהג כך - בעלי השמחה אינם יכולים לסמוך על כך שהמוזמנים יחזירו את ההוצאות, ועליהם לערוך חתונה לפי יכולתם. ואם הם במצב כלכלי בינוני או נמוך, עליהם לקיים חתונה חסכונית, ולהתנצל מראש בפני מי שנהג להזמינם לחתונות מכובדות, ועתה לא יוכלו להשיב להם כגמולם.
משפחות ברוכות ילדים
בנוסף לכך, מנהג זה יכול להתקיים בקרב משפחות קטנות ובינוניות, בנות שלושה עד חמישה ילדים, שאינם באים לסעודת החתונה עם כל הילדים. שאז הם מסוגלים לשלם את מחיר המנות שלהם, שהוא מעט יותר מהמקובל במסעדות. אבל אם הם זכו למשפחות ברוכות ילדים, קשה לצפות מההורים לשלם את מחיר המנות של כל בני משפחתם, וממילא לא ניתן לקיים חתונה באולם יקר או בינוני תוך תקווה שהמוזמנים ישלמו את מחיר המנות שיאכלו. במשפחות כאלה, אם בעלי השמחה עשירים, יוכלו לקיים חתונה יקרה. ואם מצבם הכלכלי ממוצע, עליהם להוריד באופן חריף את מחיר המנה, מסביבות עשרים דולר לעשרה דולר. כך יוכלו לחתן את ילדיהם בנחת בלי להיכנס להוצאות כבדות מדי ובלי שיתאכזבו מבני משפחתם, שלא היו מסוגלים לשלם את מחיר המנות שאכלו.
הורדת מחירי האולמות
ועדיין יש מקום להוזיל את מחירי החתונות, כמו גם את מחיר הדיור והחינוך (בהם נמצאת ההוצאה הכספית הגדולה). ואקווה בעז"ה בשבוע הבא להוסיף הצעות משלי לקיום חתונות שמחות וזולות. לפני כן אספר על חתונה אחת ששמחתי בה.
מעשה שהיה
לפני כמה שנים ליוויתי חתן ממשפחה מעוטת הכנסה. האב עבד בפינוי זבל מטעם חברת כוח אדם. האם עבדה בניקיון, ולא בבתים פרטיים כמו עובדי הניקיון המכובדים, אלא במוסד ציבורי, במקום שכל האנשים דורכים עליו כל היום. הם גרו בשכונת מצוקה של אחת מעיירות הספר. אחדים מחבריו של החתן התדרדרו לפשע, ורובם לא סיימו לימודים תיכוניים והתגלגלו בעבודות שונות. הבחור הגיע לישיבת הסדר, המשיך אח"כ ללמוד מקצוע מכובד באקדמיה, ובעזרת ה' יתברך מצא את בת זוגו.
כדרכי בקודש, המלצתי לו לקיים חתונה שמחה וזולה. אולם החתן אמר שהוריו מתעקשים בכל תוקף שהחתונה תהיה מכובדת. הם בחרו אולם יפה, דאגו שהאוכל יהיה משובח, כמקובל אצל בני עדתם. המשקאות החריפים היו מהסוג הטוב.
באותו זמן רבים דיברו על הוזלת החתונות, ואף ליבי נחמץ בקרבי, שמשפחה פשוטה צריכה להוציא שלושים דולר למנה. הם גם עמדו על כך שכל החברים מהישיבה יקבלו מנות רגילות.
בזמן החופה התבוננתי בהורים. הם עמדו שם זקופים וגבוהים, שקטים ואציליים. נדמה היה שקומתם גבהה באותה שעה. הנה בנם היקר - בחור ישיבה, מהנדס - מתחתן עם כלה נאה וחסודה. והם, שעובדים כל היום בזבל, שעלו מארץ נחשלת, הם גידלו אותו, חינכו אותו, טיפחו את כישרונותיו והביאוהו לחופה. הם התגאו בבנם. לאחר מכן בסעודה הם ריחפו בין השולחנות מלאי אושר, מזגו משקה לכוסות האורחים, לחצו ידיים והרבו לחייך. הם נראו אז יפים ואמיתיים כל כך, שדמעות עמדו בעיני.
חשבתי בליבי, יום כזה יכול לתת משמעות לכל חייהם. אחרי יום כזה, לעולם קומתם לא תשוח. גם כשיעבדו בזבל הם יידעו תמיד, וגם חבריהם ידעו, שהם אנשים מכובדים באמת, שגידלו בן טוב והוליכוהו לחופה בכבוד גדול ובסעודה משובחת. האם את השמחה שלהם צריך להשבית?
ועדיין אני ממליץ ומחנך לעשות חתונות זולות ושמחות, אבל כאשר אנשים שבאים מרקע שונה מחליטים לעשות חתונה כדרכם, אני מכבד את החלטתם, ושמח עימהם בשמחתם.
_______________
פורסם גם במדור 'רביבים' בעיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
