ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- יעדי הבית היהודי
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה בת רחמה
שאלה: ישבנו קבוצת בנות שלומדות באוניברסיטה והתלבטנו בשאלה, האם עדיף להתחתן מוקדם יחסית, ולפגוע במידה רבה בהתפתחות האישית שלנו, או שעדיף לסיים תואר ראשון ואפילו שני, ואח"כ להתחתן.
תשובה: המציאות שאנו חיים בתוכה מוגבלת, ואין ביכולתנו להגשים את כל שאיפותינו. היינו רוצים ללמוד הכל, לחוות הכל, לעשות הכל, לסייע לכולם בתחומי החברה, העלייה הקליטה והחינוך וכו'. אבל הזמן העומד לרשותנו מוגבל, ולכן עלינו לקבוע סדרי עדיפויות ולפעול על פיהם. ומי שינווט את חייו בלי סדרי עדיפויות נכונים, יש חשש סביר שיטעה ויזניח את הדבר החשוב עבור עיסוקים פחות חשובים.
ביחס שבין ההתפתחות המקצועית והמשפחה, ברור שהמשפחה קודמת. הנישואין ובניית הקשר והאהבה שבין בני הזוג היא ההתפתחות האישית הגדולה ביותר, ולידת הילדים היא היצירה הגדולה ביותר. לא לחינם אמר רבי אלעזר: "כל אדם שאין לו אשה (וכן אשה שאין לה איש) אינו אדם, שנאמר: זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם" (יבמות סג, א). ואפילו מי שכבר זכה להתחתן, אמרו חכמים (נדרים סד, ב) שאם אין לו בנים הרי הוא נחשב כמת, ולמדו זאת מהפסוק (בראשית ל, א) "הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי".
קביעת סדרי עדיפויות פירושו, שכאשר יש התנגשות בין שני ערכים, החשוב יותר קודם. וגם כאשר ההתנגשות אינה מוחלטת אלא חלקית, צריך להעדיף את הערך החשוב ביותר.
לכן, קודם צריך לדאוג לחתונה ולהקמת המשפחה, ועם זאת לעשות מאמץ, עד כמה שאפשר, לרכוש מקצוע ולהביא לידי ביטוי את הכשרונות השונים שה' חנן כל אישה. ואמנם נכון שאישה שתתחתן בגיל צעיר מסכנת במידה מסוימת את היכולת שלה לרכוש מקצוע ולהשתלם בו, אולם מנגד, הדוחה את הנישואין כדי לרכוש מקצוע מסכנת במידה שאינה פחותה את הסיכוי שלה להינשא.
ההבטחות והמציאות
התרבות המערבית המודרנית מבטיחה לכן שתוכלו להספיק הכל. לרכוש תואר מכובד, לפתח קריירה, ואח"כ להתחתן וללדת ילדים ולחנכם יחד עם התפתחות מקצועית מרשימה. בפועל, אין להבטחות הללו כיסוי.
מספרים לכן סיפורים על נשים מיוחדות שהצליחו לבנות משפחה וקריירה ולגדל ילדים מוצלחים, אולם לא מספרים לכן כי מדובר במיעוט מבוטל.
רוב הנשים שהאמינו כי יוכלו לבנות משפחה בלי לפגוע בקריירה, מצאו כי בפועל משפחתן נפגעה. חלקן לא הצליחו להינשא, מפני שככל שהבחורה יותר מבוגרת כך הסיכון שלא תינשא הולך וגדל. ויש שמצאו חתן, אבל התקשו להרות, מפני שככל שעוברות השנים כך מתרבים הקשיים להיכנס להריון ראשון. ואמנם נכון שהרוב מצליחות לבסוף להתחתן וללדת ילדים, אולם רבות מהן קרועות בתוכן בין הקריירה לבין המשפחה. הבטיחו להן שאפשר הכל, ופתאום נולד ילד שדורש תשומת לב ומפריע לפיתוח הקריירה.
ולבסוף מוצאים איזו פשרה בין המשפחה והקריירה. אבל אחר שתגיע לגיל חמישים או שישים, אם תשאלו אותה ברגע של אמת, האם היא מתחרטת על משהו. ברוב המקרים היא תגלה לכן שהיא מצטערת שאין לה עוד ילד או שלא השקיעה מספיק במשפחתה.
הסדר הנכון
סדר העדיפות הנכון קובע כי המשפחה היא הדבר היקר, החשוב והמקודש ביותר. אותו צריך לבנות תחילה, ואחר שהוא עומד ראשון במעלה, יש להשתדל עד כמה שאפשר להתפתח גם בצדדים המקצועיים, כל אישה במה שהיא מוכשרת. אחר שהאשה תדאג לכך שתוכל ללדת את כל הילדים שהיתה רוצה, תתפתח גם בתחומי עבודתה.
בהזדמנות אחרת אמשיך לעסוק בערך העבודה לנשים, וגם ביחס בין משפחה ועבודה אצל גברים.
----------------------
פורסם גם במדור "רביבים" בעיתון "בשבע".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
