ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- יעדי הבית היהודי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
ברור הדבר שהסיבות הראשיות שבעטיין מתגלע ריב ומדון בין הבעל ואשתו, וחייהם המשותפים יהפכו לחיים מרים כלענה, וביתם ומשכנם יהיה צר מהכיל את שניהם, הן שלש:א. אשה רעה.ב. דרישות מופרזות של האשה מבעלה.ג. מי ישלוט על מי. ביאור הדברים:
א. יש אשה חכמה ונבונה, שכל הליכותיה שקולים ומחושבים, דבריה מועטים ומעשיה מרובים, נחונה במדות טובות, אמונה תמימה, תום וענות חן נסוכים על פניה, צופיה הליכות ביתה, וכל חפצה להיות עזר לבעלה, לגדל ולחנך ילדיה על ברכי התורה והמצוה. אשה כזו לא תסולא בפז, ואשרי איש שתפול בגורלו. ויש אשה שדיעותיה ותכונותיה רעות, מלאה גאוה, רגזנית וכולה אש להבה, אשה כזו יש להתרחק ממנה כמטחוי קשת, ואפילו אם כבר נלכד ברשתה, מצוה לגרשה, כי אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת (יבמות קי"ב ע"ב). ולזה יעצו לנו רז"ל במתק לשונם באומרם מתון נסיב אתתא (שם ס"ג ע"א), כלומר שיהיה האיש מתון ושקול לדרוש ולחקור היטב על האשה שהוא רוצה לקחת, שלא תהיה אשה רעה כאמור.
ב. יש אשה המסתפקת במועט, שמחה בחלקה, ואין לה דרישות שהן למעלה מיכולתו של בעלה, ובזה שניהם חיים על מי מנוחות. ויש אשה שדורשת דברים מיותרים, או מופרזים שהם למעלה מיכולתו ואפשרותו של בעלה. והואיל ואין בידו לספק את רצונה, מזה מתחיל הסכסוך והריב ביניהם. וכבר אמרו רז"ל האי תיגרא דמיא לצנורא דבידקא דמיא, כיון דרווח רווח, ודמי לגודא דגמלא, כיון דקם קם (סנהדרין ז' ע"א).
ג. ההשקפה הנלוזה והפסולה של שיויון האשה לגבר, הנובעת ביסודה מרגשי נחיתות, גורמת להתנצחות ריקה ושדופת קדים, בין הבעל ואשתו, מי ישלוט על מי. אין ספק ששניהם טועים, כי ההלכה היהודית שוללת בהחלט דעה זו. והרי דברי ההלכה, "וכן צוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו, ואם יש לו ממון ירבה בטובתה כפי ממונו, ולא יטיל עליה אימה יתירה, ויהיה דבורו עמה בנחת, ולא יהיה עצב ולא רגזן. וכן צוו על האשה, שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדאי, ויהיה עליה מורא ממנו, ותעשה כל מעשיה על פיו, ויהיה בעיניה כמו שר או מלך, מהלכת בתאות לבו ומרחקת כל מה שישנא. וזה דרך בנות ישראל ובני ישראל הקדושים והטהורים בזיווגן, ובדרכים אלו יהיה ישובן נאה ומשובח" (הרמב"ם הלכות אישות פט"ו הלכה י"ט-כ').
ולכן האשה הנבונה המכבדת את עצמה, ורוצה בחיי משפחה תקינים, מכירה ערך בעלה, ורואה בציות ומשמעת ויראת הכבוד מצדה כלפי בעלה דבר טבעי, ולא פגיעה ועלבון בכבודה, כי כן יסד המלך מלכו של עולם יתב"ש, באומרו ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך (בראשית ג' ט"ז), והשלילה המתחייבת מן החיוב מובנת מאליה. וכן אהבה כנה וכבוד אמיתי והבנה מלאה לצרכי האשה מצד הבעל, ולזה רז"ל, הבקיאים בסתרי נפש האדם ונטיותיה הטבעיות, יעצו לנו בחכמתם נחית דרגא ונסיב אתתא (יבמות שם), שלא תתגאה עליו, כי זה ראשית מדון.
תכלית הדברים. האיש העומד להקים בית נאמן בישראל, יתפלל לפניו יתב"ש שימציא לו אשה כשרה בעלת מדות טובות ויראת השם, וכאומרם ז"ל על הפסוק על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא, זו אשה (ברכות ח' ע"א), כי באמצעותה יכול להגיע למעלות רמות ונשגבות בעבודתו יתב"ש או לרדת לעמקי תהומות ח"ו. ולא ילך שולל אחרי הברק החיצוני אשר לפעמים מסנור עיניו של האדם, וכדברי החכם מכל אדם שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל (סוף משלי).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
