ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וזאת הברכה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה בת רחמה
בני עשו ובני ישמעאל למרות היותם צאצאי אברהם ויצחק אינם ראויים ואינם מתאימים וכל שכן שאר האומות. אלא שיש לשאול מדוע נאמר בפסוק תחילה שעיר ואחר כך ישמעאל. והרי ישמעאל שהינו בן אברהם בלבד, מתאים פחות מאשר עשו שהוא בנו של יצחק ונכד אברהם. ואם עשו, אינו מקבל התורה בודאי שאין ישמעאל מקבלה? אולם כבר אמרו פרשנים קדמונים, ישמעאל דבק במידת החסד של אברהם ואילו עשו דבק במידת הדין של יצחק. עשו שהינו חומרי, לפי מידת הדין אין התורה מתאימה לו. אמנם עדיין ישנה אפשרות שישמעאל הדבק במדת החסד שעיקרה התחשבות בזולתו, ובמידה מסויימת היא ויתור בענייני עצמו, יהיה ראוי לתורה. ואכן במשך הדורות אנו רואים שבני עשו לא האמינו ביחוד ה' יתברך בורא שמים וארץ בעוד הישמעאלים מאמינים באלהים חיים ומלך עולם.
ועוד, הרמב"ם בהלכות מלכים (פרק עשירי הלכה ה) כתב:
"אמרו חכמים שבני קטורה שהם זרעו של אברהם שבא אחר ישמעאל ויצחק חייבין במילה. והואיל ונתערבו היום בני ישמעאל בבני קטורה יתחייבו הכל במילה בשמיני ואין נהרגין עליה", עכ"ל.
יתכן שהפסוק המדבר על הופיע מהר פארן מכוון למקום מושבם של בני ישמעאל שהתערבו בבני קטורה, ובני קטורה שנתחייבו במילה שהיא חותם אות ברית קודש להיות עבדי ה', ושמא להם ראויה התורה יותר מבני עשו שלא נצטוו במילה. ועם כל זאת רק לישראל ניתנה התורה. כי המידות הטובות שנחלו אומות העולם אינן בשלמות. חסד בלא דין אינו חסד שלם ודין בלא חסד אינו טוב בעולם הזה. ישראל שיש להם חסד ודין שהוא האמת נמצאים בשלמות נפשית אשר התורה ראויה להם.
ומסיים הפסוק, מימינו אש דת למו התורה ניתנה מתוך האש. ומדוע? אלא כשם שהאש הינה המניע של העולם ומקור האנרגיה העיקרי, מהשמש שהיא כדור אש ועד חום הגוף המעכל את האוכל הבא אל פיו. כך התורה הינה מקור החיות והכוח בעולם. וזוהי מעלתם של ישראל שהם עורק החיים המרכזי בבריאה אשר מהם ומתורתם נמשך השפע בעולם. לזה כוונו חז"ל במדרש בראשית רבה שאמרו:
וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם עתיד אדם כיוצא בי לברך אתכם וממקום שפסקתי אני, משם הוא מתחיל. כיון שעמד משה רבינו פתח להם בוְזֹאת הַבְּרָכָה. אמר להם הברכות האלו אימתי מגיעות אתכם משעה שתקבלו את התורה שכתיב בה, וְזֹאת הַתּוֹרָה וגו'.
קבלת התורה על ידי ישראל מהווה שלמותם ומכאן הם ראויים להצלחת דרכם בכל אשר יפנו כדברי יעקב אביהם.
עוד אמרו במדרש שם דברים (יא, ג),
וְזֹאת הַבְּרָכָה, זה שאמר הכתוב (משלי, לא, כט), רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה מהו ואת עלית על כולנה? מדבר במשה על שנתעלה יותר מן הכל. כיצד? אדם הראשון אומר למשה אני גדול ממך שנבראתי בצלמו של הקדוש ברוך הוא, אמר לו משה, אני נתעלתי יותר ממך, אתה כבוד שניתן לך ניטל ממך אבל אני זיו הפנים שנתן לי הקדוש ברוך הוא עמי הוא וכו'. דבר אחר, נח אומר למשה אני גדול ממך שנצלתי מהמבול, אמר לו משה, אתה הצלת עצמך ולא היה בך כח להציל בני דורך אבל אני הצלתי את עצמי והצלתי את דורי כשנתחייבו כליה בעגל. דבר אחר, אברהם אמר למשה, אני גדול ממך שהייתי זן לעוברים ושבים. אמר לו משה, אתה היית זן בני אדם ערלים ואני הייתי זן בני אדם מהולים. ולא עוד אלא אתה זנת בישוב ואני הייתי זן במדבר. דבר אחר, יצחק אמר למשה, אני גדול ממך שפשטתי צוארי על גבי המזבח וראיתי את פני השכינה, אמר לו משה, אתה ראית וכהו עיניך אבל אני הייתי מדבר עם השכינה פנים בפנים ולא כהו עיני. יעקב אמר למשה אני גדול ממך שנתפגשתי עם המלאך ונצחתי אותו, אמר לו משה, אתה נפגשת עם המלאך בפירבורין שלך (ברשות שלך, בארץ) ואני עולה אצלן בפירבורין שלהן והן מתיראין ממני וכו'. לפיכך אמר שלמה רבות בנות עשו חיל וגו', אמר הקדוש ברוך הוא, הואיל ונתעלה מן הכל הוא יברך את ישראל, וזאת הברכה.
נראה מדברי המדרש שאילמלא היה משה רבינו מתעלה מן הכל לא היה זוכה לברך את ישראל. ולכאורה אינו מובן שהרי יעקב אבינו ברכם אף על פי שלא התעלה על הכל? ואין לומר שיעקב ברך את בניו ועדיין לא נולד עם ישראל ואילו משה ברכם כאשר היו עם של ששים ריבוא, כי הרי אין ברכת יעקב לבניו ברכה פרטית להם, כי ודאי שזו ברכה לצאצאיהם אחריהם כאשר יהיו קהל וגוי (עיין בדברינו לפרשת ויחי). אלא, ברכתו של יעקב אבינו היא בצד הגשמי, כמו אב המחלק את נחלתו לבניו כן יעקב חלק את הארץ לבניו ונתן את השלטון עליהם ליהודה. כל זאת מתוקף היות הדברים הניתנים ברשותו ובבעלותו של יעקב אבינו. מה שאין כן משה שברכתו מהצד הרוחני, מצד התורה. וכשם שחלוקת הנכסים יכולה להעשות על ידי האב שהוא בעל הנכסים, כך העברת הברכות הנובעות מקבלת התורה על ידי משה רבינו לעם ישראל יכולות להעשות רק על ידי מי שהוא כביכול בעליהם.
לפיכך רק משה שנתעלה על הכל שכולו רוחני מיוחד, איש האלהים, הוא בלבד ראוי לברך את ישראל. וזה שאמר יעקב אבינו לבניו, ממקום שפסקתי אני משם הוא מתחיל, כי ברכותיו של יעקב הן בגדר הכנה הצריכה השלמה והשלמתן היא ברכותיו של משה רבינו.
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בחנויות הספרים או בטלפונים: 9972675 02. 7507159 050. או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
