ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וזאת הברכה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה בת רחמה
בני עשו ובני ישמעאל למרות היותם צאצאי אברהם ויצחק אינם ראויים ואינם מתאימים וכל שכן שאר האומות. אלא שיש לשאול מדוע נאמר בפסוק תחילה שעיר ואחר כך ישמעאל. והרי ישמעאל שהינו בן אברהם בלבד, מתאים פחות מאשר עשו שהוא בנו של יצחק ונכד אברהם. ואם עשו, אינו מקבל התורה בודאי שאין ישמעאל מקבלה? אולם כבר אמרו פרשנים קדמונים, ישמעאל דבק במידת החסד של אברהם ואילו עשו דבק במידת הדין של יצחק. עשו שהינו חומרי, לפי מידת הדין אין התורה מתאימה לו. אמנם עדיין ישנה אפשרות שישמעאל הדבק במדת החסד שעיקרה התחשבות בזולתו, ובמידה מסויימת היא ויתור בענייני עצמו, יהיה ראוי לתורה. ואכן במשך הדורות אנו רואים שבני עשו לא האמינו ביחוד ה' יתברך בורא שמים וארץ בעוד הישמעאלים מאמינים באלהים חיים ומלך עולם.
ועוד, הרמב"ם בהלכות מלכים (פרק עשירי הלכה ה) כתב:
"אמרו חכמים שבני קטורה שהם זרעו של אברהם שבא אחר ישמעאל ויצחק חייבין במילה. והואיל ונתערבו היום בני ישמעאל בבני קטורה יתחייבו הכל במילה בשמיני ואין נהרגין עליה", עכ"ל.
יתכן שהפסוק המדבר על הופיע מהר פארן מכוון למקום מושבם של בני ישמעאל שהתערבו בבני קטורה, ובני קטורה שנתחייבו במילה שהיא חותם אות ברית קודש להיות עבדי ה', ושמא להם ראויה התורה יותר מבני עשו שלא נצטוו במילה. ועם כל זאת רק לישראל ניתנה התורה. כי המידות הטובות שנחלו אומות העולם אינן בשלמות. חסד בלא דין אינו חסד שלם ודין בלא חסד אינו טוב בעולם הזה. ישראל שיש להם חסד ודין שהוא האמת נמצאים בשלמות נפשית אשר התורה ראויה להם.
ומסיים הפסוק, מימינו אש דת למו התורה ניתנה מתוך האש. ומדוע? אלא כשם שהאש הינה המניע של העולם ומקור האנרגיה העיקרי, מהשמש שהיא כדור אש ועד חום הגוף המעכל את האוכל הבא אל פיו. כך התורה הינה מקור החיות והכוח בעולם. וזוהי מעלתם של ישראל שהם עורק החיים המרכזי בבריאה אשר מהם ומתורתם נמשך השפע בעולם. לזה כוונו חז"ל במדרש בראשית רבה שאמרו:
וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם עתיד אדם כיוצא בי לברך אתכם וממקום שפסקתי אני, משם הוא מתחיל. כיון שעמד משה רבינו פתח להם בוְזֹאת הַבְּרָכָה. אמר להם הברכות האלו אימתי מגיעות אתכם משעה שתקבלו את התורה שכתיב בה, וְזֹאת הַתּוֹרָה וגו'.
קבלת התורה על ידי ישראל מהווה שלמותם ומכאן הם ראויים להצלחת דרכם בכל אשר יפנו כדברי יעקב אביהם.
עוד אמרו במדרש שם דברים (יא, ג),
וְזֹאת הַבְּרָכָה, זה שאמר הכתוב (משלי, לא, כט), רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה מהו ואת עלית על כולנה? מדבר במשה על שנתעלה יותר מן הכל. כיצד? אדם הראשון אומר למשה אני גדול ממך שנבראתי בצלמו של הקדוש ברוך הוא, אמר לו משה, אני נתעלתי יותר ממך, אתה כבוד שניתן לך ניטל ממך אבל אני זיו הפנים שנתן לי הקדוש ברוך הוא עמי הוא וכו'. דבר אחר, נח אומר למשה אני גדול ממך שנצלתי מהמבול, אמר לו משה, אתה הצלת עצמך ולא היה בך כח להציל בני דורך אבל אני הצלתי את עצמי והצלתי את דורי כשנתחייבו כליה בעגל. דבר אחר, אברהם אמר למשה, אני גדול ממך שהייתי זן לעוברים ושבים. אמר לו משה, אתה היית זן בני אדם ערלים ואני הייתי זן בני אדם מהולים. ולא עוד אלא אתה זנת בישוב ואני הייתי זן במדבר. דבר אחר, יצחק אמר למשה, אני גדול ממך שפשטתי צוארי על גבי המזבח וראיתי את פני השכינה, אמר לו משה, אתה ראית וכהו עיניך אבל אני הייתי מדבר עם השכינה פנים בפנים ולא כהו עיני. יעקב אמר למשה אני גדול ממך שנתפגשתי עם המלאך ונצחתי אותו, אמר לו משה, אתה נפגשת עם המלאך בפירבורין שלך (ברשות שלך, בארץ) ואני עולה אצלן בפירבורין שלהן והן מתיראין ממני וכו'. לפיכך אמר שלמה רבות בנות עשו חיל וגו', אמר הקדוש ברוך הוא, הואיל ונתעלה מן הכל הוא יברך את ישראל, וזאת הברכה.
נראה מדברי המדרש שאילמלא היה משה רבינו מתעלה מן הכל לא היה זוכה לברך את ישראל. ולכאורה אינו מובן שהרי יעקב אבינו ברכם אף על פי שלא התעלה על הכל? ואין לומר שיעקב ברך את בניו ועדיין לא נולד עם ישראל ואילו משה ברכם כאשר היו עם של ששים ריבוא, כי הרי אין ברכת יעקב לבניו ברכה פרטית להם, כי ודאי שזו ברכה לצאצאיהם אחריהם כאשר יהיו קהל וגוי (עיין בדברינו לפרשת ויחי). אלא, ברכתו של יעקב אבינו היא בצד הגשמי, כמו אב המחלק את נחלתו לבניו כן יעקב חלק את הארץ לבניו ונתן את השלטון עליהם ליהודה. כל זאת מתוקף היות הדברים הניתנים ברשותו ובבעלותו של יעקב אבינו. מה שאין כן משה שברכתו מהצד הרוחני, מצד התורה. וכשם שחלוקת הנכסים יכולה להעשות על ידי האב שהוא בעל הנכסים, כך העברת הברכות הנובעות מקבלת התורה על ידי משה רבינו לעם ישראל יכולות להעשות רק על ידי מי שהוא כביכול בעליהם.
לפיכך רק משה שנתעלה על הכל שכולו רוחני מיוחד, איש האלהים, הוא בלבד ראוי לברך את ישראל. וזה שאמר יעקב אבינו לבניו, ממקום שפסקתי אני משם הוא מתחיל, כי ברכותיו של יעקב הן בגדר הכנה הצריכה השלמה והשלמתן היא ברכותיו של משה רבינו.
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בחנויות הספרים או בטלפונים: 9972675 02. 7507159 050. או באימייל [email protected]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








