ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
ואכן, התלמידים רקדו ושמחו באותה שנה בשמחת תורה בכל כוחם. באותה שעה בה רקדו התלמידים בבית המדרש, הסתגר החוזה בחדרו וייחד ייחודים להבאת הגאולה. ביקש החוזה מאשתו, שתשמור עליו בפתח החדר שלא יאונה לו כל רע, כי ידע את גודל מפעלו, והבין שיהיו כוחות רוחניים שליליים שירצו להפריע לו.
והנה, שמעה הרבנית קול ילד קטן בוכה ודופק בדלת הבית. מיהרה הרבנית לעבר דלת הבית והזניחה לרגע קט את משמרתה. בדלת הבית לא היה אדם, ולכן שבה הרבנית במהירות לחדרו של החוזה, אך שם גילתה לחרדתה את החוזה נופל דרך החלון. החלון היה גבוה מקומת אדם, אך כאילו יד נעלמה משכה את החוזה והפילתו דרך החלון.
מיד הושבתה השמחה, הריקודים הופסקו בבית המדרש, והמוני החסידים יצאו לחפש את רבם. לאחר שעה ארוכה מצאוהו שוכב פצוע בפינת החצר. נשאוהו התלמידים לחדרו, ובדרך שמעוהו ממלמל את תיקון חצות, תפילת האבלות על חורבן הבית.
בתשעה באב של אותה שנה נפטר החוזה מלובלין.
בסיפור זה נזכר אני בכל שנה ב... עשרה בטבת. מדוע?
בארבעה ימים בשנה אנו מצים ומתאבלים על החורבן – יז' בתמוז, תשעה באב, צום גדליה ועשרה בטבת. לשלושה מתוכם קל לנו ל'התחבר' ולחוש היטיב את אבל החורבן. יז' בתמוז ו – ט' באב הם ימי השיא בתקופת האבל של בין המיצרים, תקופה המוקדשת לאבל החורבן. גם צום גדליה חל בעשרת ימי תשובה, ורצינות התקופה חופפת עליו. אך עשרה בטבת (הקצר שבצומות) מתחבא לו באמצע החורף, ובפועל הוא די 'מפוספס'.
עשרה בטבת הוא היום בו החל מלך בבל את המצור על ירושלים. המתבונן במאורע ישיב לב, שלמעשה בעשרה בטבת עדיין לא אירע כלום. הרי כ – 1150 שנה לפני מצור זה, צר סנחריב מלך אשור על ירושלים, ובלילה אחד מת כל צבאו והמצור התבטל. אם כך, אם יזכו ישראל וישובו בתשובה, יתבטל המצור והכל ישוב אל מקומו לשלום. שונים הדברים בשאר הצומות בהם אירעו חורבנות בפועל – חורבן ירושלים, המקדש וכו'. אם כך – גם מבחינת המאורע, עשרה בטבת קל יותר.
אולם ב'אבודרהם' מצינו התייחסות מעניינת, הנותנת משקל מיוחד דווקא לעשרה בטבת. אומר האבודרהם בשם הגאונים – כולנו יודעים שכשצומות החורבן חלים בשבת נדחים הצומות מפני קדושת השבת. אך אם עשרה בטבת היה חל בשבת, היינו צמים בשבת, מפני שנאמר עליו – "בעצם היום הזה", והוקש בכך ליום הכיפורים שגם עליו נאמר – "בעצם היום הזה", וכשם שיום הכיפורים דוחה את השבת כך עשרה בטבת. (כיום, לפי לוח השנה שלנו, עשרה בטבת לא יוצא בשבת, אך יוצא בערב שבת, ומלבד יום כיפור הוא היחידי שמתענים ומשלימים בו לתוך שבת). ונשאלת השאלה – מדוע דומה עשרה בטבת דומה ליום כיפור?
התשובה נעוצה בהבנת מטרת הצום. לצומות החורבן יש שתי מטרות – אבל על חורבן העבר, וקריאה לפשפש במעשינו ולשוב בתשובה כדי שנזכה לבנות מחדש את המקדש. בנביאים ובפוסקים מופיע שהמטרה השניה היא העיקרית. בעשרה בטבת לא היה חורבן בפועל, אך היה אות מבשר רע. קריאה לישראל לשוב בתשובה. מעתה, יפתחו יושבי ירושלים את חלון ביתם בכל בוקר, יראו את חיילי בבל צרים עליהם, וקוראים להם בעצם נוכחותם – שובו מדרכיכם הרעים, פן תחרב עירכם ומקדשכם. זהו יום שכל כולו קריאה לתשובה. בכך דומה הוא ליום התשובה, יום כיפור, לכן מעמדו דומה.
ומכאן לסיפור בו פתחנו. החוזה מלובלין לימד את תלמידיו, שכל שנה היא מהלך אחד שלם. אם בתחילת השנה נגיע לפסגות רוחניות מתאימות, הרי שבתשעה באב שבסיומה, נזכה לגאולה שלימה. כל שנה יש הזדמנות מחודשת, ואם לא בנינו את השנה נכון, הרי ש"כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו חרב בימיו", ואנו החרבנו את המקדש של אותה שנה, ועלינו להתאבל בסיומה.
צדקה עשה לנו ה', שבאמצע החורף שתל לנו את עשרה בטבת, תמרור אזהרה המזכיר לנו – עד עכשיו הלילות התארכו, מכאן ואילך הימים ילכו ויתארכו. כשהימים והאור יגיעו לשיאם, תחול תקופת בין המיצרים. אם נזכה, יהיו אלו ימים של אור. בידינו עדיין לתקן, ולזכות להיגאל עוד השנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
