ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
ואכן, התלמידים רקדו ושמחו באותה שנה בשמחת תורה בכל כוחם. באותה שעה בה רקדו התלמידים בבית המדרש, הסתגר החוזה בחדרו וייחד ייחודים להבאת הגאולה. ביקש החוזה מאשתו, שתשמור עליו בפתח החדר שלא יאונה לו כל רע, כי ידע את גודל מפעלו, והבין שיהיו כוחות רוחניים שליליים שירצו להפריע לו.
והנה, שמעה הרבנית קול ילד קטן בוכה ודופק בדלת הבית. מיהרה הרבנית לעבר דלת הבית והזניחה לרגע קט את משמרתה. בדלת הבית לא היה אדם, ולכן שבה הרבנית במהירות לחדרו של החוזה, אך שם גילתה לחרדתה את החוזה נופל דרך החלון. החלון היה גבוה מקומת אדם, אך כאילו יד נעלמה משכה את החוזה והפילתו דרך החלון.
מיד הושבתה השמחה, הריקודים הופסקו בבית המדרש, והמוני החסידים יצאו לחפש את רבם. לאחר שעה ארוכה מצאוהו שוכב פצוע בפינת החצר. נשאוהו התלמידים לחדרו, ובדרך שמעוהו ממלמל את תיקון חצות, תפילת האבלות על חורבן הבית.
בתשעה באב של אותה שנה נפטר החוזה מלובלין.
בסיפור זה נזכר אני בכל שנה ב... עשרה בטבת. מדוע?
בארבעה ימים בשנה אנו מצים ומתאבלים על החורבן – יז' בתמוז, תשעה באב, צום גדליה ועשרה בטבת. לשלושה מתוכם קל לנו ל'התחבר' ולחוש היטיב את אבל החורבן. יז' בתמוז ו – ט' באב הם ימי השיא בתקופת האבל של בין המיצרים, תקופה המוקדשת לאבל החורבן. גם צום גדליה חל בעשרת ימי תשובה, ורצינות התקופה חופפת עליו. אך עשרה בטבת (הקצר שבצומות) מתחבא לו באמצע החורף, ובפועל הוא די 'מפוספס'.
עשרה בטבת הוא היום בו החל מלך בבל את המצור על ירושלים. המתבונן במאורע ישיב לב, שלמעשה בעשרה בטבת עדיין לא אירע כלום. הרי כ – 1150 שנה לפני מצור זה, צר סנחריב מלך אשור על ירושלים, ובלילה אחד מת כל צבאו והמצור התבטל. אם כך, אם יזכו ישראל וישובו בתשובה, יתבטל המצור והכל ישוב אל מקומו לשלום. שונים הדברים בשאר הצומות בהם אירעו חורבנות בפועל – חורבן ירושלים, המקדש וכו'. אם כך – גם מבחינת המאורע, עשרה בטבת קל יותר.
אולם ב'אבודרהם' מצינו התייחסות מעניינת, הנותנת משקל מיוחד דווקא לעשרה בטבת. אומר האבודרהם בשם הגאונים – כולנו יודעים שכשצומות החורבן חלים בשבת נדחים הצומות מפני קדושת השבת. אך אם עשרה בטבת היה חל בשבת, היינו צמים בשבת, מפני שנאמר עליו – "בעצם היום הזה", והוקש בכך ליום הכיפורים שגם עליו נאמר – "בעצם היום הזה", וכשם שיום הכיפורים דוחה את השבת כך עשרה בטבת. (כיום, לפי לוח השנה שלנו, עשרה בטבת לא יוצא בשבת, אך יוצא בערב שבת, ומלבד יום כיפור הוא היחידי שמתענים ומשלימים בו לתוך שבת). ונשאלת השאלה – מדוע דומה עשרה בטבת דומה ליום כיפור?
התשובה נעוצה בהבנת מטרת הצום. לצומות החורבן יש שתי מטרות – אבל על חורבן העבר, וקריאה לפשפש במעשינו ולשוב בתשובה כדי שנזכה לבנות מחדש את המקדש. בנביאים ובפוסקים מופיע שהמטרה השניה היא העיקרית. בעשרה בטבת לא היה חורבן בפועל, אך היה אות מבשר רע. קריאה לישראל לשוב בתשובה. מעתה, יפתחו יושבי ירושלים את חלון ביתם בכל בוקר, יראו את חיילי בבל צרים עליהם, וקוראים להם בעצם נוכחותם – שובו מדרכיכם הרעים, פן תחרב עירכם ומקדשכם. זהו יום שכל כולו קריאה לתשובה. בכך דומה הוא ליום התשובה, יום כיפור, לכן מעמדו דומה.
ומכאן לסיפור בו פתחנו. החוזה מלובלין לימד את תלמידיו, שכל שנה היא מהלך אחד שלם. אם בתחילת השנה נגיע לפסגות רוחניות מתאימות, הרי שבתשעה באב שבסיומה, נזכה לגאולה שלימה. כל שנה יש הזדמנות מחודשת, ואם לא בנינו את השנה נכון, הרי ש"כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו חרב בימיו", ואנו החרבנו את המקדש של אותה שנה, ועלינו להתאבל בסיומה.
צדקה עשה לנו ה', שבאמצע החורף שתל לנו את עשרה בטבת, תמרור אזהרה המזכיר לנו – עד עכשיו הלילות התארכו, מכאן ואילך הימים ילכו ויתארכו. כשהימים והאור יגיעו לשיאם, תחול תקופת בין המיצרים. אם נזכה, יהיו אלו ימים של אור. בידינו עדיין לתקן, ולזכות להיגאל עוד השנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
