ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הדור המבוגר יותר של הלמדנות והמנהיגות התורנית עובר מן העולם, בזה אין ספק. מי יהיו המנהיגים החדשים עדיין לא ברור. אך אין שום ספק שעם חלוף השנים רבים מן המנהיגים הנוכחיים המבוגרים, מי ייתן ויאריכו ימים, ייעלמו מן התמונה. דור חדש מגיע, ואיזו צורה הוא ילבש ומי יהיו מנהיגיו המוכרים אי אפשר כרגע לדעת או לנבא.
על אף שכל דור טוען שהוא המשך של הדור שקדם לו, וזה בוודאי נכון במידה מסוימת, האמת היא שכל דור ומנהיגיו צריכים לבנות כלים ושיטות משלהם כדי להתמודד עם אתגרים חדשים שלא היו בעבר. נדיר שטבע האדם משתנה אמנם, ובעיות של תשוקה, אלימות וחוסר יושר הן חלק בלתי נפרד מהסיפור האנושי בכל הדורות, אך נסיבות החיים משתנות בעקבות גילוי אמצעים טכנולוגיים חדשים, תהפוכות פוליטיות, תמורות כלכליות ותפיסות ותנועות חדשות שקמות חדשים לבקרים. מה שנחשב פעם לתגובה הנכונה לאתגר שהיה בשנת ת"ר איננו יכול להיחשב למועיל או מוצלח במציאות שקיימת 170 שנה אחר-כך. הדור ההוא עבר, ודור חדש הגיע. השאלה היא מה תהיה התגובה של הדור החדש לבעיות ולאתגרים שניצבים בפניו.
בעולם היהודי אוהבים להיאחז במחלוקות עתיקות ולהחיות קרבות שהתנהלו והוכרעו זה מכבר. המאבקים בין הציונים לאנטי-ציונים, בין תומכי החסידות למתנגדיה, בין הבונדיסטים לשאר השמאלנים כבר נפתרו על ידי האירועים שהתרחשו במאה החולפת. עם זאת, המלחמות האידיאולוגיות נמשכות כאילו יש בהן רלוונטיות אמיתית למצבנו היום. כעת, כשישה מיליון יהודים חיים במדינת ישראל, הוויכוח - המעשי, התיאולוגי או ההיסטורי - בשאלה אם המדינה הייתה צריכה לקום בוודאי מיותר ואיננו תורם דבר לקיומם ולביטחונם של אותם שישה מיליון יהודים. מאחר שרוב היהדות האורתודוכסית מורכבת מחסידים ומאלה שהם צאצאי החסידים, אין שום טעם להמשיך במלחמה שכבר הוכרעה מבחינה דמוגרפית בדורות האחרונים.
השמאל, בייחוד השמאל הרדיקלי, היה אחראי לסדרה של אסונות כלכליים (הביטו באירופה, בברית המועצות, בסין של מאו ועוד), חברתיים (הגולג ומפלת הקומוניזם) ודיפלומטיים (האו"ם וכל הסוגיות, הוועידות וההחלטות הצבועות שהוא הוליד). עם זאת, הוא מוסיף להתקיים כאן, בישראל, ובעולם כולו ומציג תביעות והצעות שאין להן שום קשר למציאות, בלי ללמוד דבר מכישלונותיו וממשגי העבר. קשה להרפות מאידיאולוגיות שהיו קיימות דורות רבים, חרף העובדה שכבר ברור שהן מוטעות, כושלות ובלתי מעשיות. הדור הקודם איננו עוד, אבל הרעיונות הישנים מוסיפים להתקיים.
חיוני שהדור החדש יביא אתו רעיונות חדשים לעולם היהודי והכללי. תוכניות מעשיות לפיתוח שיטה רחבה וטובה יותר של השכלה תורנית, קיום חיי משפחה חזקים יותר, להכרה ריאליסטית בבעיות האנושיות הכרוכות בנישואים ובגידול ילדים, נקיטת צעדים מעשיים לחיזוק הידע התורני ושמירת המצוות בישראל ובתפוצה, ניהול יחסים ריאליים עם כל סוגי היהודים והארגונים שלהם - כל אלה אתגרים שיעמדו בפני הדור הבא.
אני מקווה שהדור הזה יתגלה כנבון יותר ומוצלח יותר מקודמיו בהתמודדות שלו עם האתגרים האלה. כל דור נשפט על פי הדרך שבה הוא מגיב למגוון הבעיות והאתגרים שעומדים בפניו. הפרידה מן הדור המבוגר, גם אם היא עצובה ומצערת, יוצרת הזדמנויות לדור בא אחריו. זו דרכו של עולם, הדרך שקבע האדון של כולנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
