ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
אנחנו נמצאים בפרשיות שמות – משפטים שנקראות שובבי"ם, על שם ראשי התיבות של שמות הפרשיות שביניהן. חכמינו אמרו שחייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. שנזכור כי עלינו להתאמץ לצאת מתרבות השקר של מצרים. תרבות הניצול. תרבות ערוות הארץ. תרבות ההתפארות.
מורנו הרב זצוק"ל היה אומר שצריך ללמוד ממשה גם את הדרך ליציאת מצרים. ללמוד את השיטה שלו לניהול משא ומתן. צריך ללמד את ראשי המדינה איך מנהלים משא ומתן מול גוי על כבודה, חוזקה וחרותה של האומה הישראלית.
ניהול משא ומתן - עד הסנטימטר האחרון
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (725)
הרב שמואל אליהו
98 - הלכות חנוכת הבית
99 - "ואולך אותכם קוממיות"
100 - הלכות ערבות ההדדית
טען עוד
משה מבין שפרעה מנסה למצוא אצלו סדק שמבטא חולשה, אחר כך הוא יסובב את ההצעה אחורה כדרכו. משה עונה לפרעה בתקיפות: "גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלֹת וְעָשִׂינוּ לה' אֱלֹהֵינוּ". אם אתה עקרוני גם אני עקרוני עד הסוף: "לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה".
פרעה מנסה להסית את העם נגד משה
בפעם הראשונה שמשה בא לבקש מפרעה שישלח את עם ישראל – פרעה מכביד את עולו על בני ישראל. הוא רוצה ללחוץ על משה באמצעות העם. הם לא מקבלים תבן ומתלוננים כנגד משה:
"וַיִּפְגְּעוּ אֶת משֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן נִצָּבִים לִקְרָאתָם בְּצֵאתָם מֵאֵת פַּרְעֹה: וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם יֵרֶא ה' עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו לָתֶת חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ".
בכל עשר המכות פרעה לא מצליח להסית את העם כנגד משה. למרות שבמדבר בני ישראל מתלוננים על משה פעם אחר פעם. בכל תקופת המכות הם מאוחדים סביב משה ולא מתפרקים בעקבות הצעות השקר של פרעה.
יש להניח כי כל פעם שפרעה הבטיח שהוא משחרר את בני ישראל ואחר כך הפר את דיבורו זה יצר בעם ישראל תחושה של הפסד. כל הצעה שמשה קיבל מפרעה ודחה הגיעה לאוזני העם כדי שהם יבקרו את משה ויגידו הנה פרעה אמר לנו צאו ממצרים למה להתעקש על הכבשים. הנס הגדול שבכל התקופה הזו אין שום ביקורת על משה מצד העם. הם מאוחדים.
(בהערת אגב צריך לומר, כי ההצעה של פרעה "לְכוּ נָא הַגְּבָרִים" נראית כל כך הזויה ובזויה. מה חשב פרעה שנצא ונשאיר את הנשים והילדים במצרים? זה אותו ראש שהציע לנשים להחיות רק את הנקבות ולא את הזכרים. ראש מעוות של אנשים שחושבים שיש "איבת עולם" בין הנשים לגברים ואפשר להסית אותם אחד כנגד השני. צריך להבין את הראש של הרישעה הזאת שיש לה נציגים גם היום. צריך לדעת כדי להיות בדיוק הפוך).
בסוף לא העם העברי מוסת – העם המצרי מתמרד
כנגד האחדות בצד הישראלי יש התפוררות בצד המצרי. במכת כינים יוצאים החרטומים מהתמונה ואומרים לו "אצבע אלוקים היא". הם לא משתפים עם פרעה במגמה לערער את אמינותו של משה, כמו שעשו בשתי המכות הראשונות. אחרי מכת ברד גם עבדי פרעה מתחילים לערער על ההחלטות של פרעה:
"וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם".
אחר כך באה הפגנת בכורי מצרים. חכמינו למדו כי אחד מכ"ו חסדים שאנו מודים עליהם בהלל הגדול הוא ההפגנה של בכורי מצרים. הפסוק אומר: "לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם - כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (תהילים קלו י). אומר רש"י: "בכוריהם" לא נאמר אלא "בבכוריהם". יש פה רמז להפגנה האלימה שערכו הבכורים על מנת שפרעה ישלח את בני ישראל מארץ מצרים.
כך מובא במדרש תהילים ש"בשעה ששלח הקב"ה מכת בכורות, אמר לו: 'כחצות הלילה ומת כל בכור'. נכנסו כל הבכורות אצל אבותיהם, ואמרו להם: כל מה שאמר משה - הביא עלינו, אין אתם מבקשים שנחיה? בואו והוציאו את העברים האלו מבינינו, ואם לאו אנו מתים. השיבו להם ואמרו: אפילו כל המצרים מתים אינן יוצאים מכאן.
מה עשו? נכנסו כל הבכורות אצל פרעה והיו מצווחין לפרעה ואומרים: בבקשה ממך הוציא את העם הזה שבשבילם רעה תבוא עלינו ועליך. מה עשה פרעה? אמר לעבדיו: צאו וקפחו שוקיהם של אלו. מה עשו הבכורות? מיד יצאו ונטלו כל אחד חרבו והרג את אביו, שנאמר: 'למכה מצרים בבכוריהם'. "למכה בכורי מצרים" - אין כתיב כאן, אלא "למכה מצרים בבכוריהם"? ששים רבוא הרגו הבכורות באבותיהם".
דוד המלך אומר על ההפגנה של בכורי מצרים "כי לעולם חסדו", ללמדך כי התכונה הזאת של המצריים שמסוכסכים ומפגינים הפגנות דמים היא תכונה היסטורית. "וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ עִיר בְּעִיר מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה" (ישעיה פרק יט ב). אחרי המאורעות בככר תחריר אנחנו מבינים היטב על מה דברו דוד המלך וישעיהו הנביא.
הרב שמואל אליהו
רב העיר צפת.
בנו של הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל.
יום עיון בנושא בית המקדש- תשעה באב תשע"ז תשעה באב ענייני דיומא
מתוך יום עיון בנושא המקדש - תשעה באב תשע"ז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
