ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שוכר ומשכיר
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
התובעים השכירו דירה לנתבעים החל מספטמבר 2010.
בסוף חודש ינואר (25/1/2011), 3 חודשים קודם תום התקופה על פי החוזה, עזבו הנתבעים, השוכרים את הדירה וביטלו את הצ'קים לחודשים פברואר עד אפריל.
הדירה בעיר בצפונה של ארץ ישראל.
ב. טענות התובעים ותביעותיהם.
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
139 - פירוק חברה ותחרות עסקית
140 - טענת מום בדירה שכורה
141 - בזכות הפריימריז
טען עוד
טענות הנתבעים:
טענת הנתבעים היא שאת חוזה השכירות חתמו כאשר מזג האוויר היה תקין וממוזג דיו, ולא דרש שימוש רחב במזגנים. בחורף, כאשר נדרשו להפעיל שלושה מכשירים יחד לא עמד לוח החשמל בעומס.
כמו כן הבית לא היה מבודד דיו. טענתם עולה בעקבות בעיית המגורים הזאת ולנוכח מזג האוויר הקשה השורר בחורף באזור זה ומחלות של הילדים.
בבית היו הפסקות חשמל מרובות. לטענת הנתבעים, בתחילה התובעים התעלמו מטענותיהם על הפסקות החשמל ואח"כ הם הביאו חשמלאי, שהטיל עליהם מגבלות שימוש משמעותיות.
הם לא ידעו שרשת החשמל שלהם קשורה ותלויה בארון החשמל של התובעים. לראשונה הם הבינו שיש קשר בין החשמל שבשתי הקומות. בשבת כשהתארחה משפחה מירושלים בבית המשכירים ללא נוכחות של המשכירים, האורחים הפעילו חשמל ונפל החשמל בכל הבית בערב שבת. כך עברה עליהם שבת ללא חימום וללא תאורה.
בעקבות ההצטברות של מכלול הבעיות החליטו להתריע ע"י עו"ד שאי אפשר להמשיך לגור – שלחו מכתב. לאור העובדה שבעיות אלו לא נפתרו החליטו שלא יוכלו לגור שם ולכן עזבו את הבית ב25 בינואר.
ג. עדות החשמלאי
בדיון שהתקיים, בית הדין קיבל את אישור הצדדים לכך שישלחו לחשמלאי שטיפל בדירה שאלות, עליהן ישיב. הצדדים גם הודיעו שעדות החשמלאי נאמנת עליהם, והם מקבלים את דבריו מראש.
התמצית העובדתית שעולה מדברי החשמלאי (הדברים הועברו לצדדים להתייחסות):
לתובעים חיבור תלת פאזי. החיבור משרת את שתי היחידות: יחידת המגורים, ויחידת ההשכרה ביחד.
קצר בבית התובעים (יחידת המגורים העקרית) מוריד את כל החשמל בבית (העליון והתחתון גם יחד). כאשר הנתבע מקפיץ, הוא מקפיץ רק את היחידה שלו בלבד.
החשמלאי העיד, שהגיע אל הבית, והנחה את השוכרים לגבי השימוש.
ההסדרה של החשמל, אילצה את המשכירים בדירת המגורים העקרית, להשתמש בחשמל באופן מבוקר, אחרת החשמל נופל לכל הבית, והוא הסביר זאת למשכירים.
ד. דיון
בית הדין מקבל את גרסת הנתבעים, שהם כלל לא ידעו על כך שהם כפופים לחשמל של התובעים, עד לאותה שבת בה נפל החשמל בשתי היחידות. הנתבעת סיפרה שהיו הפסקות חשמל, בהם חזר החשמל באופן עצמאי. הם חשבו שמדובר בתקלה אזורית בחשמל, אך בדיעבד הבינה שהתובעים הם אלו שהרימו את החשמל בביתם.
מסתבר, שהתובעים שהיו מודעים לכפיפות של שתי היחידות, אכן נזהרו באופן כללי לא להעמיס על רשת החשמל, על מנת לא לפגוע בנתבעים. אך המקרה המסוים, שארע עת שהו אורחים שאינם מודעים לנושא החשמל, מוכיח על הבעייתיות שבכפיפות זו.
התובעים לא טענו בבית הדין שהנתבעים ידעו על כך שהחשמל ביחידת ההשכרה כפוף לחשמל בביתם, ובכל מקרה של ספק, נטל הראיה על התובעים – שכן מדובר במום במקח.
לדעת בית הדין דירת מגורים, אמורה לעמוד ברשות עצמה מבחינת אספקת החשמל, אלא אם כן התנו הצדדים אחרת במפורש. אין זה לגיטימי שאספקת החשמל של השוכרים כפופה לארון החשמל של התובעים. לשם דוגמה, לא הגיוני שאם כתוצאה מקצר אצל התובעים, ייפול החשמל בשעה שהתובעים לא בבית, לא ניתן להחזיר את החשמל לפעולה, שכן הבית נעול.
העובדה שהנתבעים גרו בדירה תקופה ארוכה, אינה מונעת מן הנתבעים לטעון טענת מום, וזו לשון הרמב"ם (מכירה טו, ג; על פי רב האי גאון בספר המקח וממכר שער לה)
המוכר לחבירו קרקע או עבד או בהמה או שאר מטלטלים, ונמצא במקח מום שלא ידע בו הלוקח, מחזירו אפי' לאחר כמה שנים, שזה מקח טעות הוא , והוא שלא ישתמש בו הלוקח. אבל אם נשתמש בו אחר שראה המום הרי זה מחל ואינו יכול להחזיר.
דברי הרמב"ם נפסקו בשו"ע (חו"מ רלב,ג).
על כן, לסיכום, זכותם של הנתבעים היתה לעזוב את הדירה, שכן יש בדבר משום מקח טעות.
ראוי לציין, שהעובדה שהתובעים לא הצליחו להשכיר את הדירה במשך תקופה כל כך ארוכה מאז עזיבת הדיירים, גם היא אומרת דרשני, ואולי יש בה כדי להעיד שהדירה אינה מתאימה כל כך למגורים, ומתאימה יותר להשכרה כיחידות צימרים, כפי יעודה המקורי.
ה. החלטה
1. הנתבעים היו רשאים לעזוב את הדירה.
2. הנתבעים ישלמו לתובעים סך של 2,682 ₪ [יתרת חובות שלא פורטו בתקציר פסק הדין]
3. התשלום עד לתאריך יג תשרי תשע"ב, 11 באוקטובר 2011.
4. פסק הדין ניתן ביום כג אלול תשע"א, 22 בספטמבר 2011.
__________________ __________________ __________________
הרב מיכאל אדרעי הרב סיני לוי הרב דניאל אליהו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
