ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- רב ותלמיד
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
קצת הסטוריה: החל מהמאה הי"ט, במקביל להתפתחות מוסדות המינהל השלטוניים, ובמקביל לכרסום המתמשך באוטונומיה בניהול ענייני הקהילה היהודית, נתקבעה הוראה ממשלתית במדינות רבות, שנציג הקהילה היהודית אל מול רשויות השלטון חייב להיות דובר שפת המקום ובעל השכלה אקדמית. כיוון שמעטים מגדולי ישראל שלטו בשפת המקום, ומעטים מהם רכשו השכלה אקדמית, נאלצו הקהילות היהודיות למנות 'רב מטעם' שיכהן לצד המרא דאתרא. כיוון שתפקיד ה'רב מטעם' היה תפקיד ייצוגי חשוב התייגעו לא פעם פרנסי הקהל עד שמצאו אדם שלא רק שיענה על דרישות השלטון, אלא שתהיה בו גם מידה מסוימת של יראת שמים. בקהילות עניות נדרשו פרנסי הקהל להתמודד גם עם בעיית המימון, והפתרון נמצא בכך שלא פעם מינו כ'רב מטעם' את רופא הקהילה. מובן, שבקהילות שבהן יד הרפורמים היתה על העליונה, הם הצליחו למנות כ'רב מטעם' את הראביי שלהם, וכך העצימו את שליטתם במוסדות הקהילה.
בגלל המלאכותיות שבמשרה והקוֹמיות שבה, לא מצאנו בכל ספרות התשובות הענפה מאותה תקופה איזו התנצלות מהרב המשיב על כך שהתשובה נכתבת מבלי להיוועץ תחילה ב'רב מטעם' המקומי. אדרבה, אם נמצא איזכור בתשובה הלכתית ל'רב מטעם', היה זה בטרוניה על כך שה'רב מטעם' אינו מכיר בפחיתות מעמדו ואינו מכפיף עצמו למורי ההוראה (ראו, למשל, בשבחי ראי"ה עמ' קכד-קכה, נזר דוד - תשנ"ה).
אמור מעתה, שלפני שיש לדון בגדרי החובה לציית לפלוני, כביכול, מרא דאתרא, יש לברר אם אותו פלוני בכלל מכהן במעמד של מרא דאתרא, או שמא הוא מכהן רק במעמד של 'רב מטעם', שוודאי שיש לכבדו (כשם שחובה לכבד כל פקיד מפקידי המדינה), אך גם ודאי שאין כל חובה לציית לפסקי ההלכה שלו.
מיהו 'רב מטעם'
ואיך נכריע אם פלוני מכהן במעמד של מרא דאתרא או במעמד של 'רב מטעם'?
מידת הלמדנות: המרא דאתרא אינו צריך להיות במדרגה של יחיד בדורו, אבל, מאידך גיסא, ברור גם שהוא נדרש להציג בפני הציבור את החיבורים הלמדניים שחיבר ואת פסקי הלכה שכתב. תשובה הלכתית אינה יכולה להיות מבוססת על ססמאות גרידא שנשמעות יפה בתקשורת, אלא היא צריכה להציג את כל הצדדים שיש לדון בהם, לשקול כל אחד מהם לחוד, לאזן בין כולם יחד, ולהוליך את הקורא במסלול מסודר ומנומק בציון אסמכתאות. ההיגיון מורה שככל שהשאלה מורכבת יותר ונוגעת לציבור רחב יותר, גם התשובה צריכה להיות מקיפה יותר.
הליך הבחירה: אם פרנסי הקהל שבחרו בפלוני לכהונתו הרמה כלל אינם שומרי תורה ומצוות, וגם מידת למדנותו של פלוני כלל לא נשקלה בעת הבחירה, כיצד הוא יכול להציג את עצמו כמרא דאתרא? נניח שהזוכה בתחרות 'כוכב נולד' ייבחר לתפקיד של רב צבאי, האם הוא יהיה מרא דאתרא? אם אותם פרנסים עצמם שבחרו בפלוני אינם מכפיפים עצמם להוראותיו (ובסתר ליבם אף בזים לו), מדוע שאחרים יידרשו לעשות כן? מעמד המרא דאתרא נתחדש ע"י הפוסקים לא כדי לתת חרב בידם של החפצים לקעקע את מעמד התורה, אלא כדי לבצר אותו.
ההתנהלות של הרב עצמו: על אף גדלותו המובהקת בתורה הרי שכהונת הרבנות הראשונה לה נתמנה הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, לא היתה לכהונה של מרא דאתרא אלא לכהונה של רב מטעם: חכם באשי מטעם הסולטאן יר"ה על היישוב החדש. בעיני התורכים המינוי היה, בוודאי, כמינוי לכל דבר ועניין, אך הרב עוזיאל בתבונתו ובענוותנותו הכיר ברום מעלתו של מרן הרב קוק זצ"ל, שכבר כיהן כרבן של יפו והמושבות, וגם הכיר בטעם לכך שהיישוב החדש נזקק לו, והכריז בדרשת ההכתרה כי יתחום את פעילותו לפעילות מדינית בלבד ( מכמני עוזיאל חלק א שער שלישי מאמר ראשון). אם ציפו התורכים שהרב החדש יליד הארץ והבקיא בלשונם ובנימוסיהם יהיה שותף נאמן בהטלת מרות השלטון על היישוב החדש בבדיית פסקי הלכה מופרכים או בדרשות של הבל, הרי שנכונה להם אכזבה מרה. בכל הזדמנות עמד הרב עוזיאל על משמר זכויותיהם של בני היישוב החדש נגד השכנים הערבים ונגד קציני הצבא ומושל יפו, עד שבמלחמת העולם הראשונה הוגלה על ידי השלטונות לדמשק בסכנת חיים של ממש. רק לאחר תבוסת התורכים נתמנה הרב עוזיאל כיאה וכראוי לכהן ברבנות תל אביב במעמד של מרא דאתרא, ובשנת תרצ"ט זכה ונתעלה לכהונת הראשון לציון. תשובותיו המקיפות ידועות בעולם התורה ומצוטטות בכבוד רב עד היום (לביוגרפיה ראו בספר שכתב נכדו, העיתונאי מאיר עוזיאל: ' הראשון לארץ ציון - סיפורו של הרב עוזיאל', יד בן צבי ועם עובד - תשנ"ט).
"לא הרבי שלנו"
גם אז כהיום היו רבנים מטעם שהתכחשו לשכל הישר, ומתחו את סמכויותיהם ברצינות תהומית עד לזרא. גם את אלו ידע ההומור היהודי להעמיד במקום: שלושה רבנים היו לה לבוברויסק: רבי רפאל שפירא - רבם של המתנגדים, רבי שמריה נח שניאורסון - רבם של החסידים, ושלישי - הרב מטעם. פעם אחת לגלג מושל המחוז על אחד מחשובי הפרנסים של הקהילה ואמר לו: רבכם קוביוסטוס הוא; בביתי הוא משחק בקלפים כל יום ראשון בשבוע. היתמם הפרנס ושאל: הרב שפירא? - לא. הרב שניאורסון? - לא. אלא מי? - פלוני בן פלוני הרב מטעם. לגלג הפרנס על מושל המחוז והחזיר לו: ' הלה לא הרבי שלנו, אלא הרבי שלכם!'
( ספר הבדיחה והחידוד מאת דרויאנוב, כרך א מעשה 452, הוצאת דביר - תשנ"א).
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
