ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- רב ותלמיד
ויכוחים מקומיים כאלה אינם עוסקים בלבו של העניין. הוויכוח איננו על מכירת טבק בקהילה כזאת או אחרת אלא על זכותם של רבנים להביע דעתם בעניינים שנוגעים לבריאות הציבור ורווחתו - תחום שרבנים אינם אמורים לעסוק בו בשום אופן. "תישארו עם הספרים שלכם ותניחו לנו, החכמים, הפוליטיקאים והפרופסורים, לנהל את הכול. תשמרו את הדעות שלכם לעצמכם ותעסקו בעניינים שבהם יש לכם סמכות: כשרות, נישואים, גירושים ושאר פולחנים, אבל אל תעזו לדון בפומבי בכל עניין ציבורי או לאומי מחוץ לנושאים המסוימים שהם בתחום המומחיות שלכם." לפחות כך זה נראה נראה לרב למוד קרבות כמוני.
אולי זאת רק פרנויה מצדי (ידוע שריצ'רד ניקסון אמר "גם אתם הייתם פרנואידים אילו העולם כולו היה נגדכם"), אבל רבנים הם קבוצה נרדפת, בדרך כלל, שנתפסת כאחראית לכל מה שקורה, אבל אסור לה להביע בפומבי דעה על שום דבר.
בתלמוד נאמר שכל עניין שנוגע לרווחת הציבור והקהילה נמצא באחריותו של הרב. ברבות השנים הכלל הזה נשמר יותר בתיאוריה מאשר במציאות. בכל זאת, אין עוררין על כך שרבנים נכבדים משפיעים על המדיניות של מפלגות דתיות שיושבות בכנסת. גם אם לא תמיד אנחנו לא מסכימים עם דעתם ועצתם, בעולם הדתי איש לא יטען שאין להם זכות להביע את דעתם ואת עצתם בפומבי. לאנשים כמו הרב עובדיה יוסף, הרב אליעזר שך המנוח, והרבי המנוח של חב"ד היתה ועדיין יש השפעה גדולה על חלקים מסוימים בציבור הישראלי והיהודי, במדינת ישראל וגם בחברה היהודית בגולה. עם זאת, תמיד יש מחלוקת לא רק על תוכן דבריהם אלא גם על עצם השאלה אם מותר להם לומר את דבריהם בפומבי ובתוקף.
כשהרב שך הביע את דעתו בעניין הסדר עם ערביי יש"ע והסכנה של בידוד מהעולם הלא-יהודי, הוא זכה לביקורת גורפת על כך שהביע את דעתו. "תשאירו את מדיניות החוץ והביטחון למומחים, ואל תתערבו במה שאינו עניינכם." - זאת היתה התגובה הכללית בתקשורת לדבריו. אני דוקא לא חושב שבוויכוח הנוכחי על המדיניות שלנו ועל עתידה של מדינת ישראל יש לדעתו ערך פחות מזה שיש לאלה שמכונים "מומחים", לאלה שתמיד מתראיינים בתקשורת, אך עוד לא מצאו נוסחה מוצלחת לפיתרון הבעיות. לרבנים יש זכות לגיטימית להביע את דעתם בכל עניין שנוגע לציבור.
לא פעם מאשמים רבנים בישראל בהסתה, כאשר הם מביעים את דעתם בעניינים ציבוריים. לעומת זאת, מרצים מן השמאל בארץ שתומכים בחרם על ישראל לעולם אינם מואשמים בהסתה. להם יש את חירות אקדמאית קדושה וזכות לחופש הדיבור. מתברר שהם יכולים לומר כל מה שעולה על רוחם בלי שאיש יאמר להם לעסוק בענייניהם האקדמיים. האם רבנים פחות משכילים או פחות מוכשרים מפרופסורים? אני חושב שלא. אני סבור שהחשש שאנשים באמת יקשיבו לרבנים שמביעים דעות מנוגדות, לא פעם, לתקינות הפוליטית ולתפיסות המודרניות שמקובלות היום, הוא מה שעומד בבסיס ניסיון הצנזורה הצדקני הזה.
למה אסור לרבני אפרת לומר לקהילה שלהם שעישון סיגריות מסוכן ולנסות לשכנע את הסוחרים להפסיק למכור מוות? מאחורי דברי הרבנים יש אלפי שנות מסורת יהודית וניסיון. כל אדם יכול לבחור אם להטות אוזן לעצתם או להתעלם ממנה, אבל אינני סבור שיש למישהו הזכות לקרוא תיגר על עצם זכותם להביע בפומבי את דעתם בעניינים לאומיים, ציבוריים וקהילתיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
