ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מחיית עמלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
לא לחינם, אחד הטעמים שנתנו חז"ל (במסכת מגילה), לסעודה הלילית הדחופה שזימנה אסתר, הוא שאסתר רצתה לרומם את המן כדי שמתוך כך יפול עמוק, ככתוב – "לפני שבר גאון (לפני הנפילה יש עליה)", ללמדך שאותה הסעודה הייתה פסגת חייו של המן.
והנה, בשעה שיוצא המן מהמשתה שמח וטוב לב, פוגש הוא את מרדכי היהודי ניצב מולו בהתרסה זקופה, ומיד מתמלא המן חימה. חז"ל שופכים שמן על המדורה ומספרים שהמן היה עבדו של מרדכי, ושטר העבדות שלו נכתב על הנעל של מרדכי. בשעה שהמן עבר ליד מרדכי, הרים מרדכי את נעלו והראה לו את שטר העבדות, ורגשותיו של המן גאו בהתאם.
במבט שטחי תגובתו של המן נראית סבירה – החצוף הקטן (מבחינתו, לפי רשעתו) מעז לצאת כנגד ראש השרים המהולל, וכמובן ראש השרים כועס על החוצפה ומחליט ללמד את החוצפן לקח.
אולם, אם ניכנס לעומקם של דברים, וננסה לדמיין את עצמנו בסיטואציה של המן (הרי בפורים מותר לרגע ל'התחפש' להמן) נגלה שתגובתו היא בלתי סבירה בעליל. בשעת המפגש המדובר, דינו של מרדכי ועמו כבר נחרץ למוות. אפשר להבין, שאצה הדרך להמן והוא מנסה לסלק את ה'מטרד' בהקדם. אך להמן אין סיבה לכעוס. להיפך, עליו לשמוח, נעלו של מרדכי רק ממחישה את נצחונו הגדול. הנה, רק לפני זמן קצר הוא היה במעמד נחות מול מרדכי, וכעת הוא חוגג את נצחונו הגדול על אויבו המר.
תמיהה עצומה אופפת את הבא להבין את הסיבות לכעסו הגדול של המן. ובכל זאת, דומה שכל פסיכולוג מתחיל יתרץ תמיהה זו – המן היה אדם חסר ביטחון עצמי. אפילו בשעה שהוא 'רוכב על הסוס' הוא מרגיש ש'מרדכי על הסוס' והוא צועד מושפל לפניו (כפי שאכן קרה בבוקר למחרת). לפיכך, מרדכי בעמידתו הבוטחת, ערער את קליפת הגאווה של המן (המחפה על דמותו חסרת הביטחון) והשיב אותו למקומו הטבעי.
אדם חסר ביטחון חש שהוא 'לא שווה', לכן הוא זקוק לתמיכתה של הסביבה שתדגיש בפניו את מעלותיו ורק כשהוא 'שווה' בעיני הסביבה הוא 'שווה' גם בעיני עצמו. לעומתו, אדם הבוטח בעצמו, יודע שהוא טוב מצד עצמו ואינו זקוק כל העת לאישורה של הסביבה. אצל יהודי, העניין עמוק יותר – בעל הביטחון יודע שכוחותיו מה', והוא טוב כי ה' נתן לו כוחות, וכך תכונות הענווה והביטול לה' הולכות בכפיפה אחת עם תכונת הביטחון העצמי.
זהו עומק דברי חז"ל הנ"ל, שמרדכי היה האדון והמן העבד. מרדכי הבוטח בקונו, יודע גם בשעה קשה זו שהוא יהודי, בן של מלך, וה' נותן לו כוחות גדולים לעמוד מול המן זקוף. לעומתו המן נשאר עבד, לא מאמין בכוחותיו, וכשעומד מולו אדם המזלזל בו הוא מאבד את עשתונותיו.
כעת נבין את הצעד הבא של המן. הוא רץ לכנס את אשתו ואוהביו, ולפרט ביניהם את עושרו, כבודו ורוב בניו. לשם מה הוא מפרט זאת? וכי חבריו לא ידעו על עושרו וכוחו?
התשובה פשוטה מאד. בלשון ימינו היו קוראים לכינוס הלילי הזה – 'קבוצת תמיכה'. המן מרגיש 'אפס' ועליו לשקם את בטחונו דרך החברה שתהלל ותשבח אותו.
ובעצם, הכל נרמז כבר בתחילת דרכו הפוליטית של המן – "גידל המלך אחשוורוש את המן", הוא מצד עצמו קטן, את כוחו וגדלותו הוא מקבל מאחרים. וכמובן, המן חסר הביטחון, לא יכול להרגיש את עצמו 'שווה', כשאנשים אחרים עומדים לידו זקוף. לכן כולם צריכים להשתחוות לו, כי רק כשפיזית הוא גבוה מכולם, הוא חש שיש לו כוח.
המן הוא מזרע עמלק. בתכונותיו הוא מגלה פן נוסף בתכונות העמלקיות, התכונות אותן נצטווינו לשרש מנפשנו. כבר דרשו גדולי ישראל – "עמלק בגימטריא - ספק". כוחו של עמלק להטיל ספק ולערער את בטחונו העצמי של עם ישראל בכלל וכל יהודי בפרט. יכולתו לפעול מותנית בהתערערות האמונה בה', שהרי הבוטח בה' יודע שה' מעניק לו כוחות ומאמין בו ובכוחותיו.
בנפש כולנו מסתתרים - המן ועמלק קטנים, הלוחשים בליבנו: אינכם טובים, כל כוחכם נובע מהסביבה כי אתם בעצמכם 'לא שווים'. אך האמת היא שאנו בניו של מרדכי היהודי. עלינו לקום ולומר בכל בוקר – פורים שמח. ה' הטוב מאמין בנו ונתן לנו כוחות, ועם כוחות אלו נפעל ונקדם את העולם.
ואף עם ישראל כולו, צריך לקום ולהתנער, לשוב לאמונה בה' ולומר בקול גדול – כוחנו מה'. איננו זקוקים לאישורם של אומות העולם. ארץ ישראל שלנו. אנו שבים לה' ולתורה בצורה שלימה. במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
