ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- החודש
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
חיים, אבי הכלה, עצם את עיניו, והשעין את ראשו לאחור. גל של געגוע הציף את ליבו. ימי נעוריו בישיבה צפו ועלו מול עיניו. מחשבה מטרידה ניקרה במוחו: בימי צעירותי הייתי מלא להט בעבודת ה', וכעת השגרה שחקה אותי. מה עושים? איך חוזרים ומפיחים להט מחודש לעבודת הבורא?
השבת נקרא בתורה את הציווי – "החודש הזה לכם, ראש חודשים הוא, ראשון הוא לכם לחודשי השנה". מצווה זו, הפותחת את מערכת המצוות בהם הצטווה עם ישראל כעם, היא מצווה שכל כולה מבטאת התחדשות. (יש לציין, שקדמו למצווה זו, מצוות כ'פרו ורבו' ועוד. אך המצוות מכוונות לעם ישראל, וזו המצווה הראשונה שנצטווינו כעם. לפיכך – רש"י הראשון והמפורסם על התורה מקשה, שהתורה הייתה צריכה להתחיל מ'החודש הזה לכם' ולא מ'בראשית ברא', כי אם עיקר התורה אלו המצוות, הרי ש'החודש הזה לכם' אמור להיות הפסוק הראשון בתורה).רק המילה 'חודש' – 'חידוש' חוזרת בפסוק 3 פעמים.
אולם, בפועל, דומה שהמערכת הקבועה של המצוות וצו ההתחדשות סותרים זה את זה. טבעו של האדם, ששגרת החיים מעמעמת בו את הלהט וההתלהבות מהדבר. וכך כולנו שואלים את עצמינו – כיצד אנו מרגישים התחדשות בעבודת הבורא?
ישנם דרכים רבות לפיתרון הקושיא. כולן נכונות, אהובות וחשובות. ועל כגון זה נאמר – "בתחבולות תעשה לך מלחמה", ו"מזה וגם מזה אל תנח ידיך". ברצוני להציף כאן דרך אחת הנלמדת ממדרש על מצוות החודש.
מסופר על רבי אלעזר בן ערך, גדול תלמידיו של רבן יוחנן בו זכאי, שבשעה שנפטר רבו רצה ללכת ללמוד עם חבריו בבית המדרש. אמרה לו אשתו: הרי אתה הגדול שבחבורה, ולכן אל תלך אל חבריך, כיוון שחבריך צריכים לך ועליהם לבוא אליך ללמוד ממך תורה.
יש להוסיף ולציין, שרבי אלעזר היה חדשן גדול. כשרבן יוחנן בן זכאי מנה את שבחם של תלמידיו, הוא ציין את רבי אלעזר כ'מעיין המתגבר'. כלומר, לעומת בור המים הקולט מבחוץ את מי הגשמים הקיימים, הרי המעיין מוציא כביכול מים חדשים מבטן האדמה. כך, רבי אלעזר היה שופע חידושים חדשים ההולכים ומתגברים מתוכו. חידושים אלו נבעו מליבו הטוב, שהרי רבי אלעזר סבר שהדרך הטובה שיבור לו האדם היא – 'לב טוב' (אבות פ"ב). לפיכך, רבי אלעזר יכול היה לקבל את עצתה של אשתו, שהרי גם בלי שיקלוט מחבריו תורה בבית המדרש, עדיין התורה תנבע ממעמקי ליבו הטוב.
התרצה רבי אלעזר לדבריה, הלך לגור בעיר מרפא ומרחצאות, וציפה שחבריו יבואו אליו. אך איש לא הגיע, ורבי אלעזר נותר בודד ללא חבר ללימוד התורה. יום אחד, חלפו מספר חברים בעירו של רבי אלעזר, והחליטו לבקרו.
שמח רבי אלעזר לקראתם, וכל החבורה התיישבה ללמוד תורה. מפאת גדולתו של רבי אלעזר, כיבדוהו כולם לפתוח ולקרוא. פתח רבי אלעזר בפסוק – "החודש הזה לכם", אך כיוון ששכח את תלמודו שיבש וקרא – 'החרש היה ליבם'. כך רמזו לו מן השמיים, שללא חברת החכמים, הפך ליבו הטהור מחדש החידושים (החודש), ללב חרש ואטום. מי שחירש ולא מאזין לתורתם של החברים, וסומך על ליבו הנובע, סופו שיישאר ללא חידושים וללא קליטה מבחוץ.
הצטערו עליו חבריו, התפללו לה' שישיב לו את תורתו, ואכן רבי אלעזר הפך שוב לתנא גדול בשם: רבי נהוראי. נכנס רבי נהוראי לבית המדרש ודרש: "הווי גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא תבוא אחריך, שחבריך יקיימוה בידך, ואל בינתך אל תשען" (אבות ד, יד). התורה אינה תלויה בבינה הפרטית, כי אם בחיבור לחברים ולמקום התורה.
מכאן למדנו, שמי שרוצה התחדשות בחיי התורה והמצוות, עליו להיות קשור לבית מדרש. מקום לימוד חי ותוסס. ולפחות, קהילה שיש בה שיעורי תורה, והחברים עוסקים ביחד בתורה ודנים ביניהם - כיצד להתקדם בעבודת ה'. לימוד פרטי או בבית הוא חשוב, אך אינו מספיק. עלינו לייסד בכל מקום בתי מדרש וקהילות של תורה, וכך נתחדש כולנו בעבודת ה'.
בידינו הדבר, ויהי רצון שנזכה להתחדשות תמידית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
