ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- מהלך הסדר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה חיים בן שרה
"מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים. בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצוֹנוֹ" (תפילת ערבית)
שאלה
מדוע נקרא ליל הסדר בשם "ליל הסדר", הרי הוא הלילה הכי 'לא מסודר'. שכן כל הזמן משנים את סדרי הסעודה על מנת שישאלו הילדים?
יציאת מצרים לא לפי הסדר
מצד הסדר הרגיל בני ישראל לא היו ראויים לצאת ממצרים, כיוון שסדר הבריאה הוא שבעבור זכות זוכים במתנה, ועל חובה מקבלים עונש, כמו שמבואר בקריאת שמע,
"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי...וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ...הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם...וְחָרָה אַף יְהֹוָה בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם" (דברים יא, יג - יז).
ומכיוון ש"מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו במצרים" (הגדה של פסח) עצם גאולת ישראל והוצאתם מארץ מצרים, שהייתה בליל הסדר, היא עצמה דבר שהוא לא בָּסֶדֶר הנכון של הבריאה.
היווצרות עם ישראל אינה לפי הסדר
אם נעמיק בתהליך היווצרותו של עם ישראל נראה שכבר מן הראשית ישנן תופעות לא לפי הסדר הנכון. מצד ה'סדר', עם ישראל בכלל לא היה אמור לקום, שכן שרה אימנו הייתה עקרה, כפי שמבארת הגמרא, "אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: שרה אימנו איילונית (איילונית היא אישה שאין לה רחם) הייתה, שנאמר: "ותהי שרי עקרה אין לה ולד, אפילו בית ולד (רחם) אין לה" (יבמות סד:). וכן רחל ורבקה אימותינו אף הן היו עקרות. כך שמצד הסדר הטבעי עם ישראל בכלל לא היה אמור לקום.
אין מזל לישראל
אחד הכיוונים של סדר הבריאה הרגיל הוא המזל.
מקצוע האסטרולוגיה יודע לזהות על פי תנועת הכוכבים וסדר עמידתם בשמים את העתיד לקרות. אברהם אבינו היה אסטרולוג והיה מבין במדע האסטרולוגיה, וכשה' הבטיח לו זרע, אמר לו אברהם שלפי סדר הכוכבים הוא רואה שלא יהיה לו בן: "אמר (אברהם) לפניו (לפני הקב"ה): רבונו של עולם, נסתכלתי באיצטגנינות שלי (במזל שלי), ואיני ראוי להוליד בן. אמר ליה: צא מאיצטגנינות שלך, שאין מזל לישראל. מאי דעתיך (למה אתה חושב שלא יהיה לך בן) דקאי צדק במערב, (בגלל שראית את כוכב צדק בצד מערב), מהדרנא ומוקמינא ליה במזרח (אני, הקב"ה, אחזיר אותו למזרח)" (שבת קנו.). הגמרא מביאה סיפור זה לראיה שאין מזל לישראל, כלומר, עם ישראל הוא מעל הטבע.
מסדר את הכוכבים ברקיע כרצונו
את העניין הזה אנו מזכירים בכל ערב בתפילת ערבית בברכה הראשונה, ואנו אומרים שהקב"ה "מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים. בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצוֹנוֹ". כלומר שלמרות החוקיות הרגילה של הטבע, שעל ידי תנועת הכוכבים ניתן לזהות אותה, יש את הקב"ה שהוא מעל החוקיות הזו. הוא מחולל את החוקיות הזו ובידו לשנותה, שכן הוא "מְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים. בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצוֹנוֹ". ומכיוון שישראל מתפללים וקשורים אל הרצון של ה', אין מזל לישראל.
ליל הסדר
הסדר של עם ישראל הוא לא רגיל. אנחנו עם מיוחד עם סדר מיוחד, סדר אלוקי. כל האומות שהיו קיימים ביציאת מצרים נעלמו מעל במת ההיסטוריה. העם היחיד ששרד הוא עם ישראל שהוא מעל הסדר הטבעי. (כמו שמבואר הדבר בספר הכוזרי מאמר שני, אות לג).
לסיכום
בליל הסדר, בו אנו חוגגים את גאולתנו ומודים ליושב במרומים על השגחתו עלינו, אנו מבטאים בצורת הסעודה (הלא מסודרת שלנו) את העניין שעצם ההנהגה שלנו היא מעל הסדר. יש סדר טבעי לכל העמים ויש את "ליל הסדר!" לעם ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
