ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
התובע בקש להביא כעד, סוכן של החברה הנתבעת. הנתבעת ביקשה מבית הדין, שבית הדין לא יזמן את העד לעדות, בטענה שהוא פסול לעדות בעניין: הוא הסתכסך עם הנתבעת ומתקיים ביניהם הליך משפטי. כמו כן, הוגש מכתב נוסף הטוען כי העד פסול להעיד גם בשל הליך פלילי המתנהל כנגדו. מסתבר גם שהאיש נוגע בדבר שכן הוא היה המתווך בין החברה לבין התובע ואם יימצא שהתחייב בשם החברה דברים שאינם בסמכותו המשמעות הוא שהוא חייב לשלם על כך.
למרות האמור, בחר בית הדין לשמוע את דבריו, גם אם לעדותו אין תוקף של עדות כשרה, ובידיעה שאין בדבריו כשלעצמם, בכדי להביא לחיוב ממוני.
מן האמור בפוסקים עולה שאין איסור להעיד מי שאינו כשר אם אין מקבלים עדותו כעדות כשרה.
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
147 - חלון הזדמנויות
148 - שמיעת עד פסול בבית הדין
149 - פיטורין בהריון
טען עוד
י"א כשנותנים חרם בעדות, אף הקרובים צריכים להעידו (מרדכי ריש פרק שבועת העדות), ואפילו בעל דבר בעצמו צריך להעיד (טור סימן ע"ז).
ויש חולקים (תשובת הרשב"א סימן תרכ"ז ותשובת הרא"ש כלל ו' סי' כ' /כ"א/), וכן עיקר.
מלשון המחלוקת עולה, שכל שנחלקו הוא האם הקרובים – שהם פסולים לעדול – חייבים להגיע לבית הדין ולהעיד כאשר בעל הדין דורש זאת מהם, ובית הדין מטיל חרם שכל מי שיודע עדות – שיבוא. אך הכל מסכימים, שאין מניעה שקרוב יגיע לבית הדין ויאמר את דבריו. אמנם אין לדבריו תוקף של עדות, ולא יוציאו ממון רק על פי עדות זו, אך אין מניעה שהקרוב יאמר את דברו בבית הדין.
את הדרך בה ראוי לבית הדין לילך, ניתן ללמוד מן הרמב"ם בהלכות סנהדרין פרק כא
מנין לדיין שלא יעשה מליץ לדבריו של בעל דין? שנאמר "מדבר שקר תרחק" אלא יאמר מה שנראה לו וישתוק, ולא ילמד אחד מבעלי דינין טענה כלל. אפילו הביא עד אחד לא יאמר לו "אין מקבלין עד אחד" אלא יאמר לנטען: "הרי זה העיד עליך" [..."ומה אתה משיב"? הוספה שלי – ס.ל.] , הלואי שיודה ויאמר אמת העיד, עד שיטעון הוא ויאמר עד אחד הוא ואינו נאמן עלי וכן כל כיוצא בזה.
[וראו עוד רמב"ם הלכות סנהדרין פרק כד, הלכה א': "אפילו היתה אשה או עבד" ; הגהות אשרי מסכת שבועות פרק ד : "דלב ב"ד מתנה כך כדי לחקור אחר האמת", ובספר הלכה פסוקה - הלכות עדות, עמוד נד ובבירור הלכה שם]
הניסיון מורה, שיש בעדות כזו טעם, שכן העדות משמשת כלי לחשיפת העובדות בדרכים שונות, ובין היתר היא מאפשרת תחקור בעלי הדין בהתייחס לדברי העד הפסול. בדרך זו נוהג בית הדין בהקשרים רבים.
בנדון דידן, העד הציג את הפעילות שלו כסוכן של הנתבעת, מול התובע. בפועל, הוא אישר את דברי הנתבעת, ובפרטים רבים, התובע לא הכחיש את עמדת העד.
לסיכום – בית הדין עשוי לשמוע עדות של אדם שאינו כשר כעד, מכל טעם שהוא. לא ניתן להוציא ממון על פי עדות העד, אך יש והעדות מסייעת לבית הדין לברר את האמת מפי הצדדים לדיון.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.









