ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מצוות השירות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אנו יודעים שלא רק מצוות הגנת ישראל וכיבוש הארץ יש כאן, אלא בעיקר קידוש השם בכך שאנו נוטלים חלק שווה עם אחינו מרוב פלגי האומה בנטל המילואים. קידוש השם והתנהגות אנושית בריאה ומוסרית. לא יעלה על הדעת של מי שמכיר את תורת ה' ואת מסילת ישרים, להתחמק משירות צבאי. לא יעלה על דעת אדם לתת לחברו להסתכן, לרוץ ואף למות עבורו בשדה הקטל בעודו נהנה מחיי השגרה.
הפטרת פרשתנו מתחילה בהבחנה בין שני סוגי כהנים - "הלווים אשר רחקו מעלי בתעות ישראל... והכהנים הלווים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי". הקב"ה מנבא את יחזקאל על דבר הכהנים שאינם ראויים להנהיג את האומה, ועל דבר הכהנים הראויים להנהגה. מדוע כה חשוב לנזוף במעמד הכהנים, יותר מאשר בעם כולו? מדוע חשוב ליחזקאל לחדד את החלוקה בין סוגי הכהנים?
מסביר ר' מנדל בן הרש"ר הירש בביאורו להפטרות, שדווקא מעמד הכהנים נתון לסכנה גדולה. הכהנים צריכים להוביל את העם מבחינה תרבותית ודתית, ולא להיגרר אחר האינהרציה ועייפות החומר. על כן, מחדד יחזקאל את ההבחנה בין כהנים מסוג מנהיגותי וכהנים מסוג עצל. הסכנה הגדולה מכולן היא בשלטון כהונה שאינו מסוגל להוביל את קידוש השם, ובמקום זה עושה לעצמו הנחות ועושה לביתו, ומחלל שם השם תוך שימוש בטיעונים דתיים ריקים למעשיו.
דומה שישנו טאבו בציבור שלנו שאסור לדבר עליו - היחס לחברת הכהנים החרדית, אשר אינה לוקחת חלק בעול הציבור ולפיכך גם אינה מובילה אותו מתוך בית המדרש. רבים מעדיפים להימנע מלחשוב על כך, אולם המצב הנוכחי שבו החברה החרדית ברובה אינה משרתת בצה"ל, הוא חילול השם ממדרגה ראשונה, בכל קנה מידה - הלכתי, מוסרי, אנושי, נבואי וחוקי.
שמא יאמר האומר - החברה החרדית העמלה על לימוד התורה תורמת לחוסנה של המדינה לא פחות מאשר חייל זה או אחר. העמל בלימוד תורה מוסיף זכויות וסייעתא דשמייא ללוחמים בשדה הקטל. על כך אין שום ויכוח. חילול השם אינו בעצם לימוד התורה, שהרי פשיטא שיש ערך וצורך שתתקיים שדרה רחבה של עמלי תורה שנים רבות בבתי המדרש. חילול השם נעוץ בכמות ובמהות של הדברים.
בכמות - רבים מאוד מאותם המצהירים שתורתם אומנותם, מצהירים הצהרת כזב. כל מי שמכיר את עולם הישיבות, הציוניות והלא ציוניות, יודע שיש מי שלומדים, ויש מי שיש להם זמן פנוי רב. נכון לשנה הנוכחית, כ-58,000 מצעירי הציבור החרדי לא משרתים בצה"ל בשנה. חלק מסוים מהם לומדים דף יומי בבוקר ומסתובבים בשאר היום, ואין כל סיבה ראויה להשתמטותם מנשיאה בעול עם הכלל. הלא כל מי שחותמו אמת, מכיר את המציאות האומללה הזו, ויודע שיש בזה חילול השם ושימוש בכתר תורה למטרות אישיות של בריחה מצה"ל.
ובמהות - האם כאשר אברך קונה לחם במכולת הוא מבטל תורה? פשוט שלא. הוא עסוק בלהתקיים ולקיים את משפחתו. והלא קל וחומר הוא - אם עבור לחם לגופו הוא קם מהתוספות ומהרשב"א, עבור חיים לציבור ועבור קידוש שם השם לא יפסוק מלימודו? אם מדובר על גדול הדור הזקן - ניחא. שהרבנית תלך למכולת, ושלא יתגייס כלל. אך אם מדובר על תלמיד חכם רגיל וצעיר, מהיכי תיתי ללמוד תורה ולתת לאחרים לעבוד בשבילו ולהצילו? המונח 'ביטול תורה' זוכה לאינפלציה בדיון החרדי בנושא הגיוס - הם סוברים שהכל חוץ מלימוד תורה הוא ביטול תורה. אולם לא מצינו באף אחד מהראשונים הגדרה כזו, אלא ההיפך הגמור. אברהם אבינו, דוד מלכנו, רבנו הקדוש, הרמב"ם, רבנו תם - האם ביטלו תורה בהיותם עוסקים בצורכי ציבור?!
ומה שהתחיל מעבירה, מתגלגל הלאה כעבירה כפולה - מי שאינו מתגייס אינו יכול לעבוד חוקית, וממילא הוא עובד באופן לא חוקי וללא תשלום מס (עד הגיל המאוחר הפטור מצה"ל). וכך קורה שיש אלפי חרדים מובטלים, לומדים פה ושם דף יומי, ובשאר היום מסתובבים ועובדים בצורה חובבנית. הממשלה יצרה הסדר עם דוחי השירות כך שיוכלו לצאת לעבוד לאחר זמן מסוים, הסדר שכולו חילול השם וביזוי התורה, שהרי ההסדר טוען שעבודה חשובה מלימוד ומשירות צבאי.
הנפגעת הראשונה והעיקרית מעיוות זה היא התורה עצמה. איזו תורה צומחת בקרקע של חילול השם? האם יש סייעתא דשמייא בתורה כזו? אדם ששם שמיים מתחלל על ידו, ומתפרנס מן הציבור, ומשתמט מנשיאה בעול עם חבריו, איזו תורה יש בו?
יש הטוענים שגם החילונים בתל אביב אינם מתגייסים בהמוניהם. אולם האם זה מתיר לנו לחלל השם? האם הם הדוגמה של חברת הכהנים? במקום שהציבור החרדי ימלא את שורות הצבא בעשרים אחוזים מתלמידיו בכל שנה, הציבור הזה הוא לעג וקלס בפי שונאי עולם התורה.
העוול הזה צריך לקומם כל מי שקשור לתורה ויראת שמיים. הציבור הציוני-דתי צריך להוביל את המחאה על חילול השם הנורא הזה של חברת הכהנים הטועה. החרדים הם אחינו ובשרנו, ואנו שותפים להרבה מאוד מהשקפותיהם. אך אין מקיפין בחילול השם, והתירוצים הדחוקים שלנו להתחמק מכך אינם ראויים, כלפי שמייא וכלפי ארעא כאחד.
מתוך העיתון בשבע
הרב ברוך אפרתי
ראש ישיבת ההסדר 'שבות ישראל' באפרת
מאמרים נוספים ואתה תבער הדם הנקי מקרבך
דין עגלה ערופה חל גם על הרצח המזעזע של האישה בידי בעלה שהתרחש באילת בשבוע שעבר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
