ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מצוות השירות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אנו יודעים שלא רק מצוות הגנת ישראל וכיבוש הארץ יש כאן, אלא בעיקר קידוש השם בכך שאנו נוטלים חלק שווה עם אחינו מרוב פלגי האומה בנטל המילואים. קידוש השם והתנהגות אנושית בריאה ומוסרית. לא יעלה על הדעת של מי שמכיר את תורת ה' ואת מסילת ישרים, להתחמק משירות צבאי. לא יעלה על דעת אדם לתת לחברו להסתכן, לרוץ ואף למות עבורו בשדה הקטל בעודו נהנה מחיי השגרה.
הפטרת פרשתנו מתחילה בהבחנה בין שני סוגי כהנים - "הלווים אשר רחקו מעלי בתעות ישראל... והכהנים הלווים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי". הקב"ה מנבא את יחזקאל על דבר הכהנים שאינם ראויים להנהיג את האומה, ועל דבר הכהנים הראויים להנהגה. מדוע כה חשוב לנזוף במעמד הכהנים, יותר מאשר בעם כולו? מדוע חשוב ליחזקאל לחדד את החלוקה בין סוגי הכהנים?
מסביר ר' מנדל בן הרש"ר הירש בביאורו להפטרות, שדווקא מעמד הכהנים נתון לסכנה גדולה. הכהנים צריכים להוביל את העם מבחינה תרבותית ודתית, ולא להיגרר אחר האינהרציה ועייפות החומר. על כן, מחדד יחזקאל את ההבחנה בין כהנים מסוג מנהיגותי וכהנים מסוג עצל. הסכנה הגדולה מכולן היא בשלטון כהונה שאינו מסוגל להוביל את קידוש השם, ובמקום זה עושה לעצמו הנחות ועושה לביתו, ומחלל שם השם תוך שימוש בטיעונים דתיים ריקים למעשיו.
דומה שישנו טאבו בציבור שלנו שאסור לדבר עליו - היחס לחברת הכהנים החרדית, אשר אינה לוקחת חלק בעול הציבור ולפיכך גם אינה מובילה אותו מתוך בית המדרש. רבים מעדיפים להימנע מלחשוב על כך, אולם המצב הנוכחי שבו החברה החרדית ברובה אינה משרתת בצה"ל, הוא חילול השם ממדרגה ראשונה, בכל קנה מידה - הלכתי, מוסרי, אנושי, נבואי וחוקי.
שמא יאמר האומר - החברה החרדית העמלה על לימוד התורה תורמת לחוסנה של המדינה לא פחות מאשר חייל זה או אחר. העמל בלימוד תורה מוסיף זכויות וסייעתא דשמייא ללוחמים בשדה הקטל. על כך אין שום ויכוח. חילול השם אינו בעצם לימוד התורה, שהרי פשיטא שיש ערך וצורך שתתקיים שדרה רחבה של עמלי תורה שנים רבות בבתי המדרש. חילול השם נעוץ בכמות ובמהות של הדברים.
בכמות - רבים מאוד מאותם המצהירים שתורתם אומנותם, מצהירים הצהרת כזב. כל מי שמכיר את עולם הישיבות, הציוניות והלא ציוניות, יודע שיש מי שלומדים, ויש מי שיש להם זמן פנוי רב. נכון לשנה הנוכחית, כ-58,000 מצעירי הציבור החרדי לא משרתים בצה"ל בשנה. חלק מסוים מהם לומדים דף יומי בבוקר ומסתובבים בשאר היום, ואין כל סיבה ראויה להשתמטותם מנשיאה בעול עם הכלל. הלא כל מי שחותמו אמת, מכיר את המציאות האומללה הזו, ויודע שיש בזה חילול השם ושימוש בכתר תורה למטרות אישיות של בריחה מצה"ל.
ובמהות - האם כאשר אברך קונה לחם במכולת הוא מבטל תורה? פשוט שלא. הוא עסוק בלהתקיים ולקיים את משפחתו. והלא קל וחומר הוא - אם עבור לחם לגופו הוא קם מהתוספות ומהרשב"א, עבור חיים לציבור ועבור קידוש שם השם לא יפסוק מלימודו? אם מדובר על גדול הדור הזקן - ניחא. שהרבנית תלך למכולת, ושלא יתגייס כלל. אך אם מדובר על תלמיד חכם רגיל וצעיר, מהיכי תיתי ללמוד תורה ולתת לאחרים לעבוד בשבילו ולהצילו? המונח 'ביטול תורה' זוכה לאינפלציה בדיון החרדי בנושא הגיוס - הם סוברים שהכל חוץ מלימוד תורה הוא ביטול תורה. אולם לא מצינו באף אחד מהראשונים הגדרה כזו, אלא ההיפך הגמור. אברהם אבינו, דוד מלכנו, רבנו הקדוש, הרמב"ם, רבנו תם - האם ביטלו תורה בהיותם עוסקים בצורכי ציבור?!
ומה שהתחיל מעבירה, מתגלגל הלאה כעבירה כפולה - מי שאינו מתגייס אינו יכול לעבוד חוקית, וממילא הוא עובד באופן לא חוקי וללא תשלום מס (עד הגיל המאוחר הפטור מצה"ל). וכך קורה שיש אלפי חרדים מובטלים, לומדים פה ושם דף יומי, ובשאר היום מסתובבים ועובדים בצורה חובבנית. הממשלה יצרה הסדר עם דוחי השירות כך שיוכלו לצאת לעבוד לאחר זמן מסוים, הסדר שכולו חילול השם וביזוי התורה, שהרי ההסדר טוען שעבודה חשובה מלימוד ומשירות צבאי.
הנפגעת הראשונה והעיקרית מעיוות זה היא התורה עצמה. איזו תורה צומחת בקרקע של חילול השם? האם יש סייעתא דשמייא בתורה כזו? אדם ששם שמיים מתחלל על ידו, ומתפרנס מן הציבור, ומשתמט מנשיאה בעול עם חבריו, איזו תורה יש בו?
יש הטוענים שגם החילונים בתל אביב אינם מתגייסים בהמוניהם. אולם האם זה מתיר לנו לחלל השם? האם הם הדוגמה של חברת הכהנים? במקום שהציבור החרדי ימלא את שורות הצבא בעשרים אחוזים מתלמידיו בכל שנה, הציבור הזה הוא לעג וקלס בפי שונאי עולם התורה.
העוול הזה צריך לקומם כל מי שקשור לתורה ויראת שמיים. הציבור הציוני-דתי צריך להוביל את המחאה על חילול השם הנורא הזה של חברת הכהנים הטועה. החרדים הם אחינו ובשרנו, ואנו שותפים להרבה מאוד מהשקפותיהם. אך אין מקיפין בחילול השם, והתירוצים הדחוקים שלנו להתחמק מכך אינם ראויים, כלפי שמייא וכלפי ארעא כאחד.
מתוך העיתון בשבע
הרב ברוך אפרתי
ראש ישיבת ההסדר 'שבות ישראל' באפרת

מאמרים נוספים ואתה תבער הדם הנקי מקרבך
דין עגלה ערופה חל גם על הרצח המזעזע של האישה בידי בעלה שהתרחש באילת בשבוע שעבר
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








